"אחינו כל בית ישראל" / אופיר סובול

ביום שני, כ"ה בסיוון, נציין 91 שנים לפטירתו של יוסף (יוסל׳ה) בן רפאל שלום רוזנבלט. המנצח והמעבד אופיר סובול בטור לזכרו של גדול החזנים (חזנות)

אופיר סובול | כיכר השבת |

ביום שני, כ"ה בסיוון, נציין 91 שנים לפטירתו של יוסף (יוסל׳ה) בן רפאל שלום רוזנבלט.

החזן יוסל'ה רוזנבלט - גדול היוצרים בעולם החזנות, ומי שהשפיע יותר מכל חזן אחר על עיצובה של החזנות עד לימינו אנו.

את קסמו של יוסל'ה מזהים מיד עם שמיעת הצלילים הראשונים: קול הטנור החם שלו חודר עמוק ללב; הרגש, הקולורטורה המתגלגלת, הפאלסטו, היצירות המלודיות המשתפכות, והביצועים האדירים שלו – כל אלה הציבו את יוסל'ה בפסגת עולם החזנות מאז ועד היום.

יוסל'ה הציב רף חדש למינוח: "חזן בעל שם עולמי". רק עשור בלבד לאחר בואו לארה"ב, הגיעה תהילתו לכל פינה בעולם, בין אם דרכה שם כף רגלו ובין אם לאו.

התפילה: "אחינו כל בית ישראל" מופיעה עוד בסדר רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי, וכנראה חוברה בתקופת הגאונים. התפילה נאמרת בתפילת שחרית, בימי שני וחמישי לאחר קריאת התורה. אך בשנת 1914, בזמן מלחמת העולם הראשונה, התקינו בכמה קהילות, שכל הקהל יאמר את התפילה, ולא רק שליח הציבור. בהמשך, המנהג התפשט בכל תפוצות ישראל. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" והיקף החטופים הרבים, נוהגים ברוב קהילות ישראל לומר את התפילה 3 פעמים ביום, בסיומה של כל תפילה.

אמרו על יוסל'ה, בשעה שהוא אומר: "אחינו כל בית ישראל, הנתונים בצרה ובשביה" – גם אבן מקיר תזעק!

את "אחינו כל בית ישראל" הקליט יוסל'ה ב 15 באוקטובר 1920, אך היא נכתבה קודם לכן:

יוסל'ה הגיע לארה"ב בחודש סיוון 1912. השפעת מלחמת העולם הראשונה, שפרצה שנתיים לאחר מכן, מצוקתם וסבלם של אחיו באירופה נגעו בלבו של יוסל'ה, ועוררו בו דחף יצירה מיוחד. בעוד עיקר יצירתם של חזנים רבים הייתה הלחנת פרקי תפילה לשבת ולחג, יוסל'ה נתן ביטוי לרגשותיו ולכאבו, דווקא בלחנים שחיבר לפרקי תפילה של ימות החול - פרקי תפילה, שבהם נכללו יגון-הדורות וסבלו של העם היהודי, המעונה והשסוי. באותה העת חיבר יוסל'ה את: "שומר ישראל", "הבט משמים וראה", "אלוקי נשמה" וגם את "אחינו כל בית ישראל" - פרקי תפילה, שנחשבו שוליים עד אז, ופתאום זכו לחשיבות, לעומק ולמשמעות בפיו של יוסל'ה.

באותן השנים, יוסלה ביצע בהופעותיו למען נפגעי המלחמה, בעיקר, את היצירות הללו, והעיתונות בניו-יורק לא פסקה להחמיא ולהרעיף שבחים. וכשהוא רק בן 33 הכתירו אותו, כ"גדול החזנים בעולם - אחד מהענקים במוזיקה היהודית".

את העיבוד הסימפוני ל "אחינו כל בית ישראל" כתבתי בשנת 2011. אני זוכר את עצמי יושב יותר משבוע ימים, מאזין הלוך ושוב ליוסל'ה המתפלל בזעקה, ונכנס עמוק לנבכי היצירה – לכל מהלך ולכל תו בה.

את "אחינו" ביצענו מאז כמה פעמים, ובקונצרט הגאלה "קולות הזהב", שקיימנו בשנת 2022, ביצע את היצירה החזן יצחק מאיר הלפגוט. את היצירה הקדשנו ליהודי אוקראינה – חודש ימים בדיוק לאחר תחילת המלחמה שם. את מצוקתם של יהודי אוקראינה ואת כאבם, אפשר לחוש לאורך ביצועו האיכותי והמרגש של יצחק מאיר הלפגוט. כעת, כאשר רוחות מלחמה רב-זירתיות מתעצמות באזורינו, מוגשת לכם היצירה שוב, ובאיכות 4K.

בשיא תפארתו קיבל יוסל'ה עבור מופע יחיד כ $1,500 (עשרות אלפי דולרים של היום). כאשר ההפקה הייתה מצליחה – יוסל'ה היה שמח ומאושר, שהמפיקים זכו בהצלחה וברווח גדולים. אך אם המופע נכשל, מסיבה כלשהי, הוא לא לחץ ודרש את הסכום שהובטח לו, אלא גילה תמיד נכונות לוותר, וכך לעזור למעסיקיו.

על אצילותו של יוסל'ה האדם וגדלותו, אפשר ללמוד גם מהסיפור הבא:

בסבב הופעות זה לטובת נפגעי מלחמת העולם הראשונה, הסכים יוסל'ה להופיע במחיר מיוחד של $100 למופע. באחת מההופעות, כאשר נמסר לו התשלום ממפיק הערב, יוסל׳ה הפריש $10 מהסכום והחזירם למפיק. "בשביל מה זה?" שאל המפיק, "זה עבור הגלופות שהכנת (לשם פרסום המופע) עם התמונה שלי. פרסמת אותי, ולכן אני חייב לשלם לך על כך".

יהי זכרו ברוך!

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות