מחקר: מדוע ישראלים לא אוכלים מזון בריא?

מחקר חדש, שערכו הסטודנטיות עדן יהודית מכלוף, ירדן בכר ומיכל עטיה-עבדה מהמרכז האקדמי לב, שופך אור על הנושא ומעלה כי למרות המודעות המוגברת, רוב הציבור אינו אוכל מזון בריא ותופעת ההשמנה רק מתרחבת.

המחקר נעשה במסגרת פרויקט הגמר בחוג למנהל עסקים ובהנחיית ד"ר אורי שטרנברג, מרצה וחוקר בתחום החינוך והניהול במרכז האקדמי לב בירושלים ומומחה לחדשנות והובלת תהליכי שינוי. החוקרות בדקו בקרב 200 בני אדם את התפיסות, העמדות וההתנהגות ביחס לאכילת מוצרי מזון בריאים.

הן גילו כי קיימת מודעות גבוהה מאוד לחשיבות של אכילת מאכלי בריאות (94%) וכי רוב מכריע מהנשאלים (91%) השיבו כי הקפדה על אורח חיים בריא חיונית לשמירה על הבריאות. בנוסף, כ-83% מהמשתתפים הביעו העדפה לרכישת מוצר שמוגדר בריאותי ו-86% הסכימו כי שינוי הרגלי אכילה הוא הכרחי.

הנתונים מלמדים כי בקרב הציבור ישנה מודעות הולכת וגוברת לשמירה על תזונה נכונה ואורח חיים בריא. אך מתברר שמודעות אינה חזות הכול. החוקרות הופתעו לגלות כי חרף עוצמת השינוי בתודעה, בפועל, כמעט דבר לא השתנה. בקרב מרבית הנשאלים נותרו הרגלי התזונה לא מאוזנים, הרוב אוכלים מזון שאינו בריא ותופעת ההשמנה נמשכת ביתר שאת.

מנתוני המחקר עלה כי רק 24% מהמשתתפים סיפרו כי הם צורכים באופן קבוע מוצרי בריאות.

אחת הסיבות לפער בין המודעות הגבוהה לצריכה הנמוכה, נובעת מהעלויות הגבוהות יחסית של מזון בריאותי לעומת מאכלים אחרים. מהמחקר עלה כי 63% מהנשאלים הסבירו כי אינם מוצאים הצדקה לשלם מחיר גבוה יותר על מזון בריאות וכי הם מעדיפים לרכוש את המוצר הזול והזמין יותר, על פני המוצר הבריא. סיבה נוספת היא הקושי לשנות הרגלים. כשני שליש (67%) הבהירו כי היו מאוד מעוניינים לשמור על אורח חיים בריא יותר, אך הם מתקשים לשנות את אורח חייהם.

מה הפתרון? "התקווה כי מודעות לחשיבות התזונה הבריאה תביא בעתיד גם לשינויים בהרגלי האכילה", אומרות החוקרות. "לפחות כעת נראה כי המודעות איננה מספיקה כדי לסייע בהתמודדות עם האתגרים הבריאותיים שלפניהם אנו ניצבים. כדי לגשר על הפער נדרשת עשייה נוספת, הן מצד ארגוני הבריאות והן מצד יצרני המזון. על ארגוני הבריאות לבחון מחדש את המסרים שהם מציגים לציבור, כדי לדייק את מהלכי ההסברה שלהם, כך שיהיו מעשיים ולא יישארו ברמת המודעות בלבד.