"ממקומך" - מאה שנה ליצירה האהובה

"יום ירושלים" נקרא גם: "יום שחרור ירושלים", "יום חרות ירושלים", או "יום איחוד ירושלים" - מתוך נקודת מבט, הרואה בכינון הריבונות הישראלית, בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים, שחרור מכיבוש זר. גם אחרי 57 שנים, אנחנו עדיין נמצאים במאבק איתנים יומיומי על ארץ ישראל, על זכותנו על ארץ ישראל, ועל בירתנו הנצחית - ירושלים.

אסון ה-7 באוקטובר המחיש לכולנו את המציאות המרה, כי חלק מאומות העולם עדיין אינן מכירות בזכותנו זו, ואויבינו מסביב זממו וזוממים יום-יום, שעה-שעה, להכות בנו ולהשחית את שארית הפליטה בארץ ישראל. מעם, שעסוק בלהגן על עצמו ועל זכותו ההיסטורית והחוקית בארץ, עם שהקריב ומקריב את טובי בניו מפני שהמוסר הוא נר לרגליו, הפכנו בדרך מעוותת לפושעי מלחמה, שעומדים לדין לעיני כול באשמת "רצח עם". גם בשנה, שקורבנות חפים מפשע נרצחו על ידי מרצחים נפשעים, חיות אדם, חסרי מצפון, אנו, כמאמינים בני מאמינים, ממשיכים להתפלל בכל יום ויום לשלום, לשקט ולשלווה בירושלים ובארץ כולה.

ביום שלישי קיימה "יובל", לראשונה, במסגרת סדרת המנויים, את קונצרט "עיר ואוצרותיה" - קונצרט מיוחד בתיאטרון ירושלים לרגל יום ירושלים. אל מול אולם מלא עד אפס מקום ביצענו עם החזנים הנפלאים: נסים סאאל, חיים שטרן וצבי וייס - שהוקפץ להחליף את חברו סיימון כהן, שחלה בדלקת ריאות, את מיטב היצירות לציון ולירושלים.

אחת מן היצירות שביצענו הייתה "ממקומך" של זאוול זילברטס.

את "ממקומך" החלטתי לבצע, לא רק מפני שהיא אחת מן היצירות האהובות במיוחד על חובבי החזנות, בשלושת העשורים האחרונים, אלא גם בגלל פרט נוסף, שהשנה אנו מציינים בדיוק 100 שנים לכתיבתה. את חלקה הראשון של היצירה שכתב זילברטס, בשנת 1924, הקליט בחודש יוני, באותה השנה, מרדכי הרשמן. אחריה הקליטו אותה בשנות ה-60, בליווי תזמורתי, החזנים שלום כץ ויאן פירס. מסופר שגם משה קוסביצקי ביצע אותה בהופעותיו, אך טרם מצאתי הקלטה כזו.

את יצירתו המלודית והנפלאה של זילברטס, שנכתבה במקור לחזן ולפסנתר, החליט אבא להרחיב בחודש אפריל 1988. הוא הוסיף לה את הרצ'יטטיבים החזניים בין הפזמונים, וכמו כן כתב לה, לראשונה, עיבוד למקהלה.

״ממקומך״ של זילברטס, עם התוספות של אבא היוותה אבן דרך לשני חזנים, שגדלו איתה ופרסמו אותה:

בשנת 1989 – בוצעה לראשונה בגרסה זו מפי החזן בן-ציון מילר.

בשנת 2001 – בוצעה בקונצרט "נשמת כל חי" - קונצרט חשיפתו של החזן יצחק מאיר הלפגוט, וכל השאר היסטוריה...

על אף כל זאת, חברי מקהלת "יובל" מכנים אותה מאז ועד היום, כ"ממקומך של צפירה".

צפירה? הכוונה לחזן אבשלום צפירה.

צפירה, חזן ממוצא תימני, תלמידו של הטנור אברהם מרגלית, ותלמידם של החזנים נח שוהל ודניאל גילדר. הוא ניחן בקול טנור לירי מתוק, ונחשב בזמנו לאחד מן המבצעים הטובים ביותר של יצירותיו של החזן לייב גלנץ. צפירה שילב ברפרטואר שלו שני עולמות: אופראי וחזני.

דרך שירתו הקלילה והאריסטוקרטית מביאה לפתחו, עד עצם היום הזה, זמרים וחזנים מרחבי ארה"ב, שלומדים אצלו בכל שבוע באמצעות ה"זום", ויש שמגיעים עד למיאמי, כדי ללמוד את שיטתו הייחודית.

צפירה נחשף לתווי יצירתו של זילברטס, בתחילת שנות ה-80. מאז הוא התאהב ביצירה, והחל לבצעה כדרך קבע בהופעותיו. בתקליט, שהוציא בשנת 1983, בין יצירותיהם של רוזנבלט, גלנץ וירדני, בחר צפירה לשלב גם מיצירותיו של זילברטס, וביניהן גם את ״ממקומך״.

בשנת 1991 הופיע צפירה, לראשונה, עם המקהלה ותזמורת האנסמבל "יובל". בהופעתו זו, אבא התאים עבורו את התוספות החזניות, שכתב אז בשנת 1988. מאז ביצועו זה העדיף צפירה לבצעה בגרסה זו, ובמיוחד בהופעותיו עם מקהלת "יובל", בארץ ובעולם.

הנה הוא לפניכם - ביצוע הבכורה של "ממקומך" - זילברטס-סובול-צפירה מתוך "קונצרט הצדעה למשה קוסביצקי", שהתקיים בשנת 1991, בירושלים, במסגרת "פסטיבל ישראל", וצולם באולפני הטלוויזיה הישראלית.

שבת שלום, צפייה מהנה, ובתפילה לחג ירושלים שמח!