ביום ראשון, ז' באלול – נציין 55 שנים לפטירתו של החזן משה זלמן בן אביגדור קוסביצקי.
"אביר הטנורים", "שר החזנות", "החזן הראשי", "מלך החזנים", אלו מקצת התארים שהקדימו את שמו של החזן משה קוסביצקי במהלכה של קריירה מופלאה בראש פסגת עולם החזנות.
משה קוסביצקי שהפך לאגדת חזנות עוד בחייו, הצליח לשנות את פני החזנות עד עצם היום הזה. המנעד, הטכניקה, הקולרטורה, יכולת האלתור וכל זאת בקלות המעוררת השתאות, הביאו לעולם רמת ביצוע שטרם נשמעה, שילוב שיצר את המינוח ״חזנות קוסביצקאית״.
פינה חמה הייתה בלבו של קוסביצקי לראשי ישיבות ולתלמידיהן. הוא סייע לרבנים ולתלמידי חכמים בהוצאת ספרים תורניים. הופיע למען "אגודת ישראל" והיה מקורב לרבנים חשובים. הוא נהג לתרום ביד רחבה לישיבות ולמוסדות תורה וחסד, אשר כיבדוהו בתואר: "כבוד הרבני, הנגיד, החזן הדגול המפורסם, משמח אלוקים ואנשים בתפילותיו הנעימות".
במשך יותר מ-3 עשורים, נהג קוסביצקי לסיים את הופעותיו בכל אתר ואתר, ביצירתו של ישראל הכהן שור "שיבנה בית המקדש". יצירה אלמונית שנהייתה ליצירתו המפורסמת ביותר, ויש שיאמרו שאף ליצירה המפורסמת ביותר בחזנות כולה. פעמים היה די שיבצע רק יצירה זו, כדי להשביע את רצונו של הקהל המשולהב.
מסופר על ילד שהלך ברחוב ושאלו: "אתה משה קוסביצקי? תשיר לי שיבנה בית המקדש!". קוסביצקי חייך וליטף את הילד, ובאמצע הרחוב נעמד ושר לו, ולציבור כולו את "שיבנה בית המקדש".
בשנת 2012 קיימנו בהאנגר 11 בת"א את קונצרט הגאלה "הלפגוט שר קוסביצקי 2". ובדיוק כמו בהופעותיו של קוסביצקי, בחר אבא לסיים את המופע גם כן ב "שיבנה בית המקדש" הפעם ע"י הקוסביצקי של ימינו – החזן יצחק מאיר הלפגוט.
אלטה קוסביצקי נהגה לומר, כי בבטנה נמצא בית הספר הטוב ביותר לחזנות. והראיה – ארבעה מתוך ארבעת ילדיה הם חזנים ובעלי שם עולמי: יעקב, שמחה, דוד ומשה קוסביצקי בנה הבכור - "מלך החזנים".
יהי זכרו ברוך!