בכתבה של 'המערכת עם מיקי חיימוביץ'' בערוץ 2 מלפני 3 ימים, נתגלו ממדי הכשלונות הגדולים. ההוצאות על הבריאות עלו בעשור האחרון ב-17% ואם היינו חושבים שהכסף הרב יופנה לטובת אזרח - אנחנו נתקלים במציאות העגומה של התורים המתארכים לניתוחים.
ההמתנה הארוכה, מחסור בהשתלות, סל התרופות המצומצם, ותחושת חוסר האונים של האזרח - מערכת הבריאות הציבורית בישראל תחת ביקורת שוטפת וחוזרת אבל בינתיים אין מענה ראוי.
זכינו, ב"ה, לשר בריאות מהטובים שהיו בישראל, ונעשו שינויים רבים לטובת אזרחי ישראל, אבל הדרך עוד ארוכה מאד. דיברנו רבות על הדרדרות הבריאות הציבורית בישראל וסופה המתקרב, ל"ע.
בכתבה על התורים הבלתי נתפסים לניתוחים "לא-דחופים" הראינו את המצוקה ששרויים בה אזרחים הזקוקים לאותם ניתוחים, וללא מענה. כך, ניתוח לטיפול בקטרקט שיכול למנוע את הדרדרות המחלה שיכולה להוביל לעיוורון, ניתוח פשוט יחסית, תצטרכו לחכות כמעט ארבעה חודשים אם אתם גרים בצפון הארץ. ארבעה חודשים שיכולים להיות יותר מדי.
לא זו אף זו, בשביל ניתוח לעמוד השדרה תצטרכו להמתין 77 יום בממוצע, החלפת מפרק לברך - 104 יום, וניתוח לקיצור קיבה לאדם עם משקל גבוה ומסוכן יכול להגיע ל-107 יום בממוצע.
חוק הבריאות הממלכתי מבטיח שירותי בריאות בחינם, כלשון החוק: "באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח", אז נכון, תקבלו את הניתוח בחינם - אבל מתי?
להוציא אוכל מהפה של הילדים שלי
בכתבה של חיימוביץ' ששודרה, נראתה משפחה בת שש נפשות, שאמם גילתה שכאבי הרגליים מהם היא סובלת במשך זמן רב, נובעים משברים בשני מפרקי הירך. דרך קופת החולים היא לא מצאה תור לאורתופד. בייעוץ פרטי נאמר לה שבמצבה העכשווי היא חייבת ניתוח מיידי עם הצעה מפתה: ניתוח עכשיו ב-6,000 ש"ח לרגל אחת, ולאחר מכן לרגל השנייה עוד 6,000 ש"ח. ואם לא תעשי זאת דרך בית חולים "יקח מתי שיקח".אז אם ניתוח דחוף זה אומר שיהיה לה תור מיידי? לא...במכתב שקיבלה מסתבר שהיא צריכה לחכות כמעט שנה וחצי!
כמובן שבדילמה של כסף וניתוח עכשווי מול המתנה ארוכה וכואבת, ומסוכנת, היא קשה. אבל עם ששה נפשות הסכום הוא גבוה מדי: "זה פשוט להוציא את האוכל מהפה של הילדים שלי". בינתיים הבריאות מדרדרת, הכסף הולך ונגמר.
האם הצלת נפשות ניתנת למכירה למציע יותר?
אז בסדר, תגידו, אלו לא ניתוחים מצילי נפשות באופן ממשי. אז מה עם תרופות מצילות חיים שכל תקציב מחדש נדרשים מאבקים פוליטיים בשביל עוד קצת כסף שיוכל לסבסד תרופות שבלעדיהן אבדה הנפש ממש? הוועדה המקצועית שממונה על ידי הממשלה שמדרגת את התרופות החיוניות ביותר שצריכות וחייבות להיכלל בביטוח התרופות הממלכתי, תיעדפה שנה שעברה 122 תרופות כחיוניות ביותר בתקציב של 1.1 מילארד ש"ח - סכום כפול ומכופל מהתקציב שניתן.
בישראל זהו לא סוד שיש פער בין עשירים לעניים. אבל כשזה נוגע לבריאות - אי אפשר לתת לכסף לדבר. איך אפשר בכלל לדון בכמות הכסף ביחד לטיפולי בריאות? מי שיש לו יותר יקבל טיפול טוב יותר? מי שגר במרכז יזכה לאריכות ימים יותר מתושבי הצפון והדרום? האם הצלת נפשות באמת ניתנת למכירה לפי מי שמציע יותר?
הרבה מאזרחי ישראל נתקלו בייאוש מול המערכת הציבורית, וצריך פשוט לשים לזה סוף. להגיד: דיי! לא עוד! כמה עוד נוכל לסבול על כאב קרובינו ואהובנו...לשווא?