דיאטות חדשות תמיד מעניינות אתכם? אתם רודפים ללא הרף אחרי "האחת"? או שיתכן שאתם בכלל עובדים ב...משרד - לא משנה איזו אופציה סימנתם, ללא ספק נתקלתם בשנתיים האחרונות בצמד המילים "דיאטה קטוגנית" ובקיצור: קיטו.
מהי דיאטה קטוגנית?
התפריט הקטוגני לא קל, כיוון שהוא מבוסס על צריכת אחוזי שומן וחלבון גבוהים ואוסר על אכילת פחמימות כמו לחם, סוכר, דגנים, חטיפים, קטניות, מאפים, ואפילו פירות וירקות מסוימים. במקומן, צורכים מאכלים עתירי שומן כמו ביצים, דגים, אבוקדו, חמאה וכמובן בשר.
מטרתה של הדיאטה לחקות מצב של צום והיא גורמת לייצור מוגבר של גופי קטון בכבד המשמשים להפקת אנרגיה לגוף. גופים אלו מועברים בזרם הדם אל המוח ומזינים אותו בצורה אופטימלית. למרות שהדיאטה הפכה לפופולרית מאוד בשנים האחרונות, היא למעשה סיפור די ישן וכבר קרוב ל-100 שנה, משנות ה-20 המוקדמות, היא משמשת כטיפול בארץ ובעולם בקרב חולי אפילפסיה, בעיקר ילדים, והוכחה כיעילה במיוחד במניעת התקפים.
עם השנים, אנשים אימצו את התזונה הקטוגנית כדיאטה להפחתה במשקל - והעובדה שהתוצאות שלה ניכרות מהר ביחס לדיאטות אחרות, הזניקה אותה לראש הטבלה. חשוב לציין שהתפריט הקטוגני מוגבל מאוד ולכן יש להתייעץ עם רופא או תזונאי לפני שעוברים אליו. בליווי מקצועי נכון, אפשר להתמיד עם הדיאטה הזו תקופות ממושכות.
גם מפחיתה משקל במהירות וגם משפרת את תפקוד המוח
בימים אלה פורסם בכתב העת Scientific Reports מבית Nature, מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת תל אביב שקובע כי דיאטה קטוגנית משפרת זיכרון מרחבי וזיכרון חזותי, מורידה את מדדי הדלקת במוח, גורמת לפחות מוות נוירונאלי ומאטה את קצב ההזדקנות התאית.
בשל כך, דיאטה זו עשויה להיטיב עם נזקים מוחיים לאחר פגיעה מוחית טראומטית. פגיעה זו נחשבת לאחד הגורמים המובילים בעולם המפותח בגרימת מוות ונכות ארוכת טווח, כאשר לפי הערכות, מדי שנה מעל 10 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מפגיעה מוחית טראומתית הנגרמת בעקבות פגיעת ראש מחפץ קשיח, חבטה, הדף פיצוץ, תאונות דרכים, פציעות ספורט וכדומה. תוצאותיה של פגיעה כזו הם נזקים פיזיים, קוגניטיביים, התנהגותיים ורגשיים, והיא אף מהווה גורם סיכון למחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון. למרות התדירות הגבוהה של פגיעות מוחיות, עדיין לא קיים טיפול בעל יעילות מוכחת שיכול לסייע לסובלים מפגיעה זו.
פרופסור חיים (חגי) פיק, ראש מכון אדמס למחקר יישומי בספורט והדוקטורנטית מירב הר-אבן קרז'נר, תזונאית קלינית וחוקרת מוח, מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב הם אלה שהובילו את המחקר. לדבריהם, "הממצאים היו חד משמעיים. תוצאות אלו עשויות לפתוח דלת למחקרים נוספים אשר יפיחו תקווה בפגועי מוח טראומתיים ובבני משפחותיהם".