רובנו רוכשים מידי חפצים שלא ממש ישרתו אותנו, או שומרים חפצים נוסטלגיים ומזכרות. אולם כשהתופעה הופכת להפרעה המתבטאת באיסוף וצבירה של מוצרים שלרוב אין בהם שימוש, היא מכונה אגרנות כפייתית.
בשלבי ההפרעה הראשונים, החולה עדיין מודע לה, והוא מוצא הצדקות שונות להתנהגות החריגה. פעמים רבות הוא יאמר "אני זקוק לחפץ זה", או "אזדקק לכך בעתיד", בצירוף להבטחות שהוא רוצה לסדר את כל החפצים הנאגרים בקרוב. אולם במקום למיין ולזרוק, הוא הולך ומוסיף חפצים נוספים ובהמשך כבר לא מרגיש צורך להצדיק את עצמו, אלא מרגיש שזו התנהגות רגילה.
לאחר זמן, האנשים הסובלים מאגרנות כפייתית אינם מסוגלים להיפרד מאותם חפצים בלתי שימושיים עבורם, גם כאלו שאינם בעלי ערך כלשהו. לרובם יש סדר כפייתי מסויים בדרך הנחת החפצים הנאגרים, ולאף אחד אסור לגעת בהם, או לשנות את הסדר. אפשר להשוות במידה מסויימת את ההתמכרות לאגרנות לאובססיביות שבהתמכרויות אחרות לדוגמא, אלכוהול.
הרגלי החולים באגרנות, מבודדים אותם מהסביבה. הם אינם מסוגלים לארח אנשים, או אפילו להזמין אנשי מקצוע, כמו טכנאים לביתם, בגלל הבושה, ובגלל החשש שהנכנס ידרוש מהם לסדר או חלילה יסדר משהו בעצמו ויגע בחפציהם. לעתים הם מתקשים להתנייד בביתם העמוס ומסתפקים בפינה שהולכת ומתמלאת גם היא בחפצים מיותרים.
עם השנים, מצבם הולך ומחמיר, גם מי שזכאי בגיל זיקנה לטיפול בבית דרך "חוק סיעוד", לא יאפשר למטפל לסדר או לנקות את הבית, ויתקשה למצוא מי שיסכים לטפל בו במצב המוזנח של הדירה. עובדים זרים יסרבו לגור עימו, וגם אנשי מקצוע אחרים כגון עובדים סוציאלים, רופאים, או אחיות שצריכות להגיע לביקורי בית, יירתעו מלהיכנס לדירתו וכתוצאה מכך הטיפול בו יהיה לקוי. בנוסף על הסיכונים הבריאותיים הרבים שמהווה האספנות, לדוגמא, המצאות קרדית העיתונים שעלולה לגרום למחלות ריאות.
כך תזהו את הבעיה בשלב מוקדם
אם יש לכם הורה אגרן, עליכם להבין כי בשלב מתקדם הבעיה כבר לא נתונה בשליטתם של האספנים. יש לדבר איתו על הבעיה כדי להפחית רגשי אשמה שלו, ולא להסתירה. צריך להסביר את הסכנה הרבה שבדבר במיוחד פריצת שריפה בדירה מרובת חפצים. אם ההורה מסכים יש לעודדו לגשת לפגישה אצל פסיכוגריאטר, שיאבחן את הבעיה ויציע טיפול תרופתי. אם אינו מסכים ניתן ללכת לשיחת ייעוץ עם פסיכיאטר או פסיכולוג כדי לקבל עצות והנחיות לדרכי הפעולה הטובות לנהוג עם ההורה.
חשוב להדגיש, כי מבוגרים רבים נוטים לאסוף חפצים כתחביב ומתקשים להיפרד מחפציהם. אגרנות כפייתית היא תופעה מוקצנת המהווה סיכון לבריאות הזקן ויש לאבחן אותה באופן מקצועי, לאחר בירור מעמיק. הכלל הוא, כל עוד אין סכנה ממשית לבריאותו של ההורה, ניתן לנסות לסייע בסידור הבית מפעם לפעם. רק כאשר החשש הינו לבריאותו הפיסית או הנפשית יש לפנות לגורמים מקצועיים.