היום, ט"ז במרחשוון, אנו מציינים 27 שנים לפטירתו של ״הרבי המרקד״ - הרב שלמה בן הרב נפתלי קרליבך ז״ל.
קרליבך, בעל קול בריטון כריזמטי, הופיע בכל רחבי העולם עם הגיטרה המפורסמת, הצמודה לגופו. מוסיקולוגים רבים משתאים נוכח הנוסחה הייחודית אותה רקח: ניגונים פשוטים, חלק מהם מרגשים, חלק מהם משמחים. ניגונים שנדמה, שאין להם סוף… יותר מ-1,000 ניגונים – כולם שובי לב.
קרליבך היה ידוע במאבקו למען יהודי ברה"מ, ולשיר "למען אחי ורעי" היה תפקיד מרכזי במאבק זה.
את "למען אחי ורעי", חיבר קרליבך בשנת 1970, אך השיר הופיע לראשונה בתקליט שהוקלט בשנת 1974, בהופעה באולם "צוותא", בתל-אביב.
הימים להטו במאבק למען ״יהדות הדממה״, ו"למען אחי ורעי", היה לאחד מהמנוני המחאה. הוא הושר בהפגנות ובכנסים, ותקליטים עם ביצועיו הוברחו מעבר למסך הברזל. שמו של השיר ניתן ככותרת לספרים, לעצרות הזדהות, לכתבות עיתונאיות ולאינספור ערבי שירה. את השיר ביצעו מבצעים רבים, והוא אף הונצח בסרטים.
הביקורים בברה"מ בשנים ההן היו מסוכנים מאוד. אנשי ה-ק.ג.ב. שרצו בכל פינה, אנשים הלשינו זה על זה, משפטים והגליות היו לשגרת יומיום. מדינת ישראל ניסתה לפעול לעידוד רוחם של היהודים ולשמירת הקשר איתם, אך ישראלים לא הורשו להיכנס לברה"מ. קרליבך, באמצעות דרכון זר כאזרח ארה״ב, נרתם למשימה - גם כשה-ק.ג.ב. עקבו אחריו יומם וליל.
את העיבוד ל "למען אחי ורעי" כתבתי בשנת 2014, לרגל קונצרט "חוזרים להיכל עם קרליבך". את העיבוד כתבתי במיוחד עבור החזן והזמר הנפלא – אברימי רוט.
אברימי, שחגג השבוע את יום הולדתו, משלב בהופעותיו בין חזנות לניגונים חסידיים שעל שניהם גדל. כבוד והערכה רבים יש לו לניגוניו המופלאים של קרליבך, שמתמזגים עם לבו החסידי וסוחפים אחריהם, במשך כמעט 3 עשורים, את ציבור המתפללים הצעיר אל בתי הכנסת.
במלחמת יום כיפור, כאשר אזרחי המדינות הזרות ברחו מהארץ נוכח המצב הביטחוני, בחר קרליבך דווקא בדרך ההפוכה. הוא עלה על מטוס והגיע לארץ למשימה נוספת, הוא עבר בין החיילים בבסיסים ובמוצבים – הופיע, ריגש ועודד. אחד מהשירים המובילים בהופעות אלו, הפעם עם משמעות נוספת, היה "למען אחי ורעי".
יהי זכרו ברוך!