הם חיים בינינו, לעיתים אפילו הם בני משפחה. מהבניין ממול, או אפילו זה הנוסע הקבוע שנמצא לידנו כל בוקר על האוטובוס בדרך לעבודה. לא תמיד אנחנו רואים על פניהם את המתרחש בפנים, ורק לעיתים נוכל באמת לדעת שמתחת לחזות האנושית התמימה למראה מסתתרת מפלצת אימתנית העלולה לפרוץ בכל רגע או לחסל את הרגש בפנים.
על פי הנתונים האחרונים, בישראל של שנה זו מתמודדים כ-250,000 אנשים עם מחלת נפש. מתוכם 130,000 המוכרים על ידי הרפואה הציבורית. אולם מתוך המספר העצום הזה של המתמודדים עם מחלת הנפש, רק כ 70,000 מתוכם מממשים את זכות לקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי. ורק כ 18,000 מגיעים למערכות שיקום הנפש בישראל.
נתונים אלו מדאיגים ביותר, כאשר משווים את דרכי ההתמודדות של חולי הנפש לדרכי הטיפול וההתמודדות של אנשים רגילים החולים במחלה גופנית רגילה, בעוד שיותר מ-45% מהסובלים ממחלה גופנית כלשהי פונים לייעוץ רפואי, הרי שבקרב הסובלים ממחלת נפש שיעור הפנייה לטיפול נמוך בהרבה: פחות מ-35% מהסובלים מהפרעה בי-פולארית (מאניה דיפרסיה) פונים לטיפול, וכך רק כ-30% מהסובלים מפאניקה ופחות מ-20% מהסובלים מדיכאון. מהנתונים ניתן ללמוד על הפער התפיסתי הגדול הקיים בחברה כלפי מחלות גופניות לעומת מחלות נפשיות.
לפי נתונים שנאספו ב-2010, בישראל כ-66% מקרב בני נוער המאובחנים בהפרעה נפשית כלשהי לא פנו לקבלת עזרה. כמו כן, כ-60% מקרב האימהות המאובחנות בהפרעה נפשית כלשהי לא פנו גם הן. השערה לגבי הסבר לתופעה יכולה להיות הסטיגמה הקשה שעדיין קיימת כלפי האוכלוסייה הלוקה בהפרעה נפשית, המונעת מאנשים הלוקים בהן להגיע לקבל טיפול.
מחלת נפש זמנית
אלא שגם הפונים למוסד לביטוח לאומי מתמודדים עם קשיים ממשיים בדרך לקבלת קצבה: ראשית, ברוב המקרים נקבעת למבקש הסובל מבעיה פסיכיאטרית נכות זמנית בלבד והוא נקרא להיבדק מחדש ע"י הוועדות הרפואית בתום כל תקופה.
עו"ד שרונה תגר, העוסקת בזכויות ביטוח לאומי מסבירה: "על פי התקנות לקביעת אחוזי נכות רפואית, רופא מוסמך רשאי לקבוע אחוז נכות רפואית לתקופה מוגבלת, כל עוד מצבו הרפואי של התובע אינו יציב; הרופא הפסיכיאטר רשאי לקבוע נכות רפואית זמנית עד לשלוש קביעות רצופות כלומר מקסימום 6 שנים - אם כל קביעה היא לשנתיים".
"כל קביעה זמנית מחייבת רישום הנימוקים של הרופא הפסיכיאטר בפרוטוקול הרפואי. בכל מקרה שבו סובר הפסיכיאטר שלא צפוי שיפור במצבו של הנכה, עליו לקבוע נכות יציבה".
בנוסף, גם כאשר נקבעת למבקש נכות פסיכיאטרית עקב מצבו, יכול שפנייתו תדחה בשל קביעת הביטוח הלאומי כי "לא איבד את כושרו להשתכר ב50% לפחות, או במקרה של עקרת בית "לא איבדה את כושרה לתפקד כעקרת בית".
לפיכך יוצא, כי החלטה בדרגת אי כושר נעשית ע"י פקיד התביעות שאמור להחליט האם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי כושרו להשתכר.
בהחלטתו, אמור פקיד תביעות להביא בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, וגם על יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו. החלטה זאת ניתנת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום חיוו דעתם לעניין זה; כאשר פקיד התביעות לא מביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.
עו"ד תגר, העוסקת בזכויות ביטוח לאומי מבהירה: "תובעים רבים הסובלים מליקוי נפשי אינם יודעים כיצד להציג את מגבלותיהם התפקודיות בפני הוועדה התפקודית ומכאן, שגם בעלי נכות רפואית גבוהה – נדחים בטענה כי לא איבדו את כושרם להשתכר".
"על הוועדה להתייחס למגבלות התובע ולפגיעה בכושרו הנובעת מהליקוי הרפואי, כמו גם ליכולותיו של התובע גופנית, שכלית ותקשורתית. כל זאת בהתחשב בטווח העיסוקים בהם יכול לעבוד עם מגבלותיו בהסתמך על נתוניו האישיים ובמאמץ שנדרש ממנו להתגבר על הפגיעה בכושרו להשתכר. כך שייעוץ מתאים יכול לסייע למי שסובל מליקוי נפשי להאיר באור הנכון את השפעת הליקוי הנפשי על תפקודו של התובע".
לדוגמא, מסבירה עו"ד תגר: "כדאי לפרט מהו הטיפול התרופתי אותו מקבל התובע והאם הוא גורם להגבלות זמניות או קבועות בכושר העבודה שלו. לגבי מחלות המאופיינות בהתקפים כדאי לפרט את תדירות ההתקפים, משך ההתקפים וההשפעה המתמשכת של ההתקפים על יכולת התפקוד והשתלבות בעבודה. גם לתיאור נכון של היכולת לריכוז והתמדה בעבודה והיכולת לעבוד בקצב סביר, או ליכולת לעבוד בתנאי לחץ עקב הליקוי הנפשי יש משמעות – ולכן כדאי להיעזר בעו"ד מומחה בתחום".
אשפוז מזכה בגמלה
"החדשות הטובות בתחום הביטוח הלאומי לסובלים מליקויים נפשיים" מוסיפה עו"ד תגר, "הוא השינוי בתקנות ילד נכה המאפשרות תשלום קצבת ילד נכה גם במקרים של אשפוז בשל ליקוי נפשי, ובלבד שלא מדובר בסידור מוסדי, אלא באשפוז זמני בבית חולים, לצרכי ריפוי או שיקום".
"המשמעות היא שכל הילדים המאושפזים בבית חולים בשל ליקוי נפשי כמו- פסיכוזה, אנורקסיה ועוד, יקבלו גמלת ילד נכה בעת אשפוזם בבית חולים. כאשר מדובר באשפוז בבית חולים לתקופות ארוכות, יש לבדוק את תנאי הזכאות שנית בתום שנה מתאריך תחילת האשפוז".
מחלת נפש, היא כמו כל מחלה אחרת. רק לעיתים, נוטים להתעלם ממנה עד שחלילה היא מתפרצת וגורמת לנזקים חמורים. בתקופה האחרונה, יש שיפור משמעותי בהבנה לפנות לגורמים רפואיים כשמתעורר חשד על מחלת נפש. אבחון מוקדם וטיפול מיידי עשויים לחסוך צער רב ועוגמת נפש מיותרת.