מה קורה כשבמוצר המסומן כ'פרווה' נמצאת כמות גבוהה של חלב? התשובה הכספית לשאלה הזו תתברר בקרוב בבית משפט השלום בחיפה. אבל יש כאן עוד נקודה הלכתית: למוצר הזה יש הכשר. חותמת מהודרת של בד"ץ 'מחזיקי הדת' - בעלז, מופיעה על גביו.
וזהו סיפור המעשה:לפני כשנה נכנס ישי חובשי, תושב חדרה ואב לילד בן 3 הסובל מאלרגיה חמורה לחלב פרה, לסניף 'סופר פארם' בפרדס חנה, ורכש לבנו האלרגי, ממתק: לקקן בצורת תרנגול העשוי משוקו - חרובים, תוצרת חברת 'אנליט'. על הממתק צוין בהבלטה כי הינו "ללא חלב". כאסמכתא לשומרי הכשרות צורפה על גבי האריזה, חותמת כשרות מטעם בד"ץ 'מחזיקי הדת' של בעלז בצירוף הציון 'פרווה'.
עד כאן הכל טוב וכשר. אלא שחובשי הבן, החל לסבול זמן קצר לאחר אכילת הממתק מהקאות חמורות, מה שהביא לחשד, כי אכל דבר מה המכיל חלב פרה. בדיקה קצרה של המוצרים אותם אכל הבן לאחרונה, הפילה את החשד על ממתק ה'פרווה'.
האב שלא התעצל, פנה למשרד הבריאות בתלונה, כשבהמשך הוא צירף לתלונתו ממתק דומה נוסף - מאותה הקופסה.
במשרד הבריאות מחוז הצפון בו נתקבלה התלונה, שלחו את המוצר לבדיקה במעבדת בריאות המזון הממשלתית באבו כביר. תשובת המעבדה לא אחרה לבוא: "בבדיקה נמצאו רמות גבוהות מאוד של חלבון החלב קזאין החורגות מעקום הכיול". לשם מושג על התוצאה נציין, כי גבול הכימות בבדיקה הינו ppm 0.5 ואילו תוצאת הבדיקה הייתה: ppm 100. תוצאה גבוהה ביותר, שעל פי ההערות בדף הבדיקה "חורגת מעקום הכיול". אל המשפט הזה עוד נשוב בהמשך.
משרד הבריאות פנה ליצרן, חברת 'אנליט', וזו הגיבה באיסוף מהיר של כל מוצריה ממדפי החנויות. במקביל שלחה החברה שלושה מוצרים זהים לבדיקה, בשלוש מעבדות נפרדות, אולם בבדיקות ההן לא נמצאו כל שאריות חלב.
וכאן מתחילה המחלוקת: חברת 'אנליט' מצידה טוענת, כי ממצאי הבדיקות הנוספות מוכיחות, כי בבדיקה הראשונה נפלה טעות, וכי לא ייתכן שנמצאו כמויות חלב כל שהן במוצריה.
החברה גם מסתייעת בעובדה כי רכיבי הגלם למוצר, היינו הצמקאו, נרכש ממפעל 'אנטרגתא' בשדרות, מפעל פרווה המצוי תחת השגחת בד"ץ העדה החרדית, מה שלטענת 'אנליט' מוכיח שוב, כי כל טענה על הימצאות חלב במוצריה, בטעות יסודה.
"הצמקאו מותך וניצוק במוכנה ייעודית.. למעט ההתכה והיציקה לא הוסף מאום לחומר הגלם, וכל פעולות אלו נעשות בחדר נפרד ובציוד נפרד וייעודי לכך" אומרים ב'אנליט'. בהקשר הזה יש לציין, כי מפעל 'אנליט' מייצר גם מוצרי חלב, כמו למשל חטיפי יוגורט, שאף מיוצאים לחו"ל.
מנכ"ל החברה גיל בן יוסף עימו שוחחנו, העלה מספר תיאוריות כהסבר לתוצאת הבדיקה הראשונית, זו שלטענתו מוטעית: "יתכן והמדובר בקיט בדיקה פגום, או לחילופין לא מכויל, מה שגרם לתוצאת בדיקה גבוהה" אמר המנכ"ל.
מר גיל בן יוסף גם הסתייע בפסקה מתוצאת הבדיקה, הקובעת, כי התוצאה "חורגת מעקום הכיול". המילים הללו, הסביר המנכ"ל, קובעות בעצם כי המדובר היה בערכת בדיקה שלא כוילה קודם, ומשכך כל תוצאותיה שגויות ובטלות, בדומה למכמונת מהירות על הכביש, שאינה קבילה ללא כיול.
אלא שמשרד הבריאות, שתוצאת הבדיקה מטעם מעבדותיו, היו לנגד עיניו, לא קבע שהבדיקה שגויה. נהפוך הוא: "נמצאו שאריות חלב בכמות גבוהה" כתב משרד הבריאות. גם בירור נוסף שערכנו עם מומחים באשר למשמעות המילים "חריגה מעקום הכיול", לא העלה תמיכה בטענה כי המשמעות הינה בדיקה פגומה.
טענת נוספת שהושמעה על ידי 'אנליט', הינה כי המתלונן טבל את המוצר בחלב, ייבשו וארזו מחדש קודם ששלחו למשרד הבריאות. גם טענה זו נשמעת תמוהה, שהרי שבטופס הבדיקה של משרד הבריאות מופיע במפורש, כי המוצר נתקבל במעבדה כשהוא סגור באריזתו המקורית(!).
והיו עוד טענות מצד 'אנליט': "מדוע המתלונן שלח את המוצר לבדיקה רק חודשיים לאחר התרחשות המקרה? מר ישי חובשי, הינו 'מתלונן סדרתי', כזה המנסה בדרך קבע לעשות הון שלא כדין, על גבן של חברות הגונות, חיפוש קצר ב'גוגל' יוכיח זאת". חיפשנו, לא מצאנו.
בצד המתלונן – למותר לציין, דוחים על הסף את כל האשמות 'אנליט' נגדם. הם מציגים מסמך רפואי המתעד את ההתפרצות האלרגית. לטענתם גם השיהוי בשליחת המוצר היה חלק מהליך הפנייה, זו שלטענתם בוצעה ללא שיהוי. את אי הימצאות שאריות חלב בבדיקות הנוספות שערכה החברה, הם מסבירים בכך שיתכן כי החברה שלחה מוצרים מסדרת יצור אחרת, ובכל מקרה הם אומרים, הרי איננו טוענים שבכל מוצריה של החברה קיים חלב. המוצר שהמתלונן רכש הכיל חלב, וזוהי עובדה שנמצאה על ידי משרד הבריאות - גוף בלתי תלוי.
במהלך השנה האחרונה מאז אירע המקרה, ניהל המתלונן תכתובת ענפה עם משרד הבריאות בעניין, אולם משרד הבריאות החליט שלא לנקוט כנגד המפעל בהליך פלילי, והודיע למתלונן על סגירת התיק. הנימוק - משפטי: "מאחר והמדובר בתלונה בודדת, אין מספיק ראיות לאשמה המיוחסת".
משרד הבריאות גם הסתייע בעובדה, כי המפעל אסף את כל המוצרים הדומים מהחנויות, כך שבכל מקרה, אין חשש לשלום הציבור".
אלא שהמתלונן, אינו מתכוון לוותר. הוא כועס על התנערות החברה מאחריותה למקרה, ובעיקר על הניסיון ל"האשמות כזב" כלפיו מכיוונה של 'אנליט'.
"אם זוהי דרכה של 'אנליט', אזי הליך פלילי מטעם משרד הבריאות לחוד, ותביעת נזיקין בנפרד" אומר ישי חובשי הזועם. וכך, בשבוע שעבר, הגיש עורך הדין אוהד לפידות ממשרד 'לפידות את לפידות' בבנימינה - באי כוחו של חובשי, תביעת נזיקין בבית משפט השלום בחיפה, בה נתבעת חברת 'אנליט' לפצותו, בסך כספי של לא פחות מ-140,000 שקלים.
פרשת החלב אם כן, תתברר בקרוב בבית הדין של מערכת הערכאות. אלא שבבית הדין של בד"צ בעלז נותן הכשרות לעומת זאת, לא שמענו עד כה על שום דיון שנערך בעניין, גם לא על מועד צפוי לקיומו של דיון שכזה. כל פניותינו לקבלת תגובה ראויה מגוף הכשרות המכובד של חסידות בעלז, טרם נענו עד כה.
