פסיכולוג מסביר: כך תזהו את הרוצח הבא

מעשי רצח אלו מעלים לתודעה את קיומם של חולי נפש רבים בדרגות שונות המסתובבים בתוך הציבור ולא תמיד מקבלים טיפול הולם. "פתאום" כולם ראו סימנים, כולם ידעו. אחרים דווקא נדהמים: "אבל הוא היה כל כך נורמטיבי..."

בשיחה מרתקת ומפתיעה עם ד"ר נפתלי צבי פיש, פסיכולוג קליני, בדקה שושי הלר, מהי סכיזופרניה? האם אנחנו כשכנים יכולים לשים לב לסימנים מוקדמים? ואיך נדע שה'מלמד' של הילד שלנו, או החנווני החביב במכולת, לא יגיע גם הוא למצב הזה? ושאלת השאלות: האם תמיד אפשר לשלוף את הטיעון של "לא שפוי"? לדבריו של ד"ר פיש: "אכן, לפעמים משתמשים במחלות הנפש כהגנה מפני העונש, ולא תמיד בהגינות".

פעמים רבות לאחר מעשה קיצוני עולה הטענה כי החשוד או הנאשם לוקים בנפשם. טענה זו מעלה את התהיות כיצד בעצם הם חיו בתוכנו כל הזמן והשתלבו במשרות שונות מבלי ששמנו לב שהם לוקים בנפשם? אם הסביבה ידעה על הבעיה שלהם, כיצד הם לא טופלו? האם הוסתרו פגיעות שפגעו באחרים לאורך השנים?

פנינו לד"ר נפתלי צבי פיש, פסיכולוג קליני ומומחה בהיפנוזה, אשר כתב ספר על השיטה שפיתח "נחת רוח - פסיכולוגיה והיפנוזה על פי היהדות" אשר נכתב בשפה האנגלית ובהמשך יתורגם לעברית. ד"ר פיש המטפל בציבור החרדי זה 25 שנים, מבהיר בתחילת השיחה כי אינו בקיא בפרטי המקרים, ולכן הוא מדבר באופן כללי על איפיונים של מחלות נפש.

רבים מתבלבלים בין סכיזופרניה לפיצול אישיות, מהם ההבדלים ביניהם?
"שתיהן מחלות נפש" אומר ד"ר פיש, "אבחון של סכיזופרניה נעשה באופן מקצועי. לסכיזופרן יש הסתכלות משלו על העולם והוא מפרש את מה שקורה לו בצורה מעוותת; הוא שומע קולות, רואה הזיות ופעמים רבות גם סובל מפארנויה כשהוא בטוח שרודפים אחריו. הוא יכול לחשוב שהיושב לידו באוטובוס קיבל מ'המוסד' תפקיד לבדוק לאן הוא הולך, כאשר מדובר במישהו אקראי; או שהוא שומע ברדיו כל מיני מסרים כאילו הם מכוונים אליו; לפעמים הסכיזופרניה מתבטאת בכך שהוא חושב שהוא המשיח, שהוא יכול להציל את העולם." הוא מדגיש ואומר "סכיזופרניה ברמה מסויימת, כשהיא מטופלת בתרופות, אינה מחייבת אשפוז".

"פיצול אישיות זה אבחון של אדם שיש לו שתי מערכות אישיות, או יותר. כאילו יש לו שני "דיסקים" שמפעילים את הראש, והם לא קשורים זה לזה. בכל פעם הוא מתנהג לפי מערכת אישיותית אחרת. תופעה זו של פיצול אישיות קיימת, אבל מאוד נדירה. אפשר למצוא את הסימפטומים שלה אצל אנשים רגילים, למשל אדם שבעבודה הוא מאוד נחמד, אבל בבית הוא יכול להיות מאוד אכזרי. יש המשייכים את זה ליצר הטוב או ליצר הרע – תלוי מה משתלט עליו".

באחד הסיפורים שצצו אחרי מקרה הרצח של בבא אלעזר, מסופר שהחשוד אמר בעבר כי מדריכים נכנסים לחדר השינה שלו כאשר היה אב בית בישיבה. "זה יכול להיות ביטוי של סכיזופרניה", אומר ד"ר פיש. יש כמה סוגים: המוכרת מכל, זו סכיזופרניה פרנואידית, טענה כזו של החשוד ברצח שאמר שמדריכים נכנסים אליו לחדר השינה. מבחינתו, הוא חווה את זה כמציאות והוא יכול אפילו להגיב לקולות ולהזיות, להתגונן או לתקוף בשל פקודה שהוא 'מקבל'.

חשוב לו לד"ר פיש לסייג את דבריו, והוא מוסיף כי פעמים רבות השימוש בתירוץ הסכיזופרניה או מחלות הנפש ו"שמיעת קולות", נעשה בעצת עורכי הדין כדי להתחמק מעונש מחמיר בטענה של 'אי שפיות'. כך נעשה במקרה של החשוד ברצח הילד לייבי קלצקי בברוקלין, אחרי הטרגדיה עורכי הדין שלו טענו כי הוא סובל מסכיזופרניה, "משתמשים במחלות הנפש כהגנה מפני העונש".

כיצד מאבחנים את המחלה כדי להימנע מהתחזות?
"קיימת ועדה של פסיכיאטרים שיכולים לזהות התחזות ולאבחן לפי ההיסטוריה. הביטויים של סכיזופרניה יכולים להתחיל בגילאי ה'עשרה' או בגיל עשרים, ועל פי רוב זה מתגלה לפני גיל 25." הוא מציין, "ישנם מצבים שתחת השפעה של סמים נוצרת חוויה של סכיזופרניה, וכשמסתיימת ההשפעה של הסם, חוזרים להיות כרגיל".

בטוקבקים על האירוע נשאלה השאלה: איך אדם שלא אוכל בלי לברך ומועסק בתפקיד של מחנך ילדים, מסוגל לרצוח, ועוד רב נערץ?
יש צדדים שונים בכל אדם. יש מי שבאופן חיצוני מתפקד כראוי ולא רואים עליו כלום, אבל העולם הפנימי שלו לא בריא. אדם כזה יכול אחרי הצטברות של לחצים ותחושה של חוסר אונים, לאבד את השפיות, אם בשל ייאוש או בלבול. יש אפוא להניח שכבר קודם לכן היו לו הפרעות די רציניות בנפשו פנימה. גם אם הוא שולט בעצמו כלפי חוץ, פחות או יותר, ולכן שום דבר לא משך תשומת לב מבחוץ, זה כנראה עד גבול מסויים.

הוא מוסיף ואומר, "העובדה שאדם נראה נורמלי ומתפקד כמו כל אחד אחר, אין זה אומר שאין לו בעיות נפשיות. דווקא האנשים השקטים ש'בולעים' ומפנימים את הכול, יכולים לאבד ברגע אחד את שפיותם. אין זה צידוק למעשה אלא תיאור המצב, ולכן יש לבדוק את הרקע שלו."

אז במקרים כאלו נשלף מהר מאוד התירוץ של "לא שפוי", אבל בעצם מדובר במי שניהל מערכת חיים ראויים, נישא הקים וגידל משפחה, עבד לפרנסתו, שימש כ'מלמד' לילדים, שיחק בסרטים, איך זה ייתכן?
"אני לא יכול להתייחס למקרה הזה, מפני שאני לא מכיר את כל הפרטים שלו. באופן כללי אפשר לומר כי מי שנמצא במצב של סכיזופרניה יכול לעשות דבר כזה כי באותו רגע הוא משוכנע שזה נכון. זה ליקוי עמוק בצורה שבה הוא רואה את העולם. אם הייתי יושב איתו, אני מניח שהייתי מגלה את הבעיות והמניעים שמאחורי המקרה. חייבים להתחיל להבין שהוא אכן לא היה כל כך נורמלי, עובדה: כעת צפים ומתגלים "פתאום" דברים שלא דיברו עליהם עד כה".

הוא מציין כי "יש דברים שגם בתוך עולם הפסיכיאטריה אין להם הסבר ברור, תופעות לא מובנות. הניסיון היחיד זה לבדוק את ההיסטוריה שלו. ייתכן שתופעות אלו היו אצלו בצורה סמויה ולא בולטת. אנשי מקצוע בודקים עוד האם מדובר באדם שלא השתלב בחברה ולא היו לו קשרים טובים במסגרת משפחתית, או בלימודים ובעבודה".

ד"ר פיש מבקש להוסיף כי "כאשר מדובר על אדם גבולי מבחינה נפשית והוא נחשף לאתרי אינטרנט שיש בהם תוכן של אלימות וכיו"ב, יש לכך השפעה גדולה, וזה יכול לגרום לו לעבור את הגבול גם בפן המעשי".

פורסם כי החשוד היה מטופל במשך שנים אצל פסיכיאטרים, האם זה שלא אובחנה הנטיה שלו לאלימות נחשב לכשלון מקצועי?
"זה שהוא היה בטיפול במשך שנים, מוכיח בוודאות שהיו לו קשיים די רציניים במבנה אישיותו. צריך לבדוק אם בשנה האחרונה הוא היה מספיק פעמים בטיפול, יש לבדוק גם איזה סוג קשר טיפולי היה לו עם הרופא. אי אפשר להגיע למסקנות בלי כל המידע."

כיהודי מאמין ושומר מצוות, ד"ר פיש רואה את המאורעות האחרונים גם בפרספקטיבה יהודית-אמונית, בנוסף לפן המקצועי שלו. "אי אפשר להבין מה קורה היום אם לא נקבל שאנחנו בתקופה שלפני ימות המשיח, מה שמכונה בחז"ל "חבלי משיח". אנחנו רואים בכל העולם התמוטטות של דברים יציבים שלא דמיינו שיכולים ליפול, כמו למשל: הכלכלה של ארה"ב בפני התמוטטות, או רעידת האדמה ביפן, שלא לדבר על מה שקורה בעולם הערבי. זה קורה במובנים מסוימים גם בתוך העולם היהודי ובקרב יראי שמים. אם עד היום לא היינו יכולים להאמין שיהודי יכול להכנס לחדר של רבו הנערץ ולעשות כזה מעשה, התקופה הזו מראה לנו שהכל אפשרי".

לדבריו, יש מסר רוחני במיוחד בתקופה של בין המצרים, כאשר רואים ביטויים של שנאת חינם "אין משהו חמור מלהכנס ולהרוג יהודי מתוך שנאת חינם. מי שמקשיב הקשבה פנימית, מגלה שיש כאן מסר. חייבים לצאת מהשגרה שבה כל אחד נגד השני. יותר מידי מחלוקות, דחיה של קבוצות, מסתכלים על חיצוניות ולא על פנימיות", הוא אומר בכאב.

האם החברה החרדית סלחנית יותר כלפי ביטויים של מחלות נפש והמחיר היקר מתגלה כעת?
"שאלה מסובכת", מודה ד"ר פיש, ובכל זאת מנסה להשיב "מצד אחד - באופן רשמי יש הרבה נורמות וגבולות. אנשים יודעים ומכירים האחד את השני. מצד האחר - אולי ישנה יותר סובלנות בתוך המסגרת החרדית, ופעמים רבות זה גם לטובה. בעבר לא דיווחו מיידית למשטרה מפני שזו סוגיה מסובכת ועדינה. כיום יש הרבה יותר פתיחות, מודעות ובגרות להבין שלפעמים אין בררה, וחייבים לדווח ללשכה סוציאלית או למשטרה, גם במקרים של בעיות בתוך הקהילה".

"יש לנו נטיה לדון את האדם לכף זכות ולהאמין שבסופו של דבר הוא יהיה בסדר, אך אנחנו כאנשי מקצוע וגם כציבור, צריכים לחשוש ולפחות להיות זהירים יותר. חייבת להיות ההבנה שלפעמים צריך לדרוש מאדם לקבל עזרה ולהיות במעקב מקצועי, ולא להניח שהכל יסתדר".

לסיום, מה תוכל לומר על הציבור החרדי ועל התנהלותו בהתמודדות עם מחלות נפש?
"מהפכה", מכריז ד"ר פיש כמעט בחגיגות. "מהפכה מבחינת מודעות עצמית. הציבור החרדי בימינו מודע יותר לקשיים ונכרת בו פתיחות לבקש עזרה מקצועית, להבין מצבים ולטפל בהם, וזה לא מעט." על הטיפול בהיפנוזה הוא מסביר, "להיפנוזה יש הרבה מטרות. המטרה העיקרית זה להשפיע על התת-מודע, שם השורש ושם התיקון, יש מי שעבר טראומה וזה משפיע על היכולת שלו ולכן הוא לא מתחתן. יש מי שמתקשה להתמודד עם מצבי לחץ וניתן לסייע באמצעות ההיפנוזה."