חשבתם פעם שבידכם לשנות חיים שלמים של אדם? סביר שלא. טיפול בהפרעות תקשורת המכונה למעשה קלינאות תקשורת, יכול פשוט לשנות את חייו של אדם ולהצעיד אותם במסלול אחר לגמרי מזה שבו היו אמורים ללכת.
תחשבו על ילד קטן עם בעיות שפה, משמים נגזר והוא מגמגם. כמה השפלות יכול ילד כזה לספוג מחבריו לספסל הלימודים?! מה הסיכוי שעם הגמגום הוא יצליח במשהו בחייו? כמעט ואפסי...
קלינאי תקשורת יכול במחי טיפול לשנות את חייו של הילד מן הקצה אל הקצה. ריפוי ההפרעה, או הגמגום מבטיחים לילד את מה שהוא לא היה יכול להשיג - בטחון עצמי, דבר שכמובן יסייע להצלחתו בחיים.
אז למרות שבדך כלל אנחנו מדמיינים רק את מקצועות הרפואה והפסיכולוגיה כמשנים חיים שלמים, סביר להניח שקלינאי תקשורת ממוצע, שעובד עם ילד בגיל צעיר, עשה דבר אדיר שספק אם פסיכולוג ואולי גם לרופא מזדמן לעשות אי פעם במהלך הקריירה שלהם.
מה שעניין אותי בתור כתבת העוסקת בענייני אקדמיה, היא העובדה שבתחום קלינאות התקשורת והריפוי בעיסוק קיים מחסור בעובדים. אז יצאתי לבדוק את התחומים הללו, מה לומדים בהם, כמה זה מתאים לחרדים, והאם - כמו שמספרים - קלינאות תקשורת משנה חיים שלמים.
לפני הכל שתי מילים קלינאות תקשורת
קלינאי תקשורת לומדים לאבחן ולטפל בילדים, בני נוער ומבוגרים הסובלים מבעיות הגייה, קשיים בהבנת השפה המדוברת, אוצר מלים דל, בליעת מילים ועוד.
הפרעות בתקשורת מופיעות כתוצאה מגורמים פסיכולוגיים ופיזיים התפתחותיים. למשל, הפרעות בדיבור יכולות לנבוע מחרשות חלקית או מלאה, בעיות בתקשורת אופייניות לאלה המצויים על הרצף האוטיסטי, ויש גם מצבים פחות חמורים הדורשים טיפול.
הטיפול המקצועי דומה לתהליך אימון, כלומר - מתרגלים דיבור הלכה למעשה, תוך הסתייעות במכשור מתאים.
מאיה נחשון, בוגרת של המסלול לקלינאות תקשורת בקמפוס החרדי הקריה האקדמי אונו, תרמה לי מעט מניסיונה, ובשיחה על כוס קפה היא נתנה לי טעימה על קצה המזלג מהחוויה של קלינאי התקשורת.
נחשון הייתה בכלל מורה לחינוך מיוחד שעשתה הסבה ומאוד אהבה את התחום. זו גם הסיבה שלמרות שהיא הרתה תאומים מיד בתחילת התואר, היא נשארה בו עד הסוף: “היה קשה, אבל למשפחה שלי שתמכה ולקמפוס החרדי שמתחשב בצרכים של הנשים החרדיות הייתה השפעה מכרעת על כך שצלחתי את התואר".
"הלימודים מאוד אינטנסיביים והרמה האקדמית גבוהה. צריך לבוא מוכנים ולהתמסר אבל זה שווה כל רגע".
"מה שמיוחד בקריה האקדמית בשונה מחוגים אחרים, הוא העניין שמשלבים את התואר עם ריפוי בעיסוק. שאת מסיימת יש מגוון תחומים שאפשר לעמוד בהם, מבוגרים, ילדים ואפילו מחקר באקדמיה".
תארי את התהליך שעובר ילד עם בעיות שפה עד לריפוי
"אנחנו כמבוגרים מזלזלים בילד שיש לו בעיה עם היגוי של אותיות מסוימות, בשביל הילד זה עולם ומלאו.
"הגיע אלי ילד שהביטחון העצמי שלו היה כל כך נמוך, היתה לו בעיה בהגיה ברמה כזו שלא היו לו חברים והוא ממש חשש לדבר.
"בטיפול מיוחד שלקח סך הכל חודשים שלושה ניתנו לו חיים חדשים. הוא החל לפרוח, לדבר ולהשתובב עם החברים, הסטנו אותו מהמסלול הנורא שבו הוא היה כשזה בגיל צעיר זה מדהים. לכן חשוב להתחיל בטיפול בגיל כמה שיותר צעיר.
"הטיפול הוא משולב, ישנה גם הדרכה להורים מצד אחד, מצד שני טיפול רגשי וטיפול בהגיה. הקלינאית משלבת גם אנשי מקצוע אחרים כמו מטפלות בתנועה ובבעלי חיים.
"זה סיפוק עצום, פעם בשבוע, שלושה חודשים והילד פשוט הפך לילד רגיל. בשביל התחושה הזו כל דבר שווה". מסיימת נחשון בטון שלא מאפשר שלא להאמין לה.
כדי להבין יותר את התחום מהזווית הסטודנטיאלית, פניתי למנהל בית החולים השיקומי במרכז הרפואי שיבא-תל השומר פרופ' שלמה נוי.
מה שהפך את השיחה עם פרופ' נוי למרתקת, היא העובדה שהוא עומד גם בראש מסלול הלימודים החרדי הראשון בקלינאות בתקשורות, בקמפוס החרדי הקריה האקדמית אונו.
כמה באמת בוגר לימודי קלינאות תקשורת יכול לשנות חיים שלמים?
פרופ' נוי: "אם אתה לוקח ילדה בת חמש שיש לה בעיות התפתחויות, ואחרי שנה היא נכנסת לכיתה רגילה, חייה משתנים. זה עולם ומלאו. השפעת על הילדה, השפעת על המשפחה שלה. וזו תחושה שיש במעט מאוד מקצועות".
מעניין לשמוע את ההבחנה הזו דווקא מאדם כפרופ' נוי, העוסק במקביל גם בתחומי הפסיכיאטריה.
השיחה עם פרופ' נוי קולחת ומגיעה במהרה לנושא החשוב ביותר - חרדים. לדברי נוי "קלינאות תקשורות היא תחום שבו ההשפעה של התרבות, הבנת הקודים והשפה שבה מדברים בבית המטופל ובסביבתו, היא מכרעת.
"אנחנו רואים שהרבה מאוד במגזר החרדי, לא מקבלים טיפול בגלל שהם לא רוצים שמטפל גבר יטפל בילדה או באישה. וכן הלאה. כיום חסרים המון מטפלים, שמבינים את השפה, הקודים והתרבות החרדית".
פרופ' נוי נחמד אלי משום מה, וכשאני מתחצפת ומעזה לשאול אותו אם יש "פרנוסה" בתחום הפרעות בתקשורת וריפוי בעיסוק, הוא דווקא זורם עם הסלנג היידשאי.
"'פרנוסה' זה דבר חשוב. גם ריפוי בעיסוק וגם קלינאות תקשורת אלו מקצועות שיש בהם חסר גדול מאוד, ולכן אפשרויות התעסוקה הן הרבה יותר גדולות וכך גם השכר.
"אם אני כרגע סטודנט חרדי, ברור לי שבמידה ועומדות לפני שתי אפשרויות: ללכת למסלול הבריאות או ללמוד מקצוע שיש בו תחרותיות רבה ושכר נמוך, ברור לי שאלך למקצועות הבריאות, ואלמד קלינאות תקשורת. כי אני יודע שיש ביקוש קשיח לעובדים בתחום ולכן משלמים בהתאם".
כאחת שעברה את המסלול הסטודנטיאלי, אני מודעת להתלבטות שעובר כל מל"ס (מועמד להיות סטודנט) לפני הלימודים - באיזה מסלול לבחור? איפה אפשרויות הפרנסה יותר טובות וכדו'. בקיצור התלבטות קשה. אתה פרופ' נוי יכל לפתור לפחות במצקת את ההתלבטות, למי מקצוע קלינאות התקשורת באמת מתאים?
"זה מתאים לסטדנטים שיש להם שאיפה, שרוצים לטפל. וזה חשוב להדגיש את המילה לטפל. בכל מקרה מדובר במקצוע שהוא יותר מדעי החיים ופחות מדעי החברה, אז אם זה עוזר למישהו בכדי להגדיר לעצמו אם הוא מתאים, מצוין.
"בכל מקרה, הסטודנט צריך לדעת שהוא חייב לשבת וללמוד. לא מדובר במקצוע קל, וחרדים שעושים מכינה יכולים לדעת די בקלות לאיזה תחום הם מתאים יותר, כי כבר במכינה אפשר לראות אם הצלחת במסלול המיועד למדעי החיים, אם הצלחת יותר במתמטיקה או יותר בעברית".
בכל מקרה הרגשתי שפרופ' נוי אוהב את התחום בו הוא עוסק. "קלינאות תקשורת, היא מקצוע אוניברסלי ומתאים לכל מקום בעולם, וחסר בו המון כוח אדם.
"אני אוהב את התחום בעיקר בשל העובדה שאפשר להקדם וללמוד במקצוע. במקצועות הרפואה יש כל הזמן שינויים טכנולוגים, אז יש אפשרות לקריירה הרבה יותר מעניינת שיש בה התפתחות. למשל, לפני תקופה נכנסה טכנולוגית השתלה חדשה, בה השתילו חומרה מיוחדת בתוך האוזון. קלינאי התקשורת לומד את הטכנולגיה החדשה של ההשתלה, למרות שהוא לא מנתח, אבל הוא חייב להבין איך זה עובד, כאשר הוא מאבחן בעיות שמיעה".
בשוק העבודה קשה לחרדים להשתלב. זו עובדה. בתור אחד שמכיר את התחום מקרוב, לסטודנטים חרדים קשה להשתלב כקלינאי תקשורת או מרפאים בעיסוק?
פרופ' נוי פוסק באופן חד משמעי: "עוד לא ראיתי סטודנט אחד מהסטודנטים שעברו אצלי שלא הצליח למצוא עבודה!"
מבדיקה שלנו ומשיחות עם סטודנטים בתחום, נראה שאכן לא קשה למצוא עבודה בתחום. אבל לא בגלל שהחילונים הפכו לנחמדים אלינו ומקבלים כל סטודנטית חרדית לעבודה, אלא בעיקר בשל הביקוש העצום בקרב עמותות שמטפלות, וכן בקרב הקהילה החרדית באופן כללי.