מחר, י"ג בשבט, נציין 58 שנים לפטירתו של גאון החזנים - החזן ר' יהודה לייב בן ר' קלמן גלנץ.
לשמו של לייב גלנץ הוצמד עוד בחייו כמעט כל תואר אפשרי: חזן, מוזיקאי, מלחין, משורר, למדן, מהפכן, סופר, חוקר ועוד...
"כשאני עובר לפני התיבה, הנני מתעמק בעבר וצופה לעתיד" - נהג לומר.
על פי הרישומים, הלחין גלנץ 216 יצירות. אחת היצירות האהובות של גלנץ עד עצם היום הזה, יצירה שמעולם לא סירב אף חזן לבצעה איתנו היא - "ברכת כהנים". יצירה, שהקליט גלנץ לפני 92 שנה - ליתר דיוק ב 19/3/1930.
"ברכת כהנים" היא מוקש לא קטן לחזנים, ורובם טועים בחלוקת המילים, ואומרים: "ברכנו בברכה המשולשת בתורה". והיכן נאמרה הברכה שלוש פעמים? אלא מאי? הברכה נאמרה רק פעם אחת, אך היא עצמה משולשת:
1. יברכך ה' וישמרך
2. יאר ה' פניו אליך ויחונך
3. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.
אם כן, היה צריך לפסק: ברכנו בברכה המשולשת. היכן? בתורה הכתובה ע"י משה עבדך.
רבים הלחינו תפילה זו בפיסוק מוטעה; לייב גלנץ, החליט במתכוון - לא להחליט. וכך הוא שר:
ברכנו בברכה | ברכנו בברכה המשולשלת | בברכה המשולשת בתורה | בתורה הכתובה ע"י משה.
בקונצרט "היצירה", שקיימנו לפני שנתיים, ביקשו מרבית החזנים לבצעה. אולי בגלל יופייה, האתגר הקולי שבה, אולי בגלל העיבוד הכל-כך מיוחד של אבא, ואולי בגלל השילוב של כל אלה יחד. לבסוף, נפל הכבוד לבצעה בחלקו של החזן סיימון כהן.
קולו הלירי, האלגנטי והמתוק של סיימון מזכיר מאוד את המתיקות של גלנץ, והביצוע שלו עוטף בחום ובאהבה כל תו ותו בלחנו המופלא של גלנץ, לחן שמטלטל את היהודי באשר הוא - לירושלים, לזמן שבית המקדש היה קיים, עת בה הכוהנים והלוויים מברכים את העם.
מאמר, שנכתב בעיתון "די צייט", בשנת 1931, רלוונטי לא פחות בימינו אנו:
"הדמורליזציה והחומרנות שבאה לעולם אחרי מלחמת העולם (הראשונה), נתנו אותותיהם גם בחזנות. טובי חזני רוסיה ומזרח אירופה נאלצו לעזוב את משרותיהם, היגרו לאמריקה ונעשו 'חזני הדולר' במקום להיות שליחי ציבור אידיאליים. וכדי להשיג את 'הדולר' היו נאלצים לוותר על רמת התפילה והורידו את עצמם ל'רגשת הקהל ההמוני'. החזן הצעיר לייב גלנץ, העולה עתה בשמי החזנות, מגלם בתוכו את סוג החזנים הטוב והמעולה שבחזנות על כל סוגיה. הוא לא ויתר גם באמריקה על רמת חזנותו משאת-נפשו. הוא מקבל את 'הדולר' דווקא בעד האידאליות שלו, מקוריותו וכשרונו היחיד במינו".
יהי זכרו ברוך!