כמעט שבועיים, שבכל כלי התקשורת, אנו לא מפסיקים לשמוע מדי שעה על סיפורי הגבורה המופלאים של אלה, שניצלו מהאסון ומהטבח הנורא בעוטף.
חיילים, שוטרים, כיתות הכוננות, מבוגרים, ילדים וניצולי שואה. לכולם סיפורים מצמררים שהאוזן מתקשה להאמין, שכולם קרו בטווח לא הגיוני של כמה שעות.
הסיפורים הללו, לבטח, יהיו לחלק בלתי נפרד מנוף חיינו החדשים, לא רק בשבועות, או בחודשים הקרובים, אלא בעשורים הקרובים – יש שיאמרו אף ל-50 השנים הבאות.
רוח הגבורה בסיפורים הללו ורוח הגבורה של חיילנו, הניצבים דרוכים בגבול הדרום והצפון, ומוכנים להגן על מדינת ישראל בגופם מפני האויב הברברי והאכזר מתמיד, מתחברים לשיר הגבורה: "ארץ צבי":
את "ארץ צבי" כתבה המשוררת תלמה אליגון-רוז והלחין דובי זלצר עבור הסרט "מבצע יונתן". הסרט הביא למסכים את אירועי "מבצע אנטבה" - המבצע ההירואי של לוחמי צה"ל, שהגיעו עד אוגנדה כדי לחלץ את החטופים הישראלים; מבצע, שהדהים את העולם אז וגם היום.
הסרט הופק בתקציב הגדול ביותר לסרט ישראלי באותן שנים, וממשלת ישראל אף השתתפה במימון ההפקה, בשיתוף פעולה מלא עם צה"ל, ואפילו בהשתתפות של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ושריו, שצולמו לסרט בתפקידי עצמם. הסרט, שהופק בשנת 1977, יצא לאור במהירות שיא - רק 8 חודשים לאחר תום המבצע. את שיר הנושא ״ארץ צבי״ ביצע הזמר יהורם גאון, שאף גילם את דמותו של יוני נתניהו בסרט.
תלמה אליגון סיפרה, כי כתבה את שירה ללא הכנות מרובות: "השיר פרץ מתוכי בלי לחשוב יותר מדי על כל פרט. באופן אסוציאטיבי". והוסיפה, כי השיר מסמל עבורה את הקשר שלה לארצה, לאנשיה, ולהיסטוריה שלה.
מדוע נקרא השיר "אֶרֶץ צְבִי"?
זהו כינוי ותיק של ארץ ישראל: בנבואת יחזקאל (כ', ו') מופיע: "בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, צְבִי הִיא לְכׇל הָאֲרָצוֹת".
הכינוי "צבי" מופיע כאן במובן של יופייה של הארץ ושל כבודה.
לא רק הכינוי: "אֶרֶץ צְבִי" לקוח מפסוק זה, אלא אפשר לשער, שגם "דְּבַשׁ שְׂדוֹתֶיהָ" לקוח מכאן.
בספר דניאל (י"א, מ"א) מופיע: "וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ…".
ובשיר השירים (ח, י"ד) נאמר: "בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי…" הצבי - בעל חיים מהיר ואצילי, המהווה חלק מנופי ארצנו עוד מימי התנ"ך.
בקינת דוד (שמואל ב', א', י"ט) נאמר: "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים". כאן הסמיכות ממחישה צער וכאב על כבודה של ישראל ועל תפארתה שנפגעו.
את השיר פותחת אליגון במילים: "בַּחֲצִי הַלַּיְלָה הֵם קָמוּ, וְהִכּוּ בִּקְצֵה הָעוֹלָם". התנ"ך מלא באירועים שקרו בחצות הלילה, אבל רק במקרה מובהק אחד קם גיבור בחצי הלילה ומכה בעורף האויב. זהו שמשון, המכה בפלישתים ונושא אתו את שערי עזה: "וַיִּשְׁכַּב שִׁמְשׁוֹן עַד חֲצִי הַלַּיְלָה וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו וַיַּעֲלֵם אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי חֶבְרוֹן". והנה היום, חיילינו נאלצים להגיע ולהכות באויב האכזר, שמסתתר במנהרות תחת "שערי עזה".
את העיבוד ל"ארץ צבי" כתבתי עבור החזן יצחק מאיר הלפגוט, שביצע אותו לראשונה בקונצרט הגאלה: "הלפגוט שר קוסביצקי 2", שקיימנו בהאנגר 11 בת"א, בשנת 2012.
הלפגוט התאהב במנגינה הקסומה של זלצר, והתרגש ממילותיה חודרות הלב של אליגון. הוא הגיש לנו ביצוע נפלא, שאני שמח להציג לכם היום.
בסרטון שילבנו תמונות מ"מבצע אנטבה", תמונות שעוררו אז גאווה מיוחדת בעם, והיום בע"ה יפיחו בנו כוח וחוסן נפשי, אהבה והשראה לחיילנו, ותקווה לימים טובים יותר - בקרוב.
אמנם, "ארץ צבי" נכתב לפני 46 שנה, אך כמה ממילותיה של אליגון אקטואליות לא פחות גם היום: בימים אלה, כאשר עם ישראל נחוש יותר מתמיד להגן על מדינתו, ומוכן לשלוח את בניו החיילים (המלאכים) אל כוורות האויב, נישא תפילה להשבתם של החטופים ולשלומם של חיילינו - שנשיג במהרה את הניצחון המיוחל – ניצחון האמת על השקר, ניצחון הטוב על הרוע, ניצחון האור על החושך, ניצחון האנושיות והאנושות כולה!
״אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה, שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר.
אֶל אֶרֶץ אֵם לְטַבּוּרָהּ, קְשׁוּרִים בָּנֶיהָ בְּטוֹב וּבְרַע.״
שבת שלום!