"על חטא שחטאנו במעוז צור" // אופיר סובול

המנגינה העיקרית, המזוהה עם חג החנוכה, היא נעימת "מעוז צור", שמקורה אינו יהודי כלל וכלל. אופיר סובול בטורו השבועי על החזנות ודמויותיה (חזנות)

|
2
| כיכר השבת |

ביום ראשון בערב נתקבץ איש איש וביתו להדלקת נר ראשון של חנוכה.

המנגינה העיקרית, המזוהה עם חג החנוכה, היא נעימת "מעוז צור", שמקורה אינו יהודי כלל וכלל. המלחין והצ'לן יהויכין סטוצ'בסקי והחזן לייב גלנץ כבר התריעו על כך, וגלנץ אף כתב במאמרו: "על חטא שחטאנו ב'מעוז צור'": "כי דווקא בחג החנוכה המסמן את ניצחון המכבים במלחמתם נגד ההתייוונות, שרים את הפיוט המרכזי של החג ׳מעוז צור׳ בנעימה המורכבת משלושה שירים גרמניים".

סטוצ'בסקי הציע לשיר את "מעוז צור", לפי אחת ממנגינותיו של המלחין האיטלקי, באנאדטו מרצלו. גלנץ חיבר לחן משלו לבתים הראשון והחמישי של "מעוז צור", המבוסס על נעימת ברכת נרות חנוכה; אך לא סטוצ'בסקי ולא גלנץ הצליחו לשנות את מנגינת "מעוז צור" המקובלת.

עם השנים הולבשו ל "מעוז צור" גם מנגינות חסידיות: החזן פנחס (פיני) ספקטור, מי שהיה החזן בחצרו של הרבי מבויאן, הלחין את כל בתי הפיוט, המושר בליווי תזמורת. קטע מלחנו של ספקטור ל "מעוז צור" - "רעות שבעה נפשי" - מופיע בתקליט מיצירותיו של ספקטור, שאבא עיבד בשנת 1978 ומבוצע מפיו של החזן בנימין אונגר. הקטע "יוונים נקבצו עלי", בלחנו של הרמן ווהל, מושר מפי החזן יוסל'ה רוזנבלט, והוקלט בשנת 1915. לחן חסידי מלבב נוסף מלווה את נעימת "מעוז צור" מפי המלחין והזמר החסידי, ר' בן-ציון שנקר.

לפני 92 שנה, וליתר דיוק ב 11/11/1930, כחודש לפני חג החנוכה, הקליט החזן פנחס סגל פינצ'יק את גרסתו שלו למילות "מעוז צור".

פינצי'ק, שבעשרה בטבת, נציין 52 שנים לפטירתו, חי ולמד בצעירותו, בישיבת "סקווירה" החסידית, כאשר לאדמו"ר מסקווירה ולראשי הישיבה הייתה זיקה מיוחדת למוזיקה. כתלמיד ישיבה איפוא התוודע פינצ'יק אליהם ולאמנותם, ובצעירותו כבר נחשב לפסנתרן מחונן.

פינצ'יק בחר להלחין את "מעוז צור" בסגנון שיר צרפתי אמנותי. הגאוניות שלו היא השילוב: פינצי'ק בנה תבנית חדשה ליצירה - שיר יהודי במבנה צרפתי שבו שזורים מוטיבים חסידיים. כל זאת נעשה ביד אמן, המעטר את השיר בכל משפט ומשפט. החזן לייב גלנץ כתב לפינצי'ק, שיצירתו "גאונית לא פחות ממחברה", ובאחת ההרצאות שקיים בזמנו, הוא ציין לשבח את "פירוש המילות", המבריק בלחנו של פינצי'ק, בשונה משאר הלחנים. אך רבים אחרים, סברו שהיצירה משרה אווירה עצובה מדי לימי חג החנוכה, והיא נכתבה "למבינים" בלבד, ולכן לא השתרשה בציבור.

בחג החנוכה, בשנת 2010, קיימנו בהיכל את קונצרט: "בימים ההם בזמן הזה", שבו ביצענו את מיטב היצירות לחנוכה. במיוחד לקונצרט זה, ביקש ממני אבא לכתוב לראשונה עיבוד סימפוני ל "מעוז צור" של פינצ'יק. האתגר בכתיבת עיבוד סימפוני ובפרט לפרק חזנות הוא רב, ובמקרה הזה, האתגר היה מורכב עוד יותר: מוטיבים נפלאים רבים כל כך כתב פינצ'יק ביצירתו, אך מסתבר, שלאוזן העממית זה היה מסורבל מדי.

בדיוק 80 שנה לאחר שהוקלטה, ביקש ממני אבא לנסות לתקן את העוול ולפשט את היצירה, ככל הניתן. להנגיש טוב יותר את היצירה לקהל דרך העיבוד, ובלי לגרוע מאומה מלחנו של פינצ'יק.

פינצ'יק היה ידוע בקולו הרך, העדין, והגמיש להפליא. ה"קולרטורה" שלו התגלגלה בשיטה ייחודית של ״סלסול בתוך סלסול״. מבין חזני הערב, מי שהתאים יותר מכולם לסגנונו ולקולו של פינצ'יק היה החזן הנפלא, עזי שוורץ, ועליו הוטלה המשימה.

אתם מוזמנים להאזין לביצועו הקלאסי והמשובח של עזי, כמו גם לעיבוד, שקיבל גרסה עדכנית וקלילה יותר, אך עדיין נשמרו סגנונו הצרפתי והמוטיבים המשמעותיים, מביצועו המקורי של פינצ'יק.

צפייה מהנה,

שבת שלום וחנוכה שמח

הכתבה עניינה אותך?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

2 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

2
מצוין ביותר תודה רבה חנוכה שמח לכולם
אלכסנדר
1
נפלא ביותר! איפה אפשר לשמוע את כל היצירה?
אחד שלא אוהב חזנות
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות