איך מכתיבת קמע לומדים על טהרת הבעש"ט הקדוש?
כשרב ק"ק פולנאה פגש את הבעל שם טוב הקדוש, הוא הראה לו את הקמיע שכתב לו הרב המקובל רבי נפתלי הכהן כ"ץ (ת"ח – תע"ט), בעל 'סמיכת חכמים' אב"ד פוזנא ופרנקפורט, שהיה ידוע שבקמיעות שכותב יש סגולה מיוחדת.
מיד הכיר הבעל שם טוב הקדוש שהקמיע זה נכתב בקדושה וטהרה לאחר מקווה ותענית, אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: 'אני אכתוב קמיע כזה לאחר אכילה בשעה שאני יושב על המיטה'.
וכן שמעתי מהרב דק"ק פולנאה, שהיה נוהג לתת לאישה זקנה אחת, מטבע זהב שקורין גילדענער בעד ארבע ציצית כפול שמונה, וזאת, כדי שבזמן שטווה את הציצית, לא תדבר שום דיבור מתחילת הטוויה עד הסוף.
פעם אחת הביאו לרב דק"ק פולנאה פתילי ציצית מק"ק אליק, וראה שהם יפים מאוד, קנה אותם, אבל, הוא פחד לשים אותם בטליתו, כי חשש שמא לא נטוו ל'שמה'.
והראה אותם לבעל שם טוב הקדוש, ואמר לו הבעל שם טוב הקדוש: אם אתה ירא להטיל אותם בטלית שלך, תן לי, ואני אטיל אותם בטלית שלי.
כי הכיר בהם הבעל שם טוב הקדוש - שנטוו ל'שמה'.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
אתה רוצה לעשות מצוה, ויצר הרע מנסה בכל כוחו למנוע ממך את קיום המצוה, מה תעשה?
התפקיד של יצר הרע: למנוע מהאדם לקיים מצוות, ולכן, הוא מקטרג על האדם, ומנסה בכל מיני תירוצים למנוע מהאדם לקיום את המצוה שרוצה.
הבעל שם טוב הקדוש מלמד יסוד גדול בעבודת ה', על זה נאמר: "חישבתי דרכי".
בתחילת קיום המצוה - לשתף את יצר הרע: להתחיל לקיים את המצוה ש'לא לשמא', ואז, היצר הרע רואה שהוא שותף למעשה האדם, ומבין, שלא מדובר בדבר מצווה, ועוזב את האדם לנפשו, ואז, האדם יכול להמשיך לגמור את המצווה ל'שם שמים'.
וזה שנאמר: "ואשיבה רגלי אל עדותיך" - האדם צריך לחשב את דרכו, כיצד להתחיל את המצווה, בצורה שיצר הרע לא יתנגד, ולאחר שהתחיל, 'להשיב רגליו' – ימשיך את קיום המצווה – ל'שם שמים'.
אומר על כך בעל ה'תולדות יעקב יוסף': "חישבתי דרכי" - להנאתי הגשמית, ואח"כ "ואשיבה רגלי אל עדותיך".
'רגלי' – מלשון 'הרגל': שהאדם רגיל לקיים מצוה שלא לשמה, ולאחר שהתחיל, עושה את המצווה לשמה.
ה'תולדות יעקב יוסף' מקשר את הדברים לנאמר בתהילים:
"חצות לילה אקום" - דוד המלך רצה לומר שאי אפשר לקום בחצות הלילה 'לשם שמים', ולכן: 'חצות לילה אקום' – לצרכי.
טבעי שקשה לאדם להתגבר על יצר השינה, אבל, אם הוא צריך לקום לצרכיו הגשמיים, לגוף יש יותר כוחות להתגבר על הטבע, ולאחר שקם כאילו לצורך גשמי, יעשה את המצווה שרצה לעשות לשם שמים (תולדות יעקב יוסף, פר' חוקת).
"לוטה בשמלה" – לבוש גופני: אברהם אבינו עשה אותו דבר, שכתוב: "וילך איתו לוט" מלשון: "לוטה בשמלה" - איזה לבוש גופני, כדי שיצר הרע יניח לו לעשות את המצווה בשלמות.
רש"י מביא רעיון דומה: "ואברכך" - בממון בבנים ואודיע טבעך בעולם - זהו הלבוש. אבל, העיקר והחלק הרוחני שבדבר הוא, כדברי רש"י: "דבר אחר שאומרים אלוקי אברהם" – זהו העיקר.
הקב"ה ברך את אברהם – בממון ובבנים: והשרה עליו את שכינתו, כדי הוא יברר את נשמות ישראל, ויכיר להם מיהו - 'המנהיג לבירה', וכך:
הם יכירו למלכות ה' יתברך - ויקבלו מלכותו (היכל הברכה לקט אמרי פנינים).
מבצע דוכני תפילין: מתאים לימים אלו, שבכל מקום 'צץ' דוכן תפילין מה שצריך ממון, ומה שמוכיח שראוי לכל אחד מישראל שיהיה לו ממון, כי הממון הגשמי, הוא 'כלי' דרכו ניתן להכיר לכלל ישראל מי הוא מלכו של עולם.
ועוד נזכה כמו בימי - מרדכי ואסתר: "שקיימו וקיבלו היהודים עליהם" כולם קיבלו עליהם עול מלכות שמים ברצון, ובקרוב, מלכות ה' תמלוך לעולמי עד בכבוד:
"והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, יהי רצון שנראה ניסים ונפלאות כמו שנעשו למרדכי ואסתר, בימים ההם בזמן הזה, פורים שמח לחוגגים, אמן!