תשעה באב הוא יום של אבלות, של צער, יום אבל שצריך להזכיר לכולנו מאין באנו ועל מה אנו מתפללים. זהו יום בו ראוי לעצור את שטף החיים ולהתבונן באספקלריא אחרת במציאות היום יומית.
הרב טשזנר שליט"א בספרו "שערי נחמה" מביא כי אנשים בריאים וחזקים לא ראוי כי ישתמשו ב´קלי צום´ למיניהם היות שאחרי הכל, מטרת הצום היא עינוי.
ובכל אופן, מה כן אפשר (וראוי כמובן) לעשות?
לפני הצום:
• מרגע שאתם קוראים את השורות הללו: לשתות ולשתות ולשתות. הגוף צובר (חלקית) את הנוזלים וישתמש בהם.
• רצוי להרבות בארוחות קטנות ולאכול כל שעתיים שלוש. בארוחות אלו מומלץ לאכול פירות וירקות רבים ככל האפשר. כדאי לשלב גם אכילת אגוזים ושקדים במהלך היום.
• מאד לא מומלץ לאכול מאכלים מטוגנים, מלוחים וחטיפים למיניהם (האמת היא שמאכלים אלו אף פעם אינם מומלצים במיוחד, ביום כזה הם מזיקים במיוחד וחבל..).
• לשתייני הקפה מומלץ להפחית ככל האפשר בשתיית קפה בערב הצום שכן ההפסקה הפתאומית גורמת לכאבי ראש קשים וחבל.
• מכיוון שבסעודה מפסקת מותר לאכול רק תבשיל אחד ולא להפריז (אם בכלל) בסלטים יש הנוהגים "להשלים" את החסר בסעודה שלפני ולאכול עד פיצוץ. התנהגות זו מוכרת ומובנת מאד מבחינה פסיכולוגית, אך מה לעשות, הגוף מגיב אחרת. ארוחה כבידה וגדולה מידי תכביד על הגוף ותקשה על הצום. לא לדחוס.
• רצוי שלא להמתין עם הסעודה המפסקת עד לתחילת הצום ממש. סיימו אותה כעשר, עשרים דקות קודם לכן ואחר כך.. לשתות ולשתות ולשתות.
בצום עצמו:
להימנע כמובן מפעילות מאמצת ומעייפת אך אם לא מוכרחים, לא לרבוץ במיטה במשך שעות. זה גם מחליש וגם מקשה עוד יותר על התחושה הרעה מהצום. מי שעוד יספיק יכול להתארגן עם ספרים מתאימים. בצהריים, מזמן שמותר להסיח דעת מן האבילות ולעשות דברים, פשוט לעשות אותם, לארגן את הבית, לשחק עם הילדים או פשוט לקרוא.
לאחר הצום:
לא כדאי להתנפל על האוכל. זה לא בריא וזה גם נותן תחושה רעה לגוף. כדאי לשבור עם שתייה (כמובן), עדיף אפילו ממותקת ופרוסת עוגה לא גדולה מידי. לאחר כחצי שעה אפשר לשבת לארוחה קלה, בדומה לארוחת ערב רגילה, ירקות, גבינות, לחם וחביתה. הצום מחליש את הגוף וחבל להכביד עליו עוד ולהקשות את ההתאוששות על ידי מאכלים כבדים. חכו לשבת!
ויהי רצון שנזכה בקרוב ממש לגאולה שלימה.