האם הסוס חזר לבעש"ט הקדוש?
שמעתי מחמי ז"ל, שהיה לבעל שם טוב הקדוש סוס אחד שנגנב ממנו, ורבי גרשון מוכיח אותו על כך, ונזרק פתאום דיבור מפיו של הבעל שם טוב הקדוש: הסוס יחזיר לי.
וכשפגש רבי גרשון את הבעל שם טוב הקדוש, היה שואל אותו: ישראל, החזירו לך הסוס? והיה כך בערך שנה.
ולסוף, בא נכרי אחד רוכב על סוס הנ"ל, והכה בחלון של הבעל שם טוב הקדוש, שיוציא לו אש למקטרת ('לולקי') והוציא לו, ומיד הכיר הבעל שם טוב הקדוש את הסוס שלו ואמר: הלוא הסוס שלי הוא! ותיכף ירד הנכרי מן הסוס והחזיר את הסוס לבעל שם טוב הקדוש.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
ראוי לזכור את דברי הבעל שם טוב הקדוש:
"הקורא את המגילה למפרע" - ז"א, מי שסובר כי אז היה הנס ולא עתה 'לא יצא'. כי ימי הפורים, כשנזכרים אזי – נעשים, וגם היום מתעוררים ומתחדשים האורות הראשונים שהיו בימי הפורים, וגם היום - נעשה הנס, העבר והווה חד הם, הכל מתקיים בימים אלו.
ולכן, מי שקורא את המגילה למפרע – מי שקורא את המגילה, כמו סיפור שקרא לפני דורי דורות, והקריאה לא עושה בו שום רושם הנס להיום, אז, לא יצא (דברי שלום, פר' בא).
הפעם נביא מעשיה שכתבנו בהשראת תורת הבעל שם טוב הקדוש.
היו היה מלך שהחליט לצאת למסע ארוך, והחליט לקחת עימו עבד אחד נאמן מתוך מבחר עבדיו, שישרת אותו במהלך מסעו.
חשב המלך, איזה עבד יהיה נאמן לי, ולהחליט לקחת את 'דור'.
קרא המלך ל'דור', והודיע לו שנבחר ללוות אותו למסע רגלי שהוא מתעתד לעשות, ודווקא הוא נבחר בזכות נאמנותו.
ושאל המלך את דור עבדו, האם ירצה להתלוות אליו, וענה לו: בוודאי! זכות גדולה היא לי, שבחר בי המלך, ושמחה גדולה עבורי.
הסביר המלך לדור את תנאי וקשיי המסע, ודור הסכים לקבל הכל בשמחה, הוא ידע שהמלך אוהב אותו, וישמור עליו תמיד, ולא יפקירו לשום פגע ונגע במהלך הדרך, כי בחירתו ע"י המלך, נובעת מאהבתו הגדולה אליו.
מכיון שהמסע היה רגלי, והמלך פוסע פסיעות גדולות, דור לא יכול לצעוד בקצב של המלך, החליט המלך לשים את עבדו ב'שק' על גבו, ורק בזמן שירצה שהעבד ישרת אותו, היה מוציא את עבדו מהשק, שיעשה עבודתו.
והמלך יצא למסע עם 'דור' בשק על גבו, ומידי פעם היה המלך עושה הפסקות, והיה משחרר את דור מהשק להתאווררות קלה, ונמשך המסע ימים רבים...
ואיך דור מרגיש בשק על גבו של מלכו?
דחוס ומכורבל בצמצום נורא, חוסר נוחות שבמיוחד הורגשה בטלטולי הדרך, וירידות ועליות עד אין ספור.
לפעמים במשך היום, היתה השמש קופחת עליו וחם היה לו, ובחושך, צינת הלילה, גרמה לו לקור משתק בכל גופו.
ולפעמים, המלך היה עובר בשחיה (אותיות: שיחה) איזה נהר, ופחד דור שעוד רגע קט, יכנסו המים לפיו ויטבע, אך, כשזכר את אהבת המלך אליו הבין - שזה לא יקרה לעולם! ובתוך השק נרטב דור, והיה צריך לחכות בסבלנות עד לתחנה הבאה, שהמלך יעצור.
בלילות, היה מדליק המלך מדורה, ודור היה מרגיש את האש החמה שבוערת וחשב, שמא האש תאחוז בשקי? אך, מיד זכר, שהמלך שומר עליו...
"כי תעבור במים איתך אני, ונהרות לא ישטפוך, כי תלך במו אש לא תכבה, ולהבה לא תבער בך".
"אחינו כל בית ישראל, הנתונים בצרה ושביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה, ומאפלה לאורה, ומשעבוד לגאולה, השתא בעגלא ובזמן קריב", אמן!
סוד חילוף האותיות עפ"י הבעש"ט הקדוש:
ש"ק = ק"ש – סוד קריאת שמע: הקב"ה מולך על שמים וארץ ימים וכל אשר בם. אתה בשק של מלך העולם, הק"ש מוכיחה לך מי שם אותך ובשק, ושומר עליך.
ש"ק – קש'ר תפילין: אות הברית לנאמנות ההדדית בין הקב"ה לבניו, הנשמרים: על הראש – שמירת המחשבה, על היד – המעשה, וכנגד טהרת הלב.
ש"ק = קש'ר והתקשרות לקב"ה ולצדיקים: זוכר שאתה קשור בשקו של בורא עולם, והכל קורה בשליטתו המלאה, ובהשגחתו העליונה? ואין לך מה לפחד כלל, כי יש לך שומר נאמן – מלכו של עולם, וזהו רק משל, שתוכל להמשיכו עדי לא ידע...
שבוע טוב וחודש טוב ומבורך לכלל ישראל, בריאות ופרנסה, רווחה והצלחה, ששון ושמחה, וכל הישועות, אמן!