מחר, ד' בטבת, נציין 15 שנים לפטירתו של החזן, אריה בן נחום יצחק בראון ז"ל.
החזן אריה בראון, בעל קול הבריטון העוצמתי והמהדהד, זכור לכולנו מתפקידו כחזן הראשי לצה"ל, וכמי שבמשך 23 שנות שירותו היה מזוהה יותר מכול עם תפילת "אל מלא רחמים". עד לשנת 1999, כששמענו את המילים הראשונות של "אל מלא רחמים" ואת קולו האדיר, החם והמתכתי, אחז בנו רטט. אריה היה מי שסימל יותר מכול את האבל הלאומי של עם ישראל.
אריה היה חזן ברמה עולמית. הוא עבר את העולם לאורכו ולרוחבו, והביא גאווה ל"עולם החזנות", כאשר ייצג את מדינת ישראל בקולו ובשירתו.
הוא הוזמן ע"י שועי עולם: ביל קלינטון, ג'ורג' בוש, הנרי קיסינג'ר, וגם המלך חוסיין, שאמר לו: "אתה המואזין של היהודים".
משרתו הראשונה הייתה בבית הכנסת "רמה", בתל אביב. לאחר מכן שימש כחזן ראשי בבית הכנסת "בית-אל", שברח' פרישמן.
מי שעבד בצמוד אליו, כמנצח על מקהלת בית-הכנסת "בית-אל', אשר ליוותה אותו אחת לחודש ובחגים - היה המנצח יוסף בן-ברוך (קופיאן), שבחודש הבא נציין 56 שנים לפטירתו הפתאומית בגיל 55. מקהלת "בן-ברוך" המעולה, בניצוחו ביצעה את יצירותיו שלו וגם מיצירותיהם של מלחינים גדולים נוספים בשדה החזנות. תפילתם משכה אליה קהל מתפללים רב וביניהם גם תיירים רבים.
בשנת 1975 יזם המפיק נחום בייטל את "פסטיבל החזנות הישראלי מס' 1", שהתקיים בהיכל התרבות בת"א. בראון נבחר להשתתף בפסטיבל, והיה זה אך טבעי, שהוא יביא עימו יצירה של בן-ברוך. בראון בחר לבצע את היצירה "לאל ברוך", שנכתבה במיוחד עבורו, ושביצוע הבכורה שלה היה במסגרת כנס החזנים בישראל. הביצוע הנפלא בפסטיבל החזנות זיכה את היצירה ואת בראון בפרס הראשון.
לאחר פטירתו של בן-ברוך, המשיכו זמרי המקהלה להופיע תחת השם: "מקהלת בן-ברוך" עם המנצח יהושע זוהר. לאחר שנפטר זוהר ניצח על המקהלה ישראל טסליט. כאשר זה נפטר, המשיך את המסורת ניסן תורן. עם הקמת "יובל" הצטרפה מקהלת "בן ברוך" למקהלת "יובל". חבריה הפכו לחלק בלתי נפרד ממנה. עיזבונו המוזיקלי של בן-ברוך, הכולל עשרות לחנים ועיבודים, הועבר בזמנו לידי אבא.
כל מנצחיה של המקהלה אהבו מאוד את "לאל ברוך", ודאגו לבצעה תדיר בשבתות. כך עשה גם אבא, וכך גם אני עושה בשבתות נבחרות, ברחבי הארץ.
את העיבוד הסימפוני ליצירה כתב אבא בשנת 2001, ומאז היא בוצעה בקונצרטים של "יובל" מספר פעמים. הפעם בחרתי להגיש לכם את ביצועו של החזן והרב-אמן - סול זים, כפי שביצע אותה בדרכו הייחודית והמתובלת, בקונצרט "נסים ונפלאות", שקיימנו בהיכל התרבות בפ"ת, בשנת 2010.
הרב קוק זצ"ל כתב בספרו: "אורות" כמה פרקים על מלחמה ומשמעותה. בדרך כלל המלחמה נראית בעינינו, כתופעה איומה ונוראה - שפיכות דמים, שכול, יתמות, סבל וייסורים קשים מנשוא. תוצאות המלחמה גוררות איתן סבל עצום לאנשים רבים, סבל שנמשך לאורך שנים ארוכות.
למרות כל אלה יש במלחמה גם צדדים אחרים. וכך אומר הרב קוק: "כשיש מלחמה בעולם מתעורר כח משיח... הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם". דברי הרב מבוססים על דברי המדרש רבה, בראשית מ"ב, ז': "אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו, צפה לרגלו של משיח". הקב"ה הוא "בעל מלחמות", ומלחמות עניינם להביא התחדשות חיובית. הזעזוע והשבר, שהמלחמה, גורמת הוא בבחינת "קורע על-מנת לתפור", "מוחק על-מנת לכתוב", כי כל חפצו של הקב"ה הוא להיטיב את עולמו, לתקן ולהשלימו.
"בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות"... ובע"ה נזכה במהרה ל: "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו".
כשמדברים על אריה, אי אפשר שלא לציין, שאין אדם בעולם, שהיה מסוגל לספר בדיחה כמוהו. בדיחה אחת רדפה את רעותה, וחלק בלתי נפרד מאריה היה החיוך הגדול, המלווה בצחוקו המתגלגל.
במקביל למשרותיו, כחזן בבתי הכנסת בת"א, הוא לא זנח את משרתו כמנהל הדפוס בעיתון "הארץ". ״כשהמשכורת של עיתון ׳הארץ׳ נכנסת כל חודש לחשבון הבנק ׳זינגט זיך בעסער׳ ״ (אני פשוט שר טוב יותר) נהג לצחקק.
יהי זכרו ברוך!
שבת שלום, בשורות טובות וצפייה מהנה!