פסח, שאמור להיות חג החירות, הוא החג הדורש ככל הנראה את ההכנות הרבות ביותר. הניקיונות הנערכים בבתי ישראל לקראת החג מעוררים תחושות של התחדשות ושינוי, אם כי יש שחווים הכנות אלה כשעבוד. ליל הסדר הקרב מעורר ציפייה לקרבה משפחתית חמה, המהווה עבור רבים בסיס יציב ואיתן ומקור לתמיכה בעיתות קושי.
אך יש שעבורם האירוע המשפחתי הופך להיות מקור לכאב ומצוקה. כך, חג הפסח עלול להיות הטריגר לקשיים רגשיים ומצוקה נפשית, וזו עלולה שלא להישמע בתוך עומס ההכנות והשמחה העולה מן הבתים עם בוא החג. כמובן, בהיעדר אוזן קשבת ועין רואה למצוקות אלה, הן עלולות להתעצם אף יותר.
כשהקפדנות הופכת לאובססיה
הניקיון לפסח מהווה אתגר רציני לאנשים הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ובני ביתם. חמץ, בניגוד למשל לבשר-חלב "אסור במשהו", ומשמעות הדבר היא שאין כל מקום לויתור. מבחינת הסובלים מן ההפרעה, שום בדיקה לא תהיה טובה מספיק. תמיד תישאר האפשרות של "שמא", "אולי" והאפשרות הזו לא תניח להם. תמיד יעלו בראשם הרהורים שונים: "אולי יש חמץ ב...", "אולי לא ניקיתי מספיק טוב...", "אולי אחרי שניקיתי הגיע חמץ...", וכן הלאה. ההפרעה יכולה להחמיר עד כי היא פוגעת ביכולת לקיים אורח חיים תקין ואפילו ביכולת לקיים את שאר המצוות. הניקיון הופך לפעולה סיזיפית אינסופית שאי אפשר לסיים ואין סיכוי לעבור בהצלחה, וכל יתר מטלות החיים אינן מקבלות כל ביטוי ומשאבים.
כאשר מדובר באישה (או גבר) שכבר ידוע שהם סובלים מהפרעה טורדנית כפייתית המתאפיינת למשל בניקיון יתר, פסח הופך להיות גורם מעורר. ההכנות הקדחתניות של הסביבה בד בבד עם ההכרח בניקיון הבית וביעור החמץ מהווים גורם להתפרצות או להחמרה של הסימפטומים. לא פעם ביטויי ההפרעה נמשכים גם בתוך החג במיוחד בנושאי כשרות. למשל, כאשר שומרים על שרויה, הפחד שמא המצה נגעה בנוזל, יכול להפוך למאבק אינסופי שבו אין מנצחים אלא מפסידים בלבד.
חרדה מהמפגש המשפחתי
לא פעם מתעוררות לקראת פסח תחושות חרדה עקב המפגש האינטנסיבי עם בני משפחה, במיוחד כאשר מדובר באירוח ממושך ובשולחן סדר מלחיץ ותובעני. משפחות שלהן ילדים פחות ממושמעים, או משפחות שבהן יש תחרותיות ומתח רב מראש, יסבלו במיוחד. החג הופך להיות מבצע המטיל אימה במקום חג משפחתי מקרב. המתח מתנקז לא פעם לחוליות החלשות במשפחה, הילד הבעייתי יותר, האם שגם כך קורסת תחת העומס, וכן הלאה. המשפחה מגיעה לא פעם לחג במצב של מתח ותשישות נפשית. החרדה מופיעה במיוחד כאשר יש צורך "להוכיח" ולהציג לראווה הצלחה באירוח, וכל טעות אפשרית הופכת להיות מקור לתחושת קטסטרופה.
דיכאון – לא רק בודדים
מול המשפחות המתאספות, אנשים עריריים לא פעם סובלים מדיכאון משום שבעת החג ה"לבד" כאוב ובולט יותר. גם משפחות שחוו שכול או אובדן, יכאבו לא פעם יותר בתקופות אלה כאשר האובדן והחוסר בולטים לעין. מעבר לכך, כחלק מתקופה של התחדשות ולקראת מפגש משפחתי גדול שבד"כ אינו מתרחש בשגרה, מבצע כל אחד חשבון נפש עם עצמו באשר להישגים שלו, למצב בו הוא נמצא מבחינת משפחה, דת, פרנסה וכן הלאה. חשבון נפש זה עלול לכשעצמו לעורר דיכאון וייאוש.
איך מטפלים?
הטיפול בתופעות המתעוררות סביב החג מתבסס בראש ובראשונה על תמיכה סביבתית. תמיכה של הסביבה באדם הסובל ממצוקה עשויה לסייע לו בהתמודדות ובהחלמה. עם זאת, במקרים בהם קיימים תסמינים של OCD, חרדה או דיכאון רצוי לפנות מבעוד מועד לטיפול רפואי שיתבסס, במידת הצורך, על טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון וחרדה המשמשים גם לטיפול בOCD, דוגמת ציפרלקס ופרוזאק, וכן לדאוג לליווי פסיכולוגי מתאים לצרכים.
לקראת חג הפסח, עולות שאלות רבות באשר לכשרות של התרופות לפסח. חשוב להיעזר ברשימות התרופות הכשרות המפורסמות בבתי המרקחת השונים. לפי פרסומים משנים קודמות, התרופות הפסיכיאטריות הפופולאריות כשרות לשימוש בפסח. מעבר לכך, רבים מגדולי הדור פסקו כי יש להמשיך וליטול תרופות שניטלו באופן קבוע לבעיות לחץ דם, לב, סוכרת ומחלות נפש גם בזמן הפסח ללא קשר לכשרות, וחשוב להתייעץ עם רב ולא לקבוע לבד את ההלכה בדיני נפשות כמו אלה. במידה ובכל זאת קיים הכרח להפסיק טיפול בתרופה, מומלץ למצוא חלופה תרופתית אחרת היות והפסקה של טיפול תרופתי לשבוע באופן פתאומי עלולה להיות לא נעימה, ולעתים אפילו מסוכנת.
חג הפסח מהווה עבור רובנו תקופה שמחה ומהנה אך חשוב שנשים לב גם לתחושותיהם של האנשים סביבנו כנאמר במשנה: "כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא". מעבר לניקיונות ולקניות חשוב מאוד להגיע מוכנים לחג גם מבחינה נפשית. מי שחווה מצוקה נפשית בשגרה, רצוי כי יפנה לקבלת סיוע עוד לפני החג.
חיכוכים משפחתיים והרגלים שעבר זמנם- למה אנשים סובלים יותר מדיכאון דווקא בפסח?
בברכת פסח כשר ושמח!
ד"ר טלי וישנה, מנהלת מרפאה פסיכיאטרית לנשים, ביה"ח "מעייני הישועה"