דממה שררה בביהמ"ד הגדול ויז'ניץ בבני ברק, בליל שב"ק עת פתח הרבי את דברי התורה במהלך עריכת השולחן הטהור וכה סיפר: השבוע ביום שני בעת שהותי בנתניה, באה אלי נשמה מהעולם העליון לבקש תיקון, וכה סיפרה לי שבימי חייה הרבתה במחלוקת, אולם ממשיך הרבי ומספר, פניתי ואמרתי לה: "איני יודע לתקן נשמות, לכי לגדולים ממני", אולם הנשמה טענה כנגדי: "לכאן נשלחתי משמיים, ואף סימן מסרו לי: 'לכי אל האיש שמרבה שלום בעולם'".
לשמע דברים אלו השבתי לה: "ראי, לתקן נשמות איני יודע, אולם אעשה משהו שוודאי יועיל לתיקונך". ואספר את הסיפור לפני קהל עם ועדה, וכך יתעוררו החסידים להתרחק ממחלוקת ומלהכאיב ליהודים אחרים. לשמע הדברים יצאה הנשמה מיד מבית הצדיק, ולא שבה עוד.
הרבי המשיך בדברות קודש בעריכת השולחן ברום גנות המחלוקת, ועורר החסידים להרבות שלום בעולם.