כמדי שנה מתכנסת וועדת סל התרופות שחורצת את חייהם של אנשים שלא יקבלו את הסבסוד לתרופת מצילת החיים שלם.
הוועדה התכנסה לפני חודשיים, בינואר, והעמידה 106 תרופות בסבסוד בעלות של 500 מיליון ש"ח.
התחרות הייתה קשה וסבב הדיונים עליה היה רב. לאור התקציב המוגבל, הויכוחים היו רבים: אילו תרופות יגיעו לקו הסיום וייכנסו לסל ואלה שצריכים אותה יקבלו אותה בדרכים זולות ופשוטות.
השנה הוגשו מעל ל-700 בקשות שונות לטכנולוגיות ולתרופות. כפי שנהוג בשנים האחרונות, במיוחד בכהונתו של שר הבריאות ליצמן, ישנה עדיפות לתרופות מאריכות ומשפרות חיים בעיקר לסוגי הסרטן השונים.
ועדיין לא כל התרופות מצילות החיים יכולות להכנס לסל תרופות מצומצם. כמה שווים חיים של אדם? מיליון ש"ח? חצי מילארד ש"ח? בידי מי הסמכות לקבוע אם טיפול בסוכרת, שנכנס לסל, עדיף על טיפול בסרטן הנשים?
בסוף הכל פוליטי?
במהלך שש השנים האחרונות ניתנה תוספת של 300 מיליון ש"ח - סכום לא ריאלי בהתחשב בגידול האוכלוסייה במדינה וגם התייקרות הטכנולוגיה והשיפורים הרבים בתחום הרפואה.
כנראה שבסוף הכל פוליטי, גם חיי בני אדם, ורק לאחר מאבק של ליצמן ויוזמתו להכליל תרופות מצילות חיים בביטוחים המשלימים, נוצר לחץ להעלאת התוספת.
כך יוצא שכל הסוגיות החשובות, המהותיות, שמשפיעות על חייהם של אזרחי ישראל מתנהלים בלי דיון ציבורי, מאחורי הקלעים ועם לחצים פוליטיים.
ביטוח התרופות הממלכתי תלוי בכוחו של שר הבריאות והלחצים והמנופים בהם הוא מצליח להשתמש. אז נכון, הפעם הרווחנו שר בריאות חזק כמו ליצמן שמצליח להשיג תוספות בכמעט 200 מיליון ש"ח, אבל מה יהיה בשנים הבאות? מה יקרה כאשר שר הבריאות ייאלץ משיקולים פוליטיים לוותר על המאבק?
למרות כל זאת, הוועדה המקצועית שממונה על ידי הממשלה שמדרגת את התרופות החיוניות ביותר שצריכות וחייבות להיכלל בביטוח התרופות הממלכתי, תיעדפה שנה שעברה 122 תרופות כחיוניות ביותר בקציב של 1.1 מילארד ש"ח - סכום כפול ומכופל מהתקציב שניתן.
הזכות הבסיסית ביותר: חיים
הרפואה הציבורית בישראל מדרדרת משנה לשנה, והיא כבר לא מצליחה עמוד בעומסים, והתורים לניתוחים מתארכים ומתארכים. אבל לפחות חשבנו שצרכים מיידיים יהיה פתרון למדינה שאמורה לדאוג לאזרחיה.
כל עוד תוחלת החיים מתארכת, והטיפולים והתרופות נעשים משוכללים ויקרים יותר, תקוו שהשיקולים הפוליטיים יהיו לצדכם.
ומה יעשה אדם שבסכנת חיים וחייב שהתרופה שלו תכלל בסל - אחרת, ל"ע, עלול שלא להאריך ימיו? נשאר לו לצאת להפגין, לצעוק, להתחנן, לדבר הבסיסי ביותר שאזרח במדינה אמור לקבל: חיים.
תוכן הכתבה על פי ספי קרופסקי, כלכלסיט (2.1.17) ועידית צ'רנוביץ, כלכליסט (14.9.16)