קמתם מוקדם, תקתקתם את משימות הבוקר שלכם, אתם בטוחים שהיום זה היום שלכם, היעילות בשיאה, הכל זורם, הדברים מחליקים בקלות ופתאום הכל נעצר. קצב העבודה שלכם בצניחה חופשית וכל מה שאתם רוצים זה לזחול מתחת לפוך ולישון.
לתופעה הזו יש שם: "עייפות אמצע היום" והיא די נפוצה. פרופסור ראסל פוסטר, ראש תחום מדעי המוח הצירקדיים באוניברסיטת אוקספורד ומומחה לשעון הפנימי של הגוף (השעון הצירקדי), טוען שעבודה במהלך שעת השפל הזו זה כמו לעבוד תחת שכרות. ואם לדייק, כמו לשתות 2-4 משקאות אלכוהוליים בשעה, כמות שמביאה את ריכוז האלכוהול בדם ל-0.08 אחוזים. לשם השוואה, עם אחוזי ריכוז כאלה אסור חוקית לנהוג ברכב.
מתי אנחנו בשיא שלנו ומתי כדאי לקחת הפסקה?
פוסטר חוקר את השפעת השעות ביום על רמת התפקוד שלנו. לדבריו, לרוב האנשים ישנה עלייה ברמות הקורטיזול (הורמון הסטרס) בשעות הבוקר ולקראת הצהריים, חלה ירידה הדרגתית. לחץ הדם שלנו גבוה בשעות הצהריים המוקדמות והולך ופוחת לקראת אחר הצהריים והערב.
נתונים אלה משרטטים את שעות הזהב ושעות השפל של היעילות שלנו. בבוקר, כשההורמונים ולחץ הדם גבוהים יותר, כדאי לנצל אותם להשלמת משימות שדורשות ריכוז ורמת קשב גבוהה. לקראת שעות הצהריים המאוחרות (בסביבות השעה 2), רמות הסוכר משתנות כתוצאה מאכילה של ארוחת בוקר מאוחרת או ארוחת צהריים ולחץ הדם בירידה, מה שגורם לעייפות להשתלט עלינו. לדברי פוסטר, העייפות הכבדה בשעת השפל גורמת לתפקוד לקוי, ממש כמו אדם שיכור שמתקשה לתפקד ואיכות ביצועיו נפגעת.
אז מה עושים?
כאמור, שעת השפל היומית מתרחשת בדרך כלל בין השעות 14:00 ל-15:00. כדי להתגבר על הנזקים שלה ולמנוע ממנה להרוס את השעות שאחריה, אנחנו צריכים להיות קודם כל קשובים לגוף שלנו ולצאת להפסקה.
כלומר, לעצור את העבודה, לקום מהכיסא, ללכת, לזוז - ורצוי בחוץ, באוויר צח. נסו להתנתק לחלוטין ממסכים ומהנייד שלכם, אולי אפילו לעשות פעילות ספורטיבית או לפחות להיחשף לשמש. אלה פעולות שיסייעו לכם לאתחל את המערכת ויחזירו לכם את האנרגיה לעבוד.
אם אופי העבודה שלכם לא מאפשר לכם התנתקות כזו, נסו לשנות את לוח הזמנים שלכם בעבודה ובצעו בשעת השפל משימות שדורשות אינטראקציה עם אנשים, סיעור מוחות וחשיבה יצירתית משותפת. זה ישמע לכם מוזר, אך עייפות עשויה להפחית את רמת הביקורתיות שלכם כלפי עצמכם ויש סיכוי גבוה יותר שתתנו לעצמכם דרור לעוף רחוק ותפציצו ברעיונות חדשניים.