אנו נוטים לנסות למנוע מילדים להכניס אצבעות לפה, לפעמים באמצעים פחות נעימים כמו שימוש במרה וכדומה. למרבה ההפתעה חוקרים מניו זילנד מצאו שיעור נמוך של אלרגיות אצל אלה שהחדירו באופן תדיר את האצבעות לפה.
ההשערה היא כי החשיפה המוגברת לזיהומים פוגעת במנגנונים שונים של מערכת החיסון האחראים על אלרגיה ובעצם מצד אחד מונעים את תחושות האלרגיה למרות שהמחיר הבריאותי על כך לא ברור.
על פי דיווחים שונים, התופעה של מציצת אצבע שכיחה למדי ונעה בין אחוז אחד מכלל הילדים, לעד 25% מכלל הילדים הנוהגים למצוץ אצבע או לכסוס ציפורניים. ההרגלים האלה מגבירים את החשיפה לחיידקים צואתיים, לווירוסים, וגם לשכיחות מוגברת של תולעים. אבל בד בבד עם החשיפה לזיהומים, עלתה ההשערה שלהחדרת האצבעות לפה יש אפקט חיובי על מערכת החיסון.
במחקר החדש שיפורסם בקרוב בכתב העת לרפואת ילדים "פדיאטריקס" ופורסם ב-YNET, נבדקו 1,037 משתתפים שנולדו בין השנים 1972 עד 1973. הוריהם של הנבדקים, דיווחו על הרגלי מציצת האצבע או כסיסת הציפורניים של ילדיהם, בגילאי 5 שנים, 7, 9 ו-11 שנים. הילדים עצמם נבדקו בגילאי 13 ו-32 שנים, ועברו מבדקי אלרגיה עוריים.
בגיל 13 שנים, שכיחות האלרגיות הייתה 38 אחוז אצל אלה שבילדותם כססו ציפורניים או מצצו אצבע, בהשוואה לשכיחות אלרגיה של 49 אחוזים אצל ילדים שהוריהם דיווחו כי לא נהגו כך בילדותם.
שיעור האלרגיה היה אף מופחת יותר, אצל ילדים שביצעו את שני המנהגים: מציצת אצבע וכסיסת ציפורניים גם יחד. השיעורים הללו נותרו דומים גם כשהגיעו לגיל 32.
"הממצאים במחקר תומכים בהשערה שהמנהג מפחית את הסיכון ללקות באלרגיה", סיכמו החוקרים, "הקשר בין מציצת אצבע וכסיסת ציפורניים לסיכון מופחת לאלרגיה לא היה תלוי במין, בהיסטוריה המשפחתית של אלרגיה או בגורמים סביבתיים העלולים לעורר אלרגיה".
החוקרים הוסיפו כי מציצת אצבע וכסיסת ציפורניים הם מנהגים שהורים רבים מנסים לגמול מהם את ילדיהם, וכי קיימות עדויות בספרות הרפואית שהתופעות הללו עלולות לגרום לבעיות ביישור השיניים, לבעיות חניכיים וגם לזיהומים שונים. עם זאת, מציינים החוקרים, כי לפחות על פי המחקר הראשון מסוגו הזה, למציצת ידיים וכסיסת ציפורניים בילדות, יש כנראה אפקט חיובי בהפחתת הסיכון לאלרגיה. על פי ההשערות, החשיפה המוגברת לזיהומים, פוגעת במנגנונים המפעילים את האלרגיה בגוף.
"תאוריית ההיגיינה" ניסתה כבר בעבר להסביר מדוע ילדים ממשפחות מרובות ילדים או אלה שבמשפחותיהם פערי גילאים גדולים בין הילדים, נמצאות בסיכון נמוך יחסית לאלרגיה. מפתחי התאוריה הזו גרסו כי החשיפה המוגברת לזיהומים שנצפתה במשפחות אלה, הביאה לתגובות אלרגיות מופחתות של מערכת החיסון. "תיאוריית ההיגיינה נותרה שנויה במחלוקת", סיכמו החוקרים, "אולם היא מסבירה לפחות את הקשר בין סיכון נמוך לאלרגיה לבין מגורים בסביבה לא היגיינית".