במהלך חופשה משפחתית החל עורך הדין לסבול מכאבי גב. בתחילה התעלם, חשב שמתח איזה שריר, אך כאשר התחיל לסבול גם מבחילות ורעידות, וחום גופו עלה, הזמין רופא. גם הוא חשב שמדובר בווירוס תוקפני במיוחד, רק כאשר איבד תחושה ברגליו, את היכולת להזיז אותם, הבינו שמדובר בנגיף הפוליו.
עורך הדין המדובר הוא פרנקלין רוזוולט, לימים נשיא ארצות הברית - אשר מהווה את אחד האנשים המפורסמים שלקו במחלת הפוליו, מחלה שלרובינו מוכרת רק מהסיפורים. אך אם נשאל את את הסבים שלנו הם ודאי יזכרו את ימי הפחד. בראיון מעורר השראה סיפר הרב אהרון מרגליות על המחלה ממנה סובל עד היום.
בקיץ 1950 אושפזו בארץ מעל לאלף ילדים כאשר רבים מהם נפגעו בצורה בלתי הפיכה מהשיתוק שהיה אחד התסמינים המפחידים ביותר של המגיפה. הורים אמרו לילדיהם להישאר בבתים, קייטנות נסגרו ומשרד הבריאות אסר על כניסת ילדים לפארקים ציבוריים. בחודשי הקיץ של שנת 1949 החלה התפרצות ועד לסוף השנה דווח על 338 חולים. המחלה המשיכה להתפשט גם בשנים הבאות, ועד לשנת 1954 היו בישראל 4,700 מקרים מאובחנים של המחלה, כאשר מתוכם נפטרו 760 איש.
אז מה היא מחלת ה'פוליו'? כיצד היא מועברת, במה היא פוגעת, ומי היהודי שהמציא את החיסון שמיגר אותה כמעט לחלוטין?
שיתוק ילדים או בשמו הרפואי Poliomyelitis פוגעת במערכת העצבים ונגרמת על ידי נגיף הפוליו. המחלה מועברת מאדם לאדם, בעיקר באמצעות מחזור צואה-פה. 90% מהחולים בה הם אסימפטומטיים, אך אם הנגיף חודר למחזור הדם, החולה עשוי לסבול ממגוון רחב של סימפטומים.
בכאחוז אחד מההידבקויות, חודר הנגיף למערכת העצבים המרכזית וגורם לחולשה ולשיתוק רפה או שיתוק חד וקשה במערכת השרירים. פוליו הפוגע בחוט השדרה הוא הצורה הנפוצה, אך זה עלול לגרום לשיתוק בסרעפת בשרירי הנשימה ולמוות.
מדובר במחלה עתיקה, יש תחריטים וציורי קיר מתקופת מצרים העתיקה המתארים אנשים בעלי גפיים פגועות, וילדים הנעזרים במקלות. במהלך המאה ה-20 היה הפוליו אחת ממחלות הילדות אשר הטילה מום בהמוני אנשים, בעיקר בילדים צעירים. נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כמחלה שעוברת לחלקים קטנים מהאוכלוסייה אך ברבות השנים בשל סגנון המגורים או שמא בשל מוטציות שונות הוא הפך למגיפה שבכל גל הותירה המוני ילדים ומבוגרים משותקים.
לאחר שנים של מחקר, שני חוקרים אמריקאים פיתחו חיסונים נגד פוליו, דבר שהפך את המחלה לנדירה בעולם המערבי והוריד את מספר מקרי המחלה השנתיים בעולם מ-350,000 בשנת 1988 ל-74 בלבד בשנת 2015.
את התרכיב הראשון פיתח הרופא היהודי ד"ר יונה סאלק באמצעות נגיף מומת הניתן בזריקה. בשנת 1954, לאחר שהנסיוב נמצא יעיל על בעלי חיים, נערך ניסוי מצומצם על קבוצת מתנדבים ולאחר שזה עבר בהצלחה בוצע ניסוי המוני במסגרתו חוסנו קרוב ל-500,000 תלמידים ברחבי ארצות הברית. לאחר מכן, בשנת 1962 ניתן בארצות הברית אישור לשימוש בתרכיב נוסף שפותח על ידי ד"ר אלברט סייבין שהסתמך על נגיף מוחלש הניתן בטיפות דרך הפה. הנגיף המוחלש שניתן דרך הפה יכול להתרבות במעיים אך לא במערכת העצבים, ולכן אינו גורם לשיתוק. הבעיה היא שהוא יכול לגרום להידבקויות בקרב אלו שלא חוסנו בכלל.
לאחר שד"ר יונה סאלק פיתח בארצות הברית את החיסון, נעשה מאמץ בישראל להצטייד בחיסון אך ארצות הברית לא אישרה לייצא את התרכיב. בשל כך הוחלט להקים מעבדה בישראל לצורך ייצור החיסון. לאחר שנתיים החלו לחסן בחיסון שיוצר כאן ותוך שנה הייתה צניחה של 90% במקרי התחלואה והמחלה הפכה לנדירה בישראל.
בעבר, התוכנית השגרתית בארץ היתה מתן חיסון מומת לפני חיסון חי מוחלש, אך נוכח הסיכון האפשרי שבתופעות לוואי, הוחלט לחסן רק עם הנגיף המומת. חיסון זה ניתן מאז באופן שגרתי בגילאים חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה ובהמשך לילדי כתות ב’ בבתי הספר.
בשנת 2013 התגלו בישראל נשאים של נגיף הפוליו וכן שרידים של הנגיף בשפכים עירוניים ליד רהט, אשדוד, חדרה, קריית גת, אופקים, באר שבע וערים נוספות. בעקבות זאת החל משרד הבריאות בתחילת אוגוסט 2013 במבצע לחסן נגד נגיף הפוליו 150,000 ילדים שנולדו לאחר 2004 בדרום הארץ , בחיסון סייבין שמכיל נגיפים חיים מוחלשים. כעבור כמה ימים הודיע משרד הבריאות על הרחבת מבצע חיסון הפוליו לכמיליון ילדים בכל רחבי הארץ.
כיום המחלה קיימת באחוזים משמעותיים במדינות בהם קיימת התנגדות של מנהיגים מקומיים למתן חיסונים, בין המדינות האלה פקיסטן וניגריה בהם מנהיגי דת מקומית מפיצים פייק ניוז לגבי מסוכנות החיסון, על כך שהוא פוגע בילודה ובילדים, מה שכמובן לא נכון ולא מתיישב עם המציאות.
