על פי מחקרים מעודכנים אחד מכל שישה אנשים יסבול בחייו מדיכאון, מחלה זו היא אכן אחת הגורמים לסבל האנושי. בנוסף רוב מקרי ההתאבדות הקשים קשורים לדיכאון.
כבר עשרות שנים שלא חלה התקדמות משמעותית בפיתוח טיפולים תרופתיים חדשניים לדיכאון, משום שהגורמים הביולוגיים האחראים לה עדיין לא ברורים.
כעת, מאמץ משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת קולורדו, מביא לפריצת דרך משמעותית בתחום.
החוקרים גילוי לראשונה, כי שינויים במבנה ובתפקוד של תאי מוח בשם מיקרוגליה גורמים להתפתחות של תסמינים התנהגותיים ומוחיים הקשורים לדיכאון שנובע מחשיפה ללחץ ממושך.
החוקרים רשמו פטנט על מספר חומרי שתפקידם להשפיע על תאי המיקרוגליה, ואמורים להחזירם לתפקוד תקין. הרישום התבצע באמצעות "יישום" החברה לפיתוח מחקר של האוניברסיטה העברית.
המחקר נערך על-ידי פרופ' רז ירמיה, ראש המעבדה לפסיכונוירואימונולוגיה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, יחד עם הדוקטורנטית תרצה קרייסל וחוקרים נוספים במעבדה באוניברסיטה העברית ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קולורדו בבולדר, ארה"ב. המחקר מומן על-ידי הקרן הלאומית למדע והוא פורסם השבוע ב-Molecular Psychiatry, כתב העת החשוב ביותר בפסיכיאטריה ומהמובילים ברפואה ובמדעי המוח.