היום ט"ז בכסלו, ימלאו חצי יובל שנים מפטירת חסידא ופרישא, צדיק בדרכיו וחסיד במעשיו, גבאי הצדקה המפורסם הרה"צ רבי דוד לייב שוורץ זצ"ל.
הצדיק רבי דוד לייב נודע בשערים כדמות-הוד מדור קדומים, בקי בחדרי תורה, מופלג ביראתו הקודמת לחכמתו, אשר השפיע גם על אחרים הנהגות חסידות ופרישות מהבלי העולם הזה.
במיוחד בלט במסירות נפשו העצומה להחיות לבבות, בהיותו רודף צדקה וחסד כל ימיו. לבקשת רבו האדמו"ר בעל 'אמרי חיים' מויזניץ זי"ע, ובשליחותם של גדולי ישראל זי"ע, קיבץ נדבות למען משפחות נצרכות ולמצות הכנסת כלה, כשהכל נעשה מתוך הצנע לכת ומתן בסתר, בפקחות ובתבונה יתירה. מאות בתים נאמנים בישראל הוקמו במשך השנים בסיוע מעשי הצדקה שלו.
דמותו הנשגבה זכורה וחקוקה לרבים מתושבי בני ברק והמרכז ושאר ערי הארץ, כאחד מגדולי הגבאי צדקה בדור, הוא היה מתפרץ לאולמות השמחות בכל האיזורים בשיאו של כל החתונות והשמחות, ובחן היה זועק בזעקה 'השנורר הגיע', הביאו לי את הכסף שלי...
פעם אחת התפרץ אליו אחד מבעלי השמחה, והעניק לו מנה אחת אפיים סטירת לחי מצלצלת, על ש'העיז' להפריעו בשמחתו, ר' דוד לייב התעשש מיד, ואמר לו, אכן, הסטירה הייתי צריך לקבל, אך מה עם הכסף לעניים? תוך שהוא מושיט יד לעברו, בעל השמחה שהבין מצבו, נבוך מהמצב, והעניק לו סכום הגון לצדקה.
הוא עצמו חי בהתנזרות מוחלטת ודי היה לו בקב חרובין. צהלתו בפניו ואבלו בליבו, שמח ומשמח, בחן ובחכמה העביר לדורות הבאים דרכם של חסידי קמאי, ואורחות חיים של תורה יר"ש וחסידות.
בכל ליל שישי נהג לנסוע לשפוך שיח ע"י אבני הכותל המערבי, ומשם היה פונה אל מעיין השילוח, ושואב מים משם, והיה מערבבם בבישול מאכלי השבת.
מקום מנוחתו של רבי דוד לייב בבית החיים ויזניץ בבני-ברק, נודע כתל-תלפיות ליהודים המבקשים לשפוך את ליבם לפני ד' ולהיפקד בדבר ישועה ורחמים, בזכותו של אותו צדיק שכל ימיו מסר נפשו למען שלומי אמוני ישראל.
רבי דוד לייב לא זכה להותיר אחריו זרע של קיימא, ולזכות תיחשב ללמוד, לתת צדקה, ולהדליק נר לעילוי נשמתו הטהורה, לטובת נשמת הרה"צ רבי דוד יהודה ב"ר אשר זצ"ל.
