

מדוע הבעש"ט הקדוש הגיע לשבות את השבת עם ה'תולדות'?
שמעתי מרב קהילתנו מורנו רבי גדליה ז"ל, ששמע רבי יעקב יוסף בעל ה'תולדות', שרבי יהודה לייב מפולנא, הקרוי 'המוכיח', היה הראשון שהשפיע עליו להתקרב לבעל שם טוב הקודש.
פעם אחת הגיע ה'מוכיח' לק"ק שאריגרד וביקש מה'תולדות' להתאכסן אצלו בשבת, ולא השיב פניו ריקם.
וביקש ממנו שיעשה לו מניין בביתו להתפלל, ונתן לו רשות, אבל ה'תולדות' בעצמו הלך לבית הכנסת.
ובשבת, כשהלך המוכיח לדרוש ביקש מה'תולדות' שילך עימו לדרשה, ובדרשה דרש בנושאים שקלעו במדויק לאישיותו ולמחשבותיו של ה'תולדות', אמר ה'תולדות' בליבו: אין זה כי אם נביא, כי מניין יודע מחשבותי, ונדבק רבי יעקב יוסף במוכיח, ומיד ביקש ה'תולדות' מאנשי הקהל שיעשו סעודה שלישית בבית הכנסת, והדבר היה מאוד תמוה לציבור מכיון שהיה ידוע שה'תולדות' אינו מחזיק עם חסידים.
אח"כ, כשהתקרב ה'תולדות' לבעל שם טוב הקדוש והתחיל לנהוג כמנהג החסידים, התחילו אנשי העיר לריב עימו, ונעשו לו שונאים גדולים, והמחלוקת עליו הלכה ונהייתה חזקה, עד שבערב שבת קודש גירשו אותו מן העיר, והוצרך לשבות בכפר אחד.
והבעל שם טוב הקדוש היה בדרך במקום לא רחוק, וכשהבעל שם טוב הקדוש ראה את הדבר ברוח קודשו, אמר לאנשי סגולתו:
ניסע לכפר פלוני, כי ידעתי שיש לרבי יעקב יוסף צער גדול, ונשבות שם עימו, ונוכל לפקח על צערו, וכן עשו. וגם המוכיח היה שם עימם.
בשבת, אחר תפילת מוסף ראה המוכיח שה'תולדות' מצטער הרבה, ואמר לו: אל תצטער, שמעתי כרוז שהכריז ואמר:
פלוני שונאך יהרג, ופלוני שונאך ימות בדרך, וכל העיר תישרף באש. ושמע הבעל שם טוב הקדוש את דבריו, צעק על המוכיח ואמר:
שוטה, גם אתה שומע כרוזים?! ונשתתק המוכיח.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
הבעל שם טוב הקדוש מחזק כל אחד ואחד מאיתנו בימים של ירידה רוחנית, ואומר, שכמה דברים שיכולים להפיל את האדם מדרגתו הרוחנית:
לפעמים, האדם נופל מחמת עצמו, מכיון שה' יתברך יודע שהוא צריך עכשיו את הנפילה.
ולפעמים, העולם – וכל מה שקשור אליו, גורם לאדם ליפול מדרגתו.
אבל, הכלל הוא:
כל ירידה רוחנית שיש לאדם, היא לצורך – עליה לדרגה גדולה יותר!
פעם אחת, שאל איש אחד את הבעל שם טוב הקדוש:
מה זה שלפעמים, האדם מרגיש דבוק בקב"ה ובאמצע הדבקות, הוא נפסק מדבקותו, ומרגיש רחוק מהקב"ה.
ענה הבעל שם טוב הקדוש את הפסוק:
"הוא ינהגנו עלמות" שעל זה רמז דוד המלך ע"ה, ופירש רש"י:
"כאדם המנהיג את בנו הקטן לאט" (תורי זהב, רמזי ר"ה).
כמשל האב שמלמד את בנו ללכת: הקב"ה מתנהג עם האדם כמו שנוהג האב שעם בנו הקטן שמלמד אותו ללכת.
בתחילה, האב מוליך את הבן בידו, והולך יחד עימו.
ואח"כ מניח אותו במקום קצת רחוק, כדי שהבן ילך לבד ויתקרב אליו.
ובכל פעם שהתינוק צולח את המרחק, האב מרחיק אותו יותר...
ולמה האב עושה זאת? כי זאת טובת התינוק!
זאת הדרך שתגרום לבן ללמוד ללכת, בדרך זו, האב מתרגל את בנו שיוכל ללכת גם בלי שום סיוע ועזר.
אם אתה מרגיש שהקב"ה רחוק ממך: סימן שהוא קצת הרחיק אותו, אבל - סומך עליך, שתצליח להגיע אליו, כי בדרך זאת הקב"ה מנהיג ומקרב את האדם אליו יותר ויותר.
ההסתר פנים – טובה גדולה עבורך: כשאתה ח"ו מרגיש הסתר פנים, וההסתר פנים הוא - טובה גדולה עבורך, כדי שתגיע למדרגה גדולה יותר, ותתקרב יותר לה' יתברך (תשואות חן, פר' תולדות).
התחזקות בדבקות בכח והתמדה: אם הקב"ה לא היה מרחיק אותך לפעמים, לא היית משקיע בדבקות בה' יתברך כח והתמדה, ולכן, כדי שתחזק את דבקותך בה' יתברך, הקב"ה מרחיק אותך כדי שתצטרך להתחדש ולהתחזק בדבקותך בו, ודווקא מכח זה, דבקות האדם בה' יתברך מתחזקת בכל פעם עוד ועוד.
"וירד אברם מצרימה ויעל אברם ממצרים": אברם היא – הנשמה, ומצרים הם – הקליפות, הקב"ה מוריד כל אדם ל'מצרים' כל מיני ירידות, כדי להעלות אותו משם, וכאשר האדם עולה, הוא מגיע לדרגה גבוה יותר
(צוואת הריב"ש, הנהגות ישרות, ס"ד).
שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, כל הברכות והישועות, בריאות ופרנסה, אושר ושמחה, גאולה בקרוב, אמן.