הדבר הראשון ששמעתי היה צליל העקבים הדקים העולים במדרגות. קליק (1 2 3..6) קליק (1 2 3...8) קליק (1, 2 ..3..7..10). הסתכלתי על השעון שנמצא על הספרייה העמוסה, המחוג כאילו התאים עצמו לקצב שלה. הקשבתי להפסקות שהיא עושה בין כל מדרגה ומדרגה, חשבתי כמה קשה לה לשאת את עצמה וקיוויתי שאוכל לעזור לה לשאת את כובד משקל נפשה.
לבסוף היא הגיעה לפתח חדרי. פגשתי בעיניים של אישה שראו הרבה בחיים, אך היה בהן ניצוץ סקרנות. עיניים נבונות של אישה בוגרת השקועות בגוף של נערה דקיקת מראה. העקבים הגבוהים שניסו להבטיח את שמירת שיווי משקלה באופן נחוש, נראו לא קשורים לנוף האנושי שנגלה לפניי. בקול רפה ובנשימה כבדה אמרה שלום ואת צעדיה האחרונים עשתה לכיוון הספה שלתוכה שקעה.
המחלה שהמערב מפחד ממנה
הפרעת אכילה היא ליקוי נפשי המתבטא באכילה בלתי סדירה הגורמת לנזקים גופניים. מבין הפרעות האכילה הרבות הקיימות, בולטות ביותר שתי המחלות הנחשבות גם כקשות ביותר: אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה.
אנורקסיה היא הפרעת אכילה המאופיינת בירידה ניכרת במשקל הגוף על ידי הרעבה ו/או פעילות ספורטיבית מוגזמת. האנורקסיה מלווה בפחד רב ובלתי מציאותי מאכילה והשמנה. רבות מהסובלות הן נערות אינטליגנטיות בעלות תפיסת דימוי גוף מעוותת. האנורקסיה מוכרת כאחת מחלות הנפש המסוכנות ביותר כיוון שהיא עלולה להיות קטלנית.
לעומתה, הבולימיה היא הפרעת אכילה המאופיינת בצריכת מזון רב, לצד "התנהגויות מפצות" המיועדות למניעת העלייה במשקל, כגון: הקאה, צום או שימוש במשלשלים. הפרעה זו מאופיינת בהתקפי זלילה חסרת מעצורים ואחריהם התרוקנות לא טבעית. חולה הבולימיה לא יפסיק לזלול עד שיגיע לתחושה של כאב או בחילה שלא מאפשרים הכנסת מזון נוסף לגוף. צורות ההתרוקנות הנפוצות ביותר הן הקאה, שימוש בחומרים משלשלים ומשתנים, חוקן, ופעילות גופנית מרובה ביותר.
אנורקסיה ובולימיה נחשבות כמגפות המפחידות ביותר שהעולם המערבי לא מבין ומתקשה להתמודד איתן. המחלות נפוצות במיוחד בקרב צעירות בגיל ההתבגרות ובראשית הבגרות, אך גם אצל נערים. החולים במחלות אלו מביאים את עצמם לצמצום קיצוני של קיום עד לסכנת מוות.
הגורמים להתפתחות הפרעות אכילה
הפרעות אכילה נגרמות כתוצאה של שילוב בין גורמים שונים - גנטיים, ביולוגיים, משפחתיים, פסיכולוגיים וחברתיים-תרבותיים.
בהיבט הפסיכולוגי, העיסוק באוכל משמש כאמצעי ביטוי לקשיים רגשיים ובין אישיים בשל חוסר יכולת לבטא את הכאב הנפשי. הסוגיות הרגשיות המרכזיות יהיו, לרוב, פחד להיעלם ולמות, ריקנות פנימית, פיצוי על רגשות רעים, חסכים, תסכולים, צורך נפשי/רגשי בקבלת חיבה ואהבה, בתחושה של שליטה או בתחושה של ביטחון גופני. אכילת יתר תהווה בדרך כלל פיצוי על דימוי עצמי נמוך ודחייה חברתית.
גיל ההתבגרות הוא תקופת סיכון לנער או נערה הנוטים לפתח אנורקסיה. העיסוק באוכל וברזון הוא דרך להתמודדות עם סוגיות פסיכולוגיות של גיל ההתבגרות. ביניהן, קושי להיכנס לגיל ההתבגרות ושינויי הגוף הפיזיים, יצירת עצמאות ונפרדות מההורים, ניסיון להתמודד עם קונפליקטים משפחתיים ותגובה לדימוי גוף והערכה עצמית נמוכים. בתקופה זו, מתחדדת אצל בני הנוער הרגישות לתגובות של הסביבה ביחס להתפתחותם וצמיחתם.
נערה המוגדרת אנורקטית עסוקה בהקשבה לצורכי הסביבה הקרובה והרחוקה, ולא בהקשבה לצרכיה שלה. היא עשויה להרגיש אשמה על עצם ההנאה שלה. תחושות אלה נובעות בשל קושי בפיתוח אישיות עצמאית.
בנוסף, לחולי אנורקסיה יש קושי להישען על השני. הם אינם מאמינים ביכולת של השני לספק להם משען ולמלא את צורכיהם. כך, לא פעם יקדישו האנורקטים את עצמם לצורכי השני תוך התעלמות מצרכיהם שלהם.
האנורקטים חווים אשמת קיום עצמי, הכוללת תפיסות הרסניות של שהביטוי עצמי שלהם, דעותיהם, וצורכיהם אינם מוסריים ופוגעים באחר. האכילה המהווה מענה לצורך בסיסי מאוד, מבטאת הכרה בזכות הקיום שלה.
כיצד מונעים התפתחות הפרעת אכילה
לעודד את הילדים להרגלי אכילה בריאים.
לגלות כבוד והערכה להתפתחות הפיזית של הנערה או הנער בגיל ההתבגרות.
לעודד התפתחות בתחומי חיים שונים שאינם קשורים בהופעה החיצונית.
לקדם גורמי חוסן בהם הערכה עצמית וזהות עצמית.
לגלות ערנות להתנהגות מבטלת עצמית של מצד הנערה או הנער.
להיזהר שלא להישען על הילדים כגורם תמיכה רגשית, מרגיע ומווסת.
לוודא שהנערה יודעת לפנות לאחרים כשקשה לה, שהיא נעזרת ומבקשת תמיכה מהשני בשעת מצוקה וכאב.
דרך הטיפול
הטיפול הוא לרוב משולב, וכולל פסיכותרפיה, טיפול משפחתי וטיפול דיאטני ורפואי. חלק מהאנורקטים זקוקים לאשפוז כדי לעזור להם לחזור למשקל התקין.
הפסיכותרפיה מתמקדת בבניית הזהות העצמית של, בביסוס האמון בשני ובעיבוד תחושת האשמה והפחד מפני תפיסת מקום בעולם ובמערכות יחסים.
הסובלים מהפרעות אכילה עסוקים בנושא האוכל באופן אובססיבי שלא מותיר מקום לדבר. לכן, צריך להקשיב למה שבני הנוער מספרים באופן לא מודע דרך האוכל, מהם מחשבותיהם, רגשותיהם ויחסיהם - לא עם האוכל אלא עם מה שהוא מסמל עבורם בעולם הרגשי והחברתי .
ד"ר רונית לזר, עו"ס קלינית.
מטפלת נפשית במבוגרים נוער וילדים. פסיכותרפיה פסיכואנליטית, הדרכת הורים וטיפול זוגי.
להתייעצות - srlazar@gmail.com