רוב האנשים שעברו התקף לב וסובלים מרמות גבוהות של LDL (כולסטרול בצפיפות נמוכה נקרא LDL או "כולסטרול רע", בשפת העם), נוטלים טיפול תרופתי מסוג הסטטנים כדי למנוע את הסיכויים להישנותו של ההתקף, באמצעות הורדת רמת הLDL.
"הכולסטרול הזה נוטה לשקוע בדפנות של כלי הדם ולעודד תהליכים דלקתיים שמכונים טרשת עורקים", מסביר ד"ר רונן דורסט, קרדיולוג בכיר בבית החולים הדסה ויו"ר החברה הישראלית לטרשת עורקים. "בהיעדר טיפול, הכולסטרול הזה יכול לחסום יותר עורקים בגוף, ליצור סתימה ולגרום להתקף לב, לאירועים מוחיים ולמצבים מסוכנים נוספים.
ד"ר דורסט מספר כי אלו תרופות שנחשבות מאוד בטוחות ויעילות. "הסטטינים מונעים יצירה של כולסטרול בתאי הגוף. לכן, ברגע שאנשים נוטלים אותם, הגוף מנסה לפצות על המחסור בכולסטרול בתוך התא בכך שהוא 'לוקח' אותו מהדם בשיעור גבוה יותר. בכך התרופות מקטינות את כמות הכולסטרול שנעה בחופשיות בכלי הדם".
התרופות האלו, לדברי ד"ר דורסט, נמצאות בשימוש כבר עשרות שנים ומתאימות לרוב האוכלוסייה. "אבל חשוב לזכור שכמו לכל תרופה, גם להן יש תופעות לוואי", הוא מדגיש. "כאבי שרירים יכולים להופיע בחמישה עד עשרה אחוזים מהמטופלים. לפעמים גם יש הפרעות בתפקודי הכבד, אבל נדיר שזה גורם לנזק משמעותי קבוע".
עם זאת, לצד תופעות הלוואי, חשוב להבין שכל אדם מגיב לתרופה באופן שונה ולפעמים היא בכלל לא תספק את התוצאה הרצויה. "אנחנו רואים לפעמים מטופלים שאצלם למרות הטיפול בסטטינים, הכולסטרול לא יורד לרמות שציפינו", אומר ד"ר דורסט. מצב כזה מאתגר את הצוותים הרפואיים ומצריך לחפש פתרונות שונים לבעיה.
אז מה עושים כשהתרופות לא משפיעות כצפוי?
רוב האנשים מכירים את הטיפול בסטטינים הודות ליעילות הרבה שלו ומאמינים כי זו הדרך היחידה לטפל בבעיה מההיבט הרפואי. חשוב להבין שגם אם התרופה לא עובדת, ניתן בהחלט לנסות גישות טיפול אחרות. "במקרים שבהם הסטטינים לא מורידים את הכולסטרול לרמה הרצויה, נמליץ על תוספת של תרופות אחרות שמונעות ספיגה של הכולסטרול במעי" מהקבוצה הזו קיימת תרופה בודדת בשוק, האיזיטרול.
אם גם הטיפול הזה לא יעיל או לא מתאים למטופל, ישנה אופציה שלישית יעילה מאוד. מדובר בתרופות ביולוגיות מסוג מעכבי החלבון PCSK9 הפועלות במנגנון שונה מזה של הסטטינים והוכחו במחקרים כבעלות יכולת להפחית משמעותית גם כולסטרול גבוה שלא יורד באמצעים אחרים. הטיפול מתבצע באמצעות זריקה המיועדת לחולים בסיכון גבוה שלא מגיעים ליעד המטרה ברמות הכולסטרול למרות טיפול בסטטינים ואיזטרול.
התרופות הוכללו בסל הבריאות לקבוצה יחסית קטנה של חולים בסיכון גבוה מאוד, כמו כן את התרופה ניתנת בכל קופות החולים דרך השב"ן ובכל הביטוחים הפרטיים.
""כיום יש דור חדש של תרופות שמשמשות כקו הגנה שני במלחמה בכולסטרול. התרופות האלו מאפשרות להגדיל את הזמינות של הקולטנים לכולסטרול מסוג LDL בכבד", אומר ד"ר דורסט. כך, ניתן לשפר את הספיגה של הכולסטרול מכלי הדם אל הכבד שמפרק אותו.
לא בטוח שכדאי להתנזר משומנים
בכל טיפול רפואי, מידת הרצינות והאחריות של המטופל משפיעה מאוד על התוצאות ועל השמירה עליהן לאורך זמן. הקביעה הזאת מתחזקת אפילו יותר כשמדברים על ממד הכולסטרול. הדבר החשוב ביותר שיש להקפיד עליו בהיבט הזה הוא כידוע התזונה, אך אם תשאלו את ד"ר דורסט, לא בטוח שהדבר הכי חכם יהיה להימנע מצריכת שומן בכל מחיר.
"עד לפני כמה שנים, ההמלצה למטופלים שסובלים מכולסטרול גבוה הייתה לדבוק בדיאטה דלת שומן, אבל ככל שאנחנו לומדים יותר על הנושא אנחנו מבינים שגם לדיאטות דלות פחמימות יש השפעה טובה על המטופל", הוא מעריך. לדבריו, אין כאן "חוקי ברזל" שתקפים לכולם. דיאטה היא עניין מאוד אישי שחשוב לגבש ולהתאים בהתאם לצרכים ולהעדפות שלכם, בשילוב עם גורמים מוסמכים כמו רופאים ודיאטנים קליניים.
אם תשאלו אותו, למטופליו הוא במקרים רבים ימליץ על סוג מסוים של דיאטה: "אני חושב שדיאטה דלת פחמימות עם הימנעות משומנים מהחי וצריכה של שומנים טובים מהצומח או מדגים תעזור להורדת הכולסטרול". בנוסף, הוא ממליץ להימנע כמובן משומן תעשייתי, כמו זה שנמצא במרגרינה, ולגבש דיאטה שגם תוכלו להתמיד בה לאורך זמן ולא תרגישו שהיא מגבילה אתכם יותר מדי.
מי שמתנסה בדיאטה יודע שזה דבר שקל להתחיל וקשה מאוד להתמיד בו. לאנשים שכבר ניסו כמה דיאטות ונכשלו, הוא ממליץ גם לשקול את האפשרות של סיוע תרופתי. "כיום יש מספר תרופות בשוק שעוזרות מאוד בירידה במשקל. לאנשים שסובלים מעודף משקל ולא מצליחים לדבוק בדיאטה, כדאי להתייעץ עם הרופא גם על האפשרות הזאת", אמר.
ולסיום, הוא חותם עם עצה שתקפה לכל הקוראים, אך על אחת כמה וכמה למי שצריך להוריד את רמת הכולסטרול בדמו: "פעילות גופנית מתונה כמה פעמים בשבוע והפסקת העישון הן פעולות חשובות מאוד במלחמה בכולסטרול ובשמירה על הבריאות".