במחקרה של ד"ר הלן קולהרד מאוניברסיטת דה מונטפורד שבלסטר, ובשיתוף עם אוניברסיטת בריסטול ואוניברסיטת בירמינגהם, כולן אוניברסיטאות בבריטניה, נבדק מידע שנאסף מהורים ל-7,500 ילדים שנולדו בשנים 91 ו-92. התגלית העיקרית מהמחקר היא כי ישנו קשר בין תזונה של פירות וירקות לא מעובדים או מבושלים בבית, לבין צריכה גבוהה של ירקות ופירות כשהילדים גדלו והיו בגיל שבע.
ילדים שניזונו ממחיות ירק ופרי ביתיות בינקותם, גדלו להיות ילדים חובבי ירקות, לעומת ילדים שאכלו מזון תינוקות מוכן ומשומר בצנצנות.
המידע חשוב במיוחד כיוון, שילדים כיום לא צורכים מספיק ירקות ופירות. כפי שאומרת ד"ר קולהרד "בשנת 98 התצרוכת היומית הממוצעת של הילדים במחקר עמדה על שתיים וחצי מנות פרי או ירק ביום. מאז יצאו לא מעט פרסומים ומודעות שעודדו אכילת חמש מנות ביום, אך הנתונים לא משתפרים".
"את ההבדל שמצאנו אנו משייכים לעובדה שהאוכל שמגיע מוכן בצנצנת לא באמת דומה לירקות ולפירות טריים. יש שם פירות וירקות שברוב הבתים בכלל לא מגיעים אל השולחן, אין טקסטורה ולכל המחיות טעמים מאוד דומים. מסיבה זו לאותם ילדים יהיה יותר קשה להסתגל בהמשך לירקות ולפירות, מכיוון שיהיו חדשים וזרים להם. עוד סיבה שאנו מאמינים שעומדת מאחורי השוני הזה, היא שהורים שנסמכים על מזון מוכן אוכלים בעצמם פחות אוכל ביתי ויותר מזון תעשייתי וקנוי".
ממצא נוסף שעלה מהמחקר שגם הוא בעל השפעה על ההטמעה של ירקות ופירות בחיי הילד, הוא הגיל שבו מתחילים להאכיל את התינוק ירקות. כאשר תינוקות בין גיל ארבעה לשישה חודשים, הוסיפו לתפריט מזון ביתי של ירקות, גם בהמשך הם צרכו יותר ירקות. לעומתם, תינוקות שהתחילו לשלב ירקות ופירות אחרי גיל חצי שנה אכלו בהמשך פחות ירקות ופירות.
לא מאוחר לתקן
ד"ר קולהרד מציעה להורים שהתחילו מאוחר להגביר את כמויות המזון הביתי שהם נותנים לילדיהם. בכך, לטענתה, אפשר להשוות את כמויות צריכת הירקות והפירות בהמשך הדרך. המחקר מוצא גם השפעה על צריכת ירקות ירוקים, שלא נצרכים על ידי תינוקות המזון המוכן "לירקות ירוקים יש נטייה להיות מרים, זהו טעם שלוקח לילדים זמן להתרגל אליו, ואינו קיים במחיות שבצנצנות". צריכה מוקדמת של ירקות אלו, תעלה את ההרגל לטעמם, ותוריד את ההתנגדות.
וכמו בתחומים רבים, גם כאן, הדוגמא האישית של ההורים, היא הטובה ביותר.