איזו ישועה הגיעה ביום הולדתו של הבעש"ט הקדוש?
רבי ברוך ורבקה הורי ה'אדמו"ר הזקן' 'בעל התניא', לא זכו לילדים, ונסעו בחודש אלול לבעל שם טוב הקדוש, כדי לקבל ברכתו, והבטיח להם הבעל שם טוב הקדוש, שבתוך שנה ייולד להם בן.
הורי האדמו"ר הזקן נשארו במזיבו'ז עוד ימים בודדים עד ליום הולדתו של הבעל שם טוב הקדוש בח"י אלול.
בסעודת יום ההולדת, אמר הבעל שם טוב הקדוש לרבי ברוך, למועד הזה ממש אתם חובקים בן.
בדיוק לאחר שנה בח"י אלול תק"ה, נולד רבי שניאור זלמן – האדמו"ר הזקן. לפני יום הכיפור אביו של 'בעל התניא' נסע לבעל שם טוב הקדוש כדי לקבל את הדרכתו כיצד לנהוג עם הילד, והבעל שם טוב הקדוש, הזהירו לבל יספר לשום אדם על בנו, ועל גדולת בנו.
ואכן, בגיל שנה, החל שניאור זלמן לדבר, וכבר בגיל שנתיים הרגישו שבנם ניחן בתפיסה ובזיכרון יוצאים מגדר הרגיל.
בגיל שלוש, הוריו הביאו אותו לבעל שם טוב הקדוש, והניח הבעל שם טוב הקדוש ידו על פאותיו וברכו בברכת כהנים, וביקש מהוריו לבל יספרו לשום אדם על נסיעתם.
לשאלת שניאור זלמן הקטן, מהו האיש שגזז את שערותיו, ענה לו הבעל שם טוב הקדוש: סבא.
שאל אביו את הבעל שם טוב הקדוש, מדוע אסור לשניאור זלמן הקטן לדעת אודותיך, ענה הבעל שם טוב הקדוש, מי שצריך להדריך את הנשמה החדשה הזו בעולם הוא תלמידי, רבי דב בער – המגיד ממעזריטש, ולא אני.
ואכן, לאחר שמלאו ל'בעל התניא' שמונה עשרה, הוא נסע ללמוד מפי המגיד ממעזריטש. בהגיעו למגיד הקדוש, גילה לו המגיד את דברי הבעל שם טוב הקדוש אודותיו ואודות שליחותו בעולם:
לגלות ולבאר את תורתו של הבעל שם טוב הקדוש לעולם.
כיצד החלה שליחותו של רבי שנאור זלמן מלאדי?
ממשיכי דרכו של הבעל שם טוב הקדוש עלו לא"י: 'פרי הארץ' רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ורבי אברהם הכהן קאליסק המכונה: 'הקליסקר', בעליית החסידים הראשונה באדר תקל"ז, וביחד איתם, עלתה קבוצה שמנתה שלוש מאות איש.
האנשים שנותרו ברוסיה שהיו מקושרים לצדיקים אלו, נותרו ללא מענה והדרכה, ועל כן, 'פרי הארץ' וה'קליסקר' פנו אל אהובם חביבם רבי שניאור זלמן מלאדי וביקשו ממנו לקחת את ההנהגה ברוסיה הלבנה.
'בעל התניא' ברח מן הרבנות, ושנא את השררה, והשיב את פניהם ריקם, אך, הם לא הסכימו לקבל את תשובת 'בעל התניא', ורבי אברהם הכהן מקאליסק כתב לבעל התניא איגרת נמרצת:
"לדעתי, שכל חיי האדם, אף אם הם - אלף שנים יחיה!
אין די עולה העבודה, נגד - זכות הרבים!
להאיר עיניהם ולזרעם אחריהם - לדור דורים, ותקטן עוד זאת בעיניו?!".
לבסוף, ויתר בעל התניא על התענוג העצום ללמוד והספיק הרבה בפנימיות התורה הקדושה, וזכה לכתוב במשך 20 שנה את ספר התניא, וכפי שכתב לו ה'קליסקר':
כל חיי האדם, אף אם יחיה אלף שנה, לא עולה כנגד - זיכוי הרבים...
כותב 'בעל התניא' בהקדמה לסיפרו:
"מיוסד על פסוק כי קרוב אליך וכו' לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד" וידוע מה שאמר, שבספר זה תמצא את התשובות לכל השאלות...
'בעל התניא' - הכין במשך 20 שנה, תשובות לכל השאלות ולכל איש, עד ביאת המשיח, כדי שכל אחד יקבל מענה מדויק לשאלתו...
כשראה רבי לוי יצחק מברדיט'שב את ספר התניא, הוא עיין בו בהתרגשות מרובה ושאל: כיצד הוא הצליח להכניס - כל כך הרבה אלוקות לסיפרון כל כך קטן... טעמו וראו...
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
אומר הבעל שם טוב הקדוש: "ואהבת לרעך כמוך" שכמו שאתה תתנהג עם רעך – באהבה ואחדות: "כמוך אני ה'" – שאני ה' כמוך, והוא בסוד:
"ה' צילך" – מבאר הבעש"ט הקדוש, שכמו שאדם מתנהג למטה עם חברו באהבה ומידות טובות, כך יתנהג עימו המלך העליון.
כמו ה'צל' - שכל תנועה שהאדם עושה, כך עושה כנגדו הצל, כך ה' יתברך מתנהג עם האדם כמו שהאדם מתנהג עם חברו, וזהו:
"ואהבת לרעך, כי כמוך אני ה', להתנהג גם עימך באהבה וכל טוב" (אוצר החיים, פר' קדושים).
לאהוב כל יהודי 'כמוך': הבעש"ט הקדוש מדגיש "בנים אתם לה' אלוקיכם" כל אחד מישראל נקרא בן של הקב"ה, והקב"ה אומר על בניו "אהבתי אתכם אמר ה'" – הקב"ה אוהב כל יהודי באשר הוא, ולכן:
כל אחד שאוהב את הקב"ה, צריך לאהוב כל יהודי כי מי שאוהב את האב, אוהב גם את הבנים שלו, ואם נחדד את הדברים:
מי שלא אוהב את כל אחד מעם ישראל, יש לו חסרון באהבת ה'.
אהבת ה' ואהבת ישראל היא – אהבה אחת: אין כאן שתי אהבות נפרדות, כי עם ישראל והקב"ה כולא חד.
איך אפשר לאהוב את השני? כל אדם אוהב את עצמו – אהבה ללא סיבה, יש לו: 'אהבה עצמית' - גם בלי קשר למעלות וחסרונות שיש לו.
האדם אוהב את עצמו כי זה 'הוא': האדם אוהב את עצמו, בדיוק – איך שהקב"ה ברא אותו, על יתרונותיו וחסרונותיו, ואדרבא, בגלל שהאדם אוהב את עצמו: אין לו בעיה להכיר את יתרונותיו ומעלותיו ולהשתמש בהם.
אהבת האב לבן: האב אוהב את בניו, בלי קשר למוצלחות שלהם, אלא בגלל, שהם עצמו ובשרו - חלק ממנו ממש! ולכן, מדגיש 'בעל התניא' שהאהבה הזאת היא 'אהבת נפש' ונקראת בתורת החסידות 'אהבה עצמית'.
לאהוב כל יהודי בלי קשר למעלותיו: כדי ש"ואהבת לרעך כמוך" תוכל להתקיים, אתה צריך לאהוב כל יהודי 'אהבה עצמית' בלי קשר למעלותיו, כי מי שאוהב יהודי בגלל מעלותיו, זאת - אהבה שתלויה בדבר.
תאהב כל יהודי ללא כל תנאי וסיבה: כמו שאתה אוהב את עצמך, רק כי כולנו בניו של הקב"ה, והקב"ה אוהב את כולנו, ועלינו נאמר: "אהבתי אתכם אמר ה'".
הבעל שם טוב הקדוש היה אוהב את היהודים הפשוטים אהבת נפש, והיה מקרב אותם כי הם בנים של הקב"ה, את דרכו הנחיל לממשיכי השושלת, וכל מי שרוצה להיות אהוב למקום, שנזכה, אמן!
שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, שנשמע ונתבשר בשורות טובות, רק שמחה וישועה לכל השבים לביתם הגשמי והרוחני, אמן!