עד היכן מסירותו של הבעש"ט הקדוש? | סיפור חסידי למוצאי שבת
לפני התגלות הבעל שם טוב הקדוש הוא גר בק"ק טלוסט, ושימש שם כמלמד, והיה נוהג לקבץ אנשים להתפלל עימם במנין, והיה לבוש רק מעיל עליון קצר העשוי מצמר, ואצבעות הרגלים היו יוצאות דרך חורי הנעלים, כי היה עני מאוד.
לפני התפילה, היה הבעל שם טוב הקדוש הולך למקווה, אף במים המאוד קרים של חודש טבת, אבל, בשעת התפילה היו נוטפים ממנו טיפות זיעה כמו פולין.
הגיעו לבעל שם טוב הקדוש חולים רבים, כדי שירפאם, ולא רצה לקבל אותם, ובאותו זמן, הביאו אליו גם משוגע או משוגעת וגם לא ריפא.
בלילה, הגידו לו שמלאו לו ששה ושלושים שנה, ועשה חשבון בבוקר וראה שנכון הדבר, וקיבל את המשוגע וריפא אותו.
ומאז, עזב את המלמדות והתחיל לשמש כ'בעל שם', והיה נוסע לכל המקומות, כדי לתת תרופות ולרפא את הגוף והנפש.
הערת העורך: אולי לא יאה לספר על העוני הגדול שחי בו הבעל שם טוב הקדוש, ומתוך כך מסר את נפשו לעבודת ה' יתברך, אבל, דווקא סיפור זה מוכח שדברי תורתו היו מוטבעים בנשמתו הקדושה והטהורה, ובסיפור זה עדיין לא התחלנו לספר על מסירות נפשו של הבעש"ט הקדוש להפיץ את תורתו האירה, והוא כמו נטע גרעין באדמה והצמיח גזע ושורשים, שנותנים אומץ לדורי דורות, חוזק ויציבות, כח ועוצמה לעמוד בניסיונות עד בא משיח במהרה.
האריז"ל חיזק את המהרח"ו בענין זה, ואמר לו: אתה יודע איך זכית לכל הגדולה והמעלות הגבוהות שלך בעבודת ה'? דע לך:
שכל מה שזכית, הוא בגלל שכלל לא התייחסת לעולם הזה.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
הבעל שם טוב הקדוש לימד איך לעבוד את ה' יתברך, בכל מצב בין אם יש לאדם מה שרוצה בענייני העולם הזה, לבין אם רצונו 'חסר' לא הגיע לסיפוקו.
בלשון קודשו של הבעל שם טוב הקדוש, זוהי: מידת השתוות – כל מה שיארע לך בחייך היה שווה בעינייך, אם הוא לרצונך ואם לא.
מידת ההשתוות -"שויתי ה' לנגדי תמיד": שויתי מלשון: השתוות.
הכל יהיה שווה אצלך - בכל תחומי החיים: הבעל שם טוב הקדוש לימד, שהאדם צריך להיות מרוצה בכל תחומי החיים, בין אם השיג את מה שרוצה, ובין אם לא, ומפרט: במאכלים שאוכל, ביחס שמקבל מבני אדם, אם מכבדים אותו או לא, ובשאר תחומי החיים, וניתן להצליח להגיע לכך:
"כיון שהוסר היצר הרע ממנו לגמרי, וכל דבר שיארע, יאמר:
הלא זהו מאתו יתברך שמו, ואם בעיניו הגון".
איך מגיעים לכזאת דרגה? עבודת חיים: חשוב לציין, נראה לציבור שמי שכותב דברי תורה, הדבר מוכיח שכבר הגיע לדרגה זו, טעות הדבר.
הדרך ליעד – שינון תמידי: 'מאויבי תחכמני' - יצר הרע משנן כל הזמן את הדרכים להכשיל אותך, ואתה – עשה כמוהו, תשנן את היסודות שיחזקו את נפשך כדי שתוכל לעמוד בניסיונות.
אמונה - ה' יתברך תמיד אוהב אותי: בורא עולם אוהב אותך, וכל מה שקורה בחייך הוא רק ממנו יתברך, ולטובתך הנצחית, והכל טוב - כי מאיתו לא תצא רעות.
אין דבר רע יורד מהשמים: בורא עולם רוצה לעשות לך רק טוב, ואין דבר רע יורד מהשמים, ואם קיבלת ניסיון קשה, דע לך שבורא עולם סומך עליך שתצליח להתמודד עימו, כי אין הקב"ה מעמיד אדם בניסיון שלא יכול לעמוד בו, ומטרת האתגרים ומניעות הם להרבות שכרך, ולהעלות אותך לדרגה יותר גבוה.
השתוות – הרע הוא טוב נסתר: אף דבר שנראה לך לא טוב, הוא:
טוב נסתר – והקב"ה חושב שזה - הכי טוב עבורך!
הרע – כיסא לטוב: תמצא במה שנראה רע - דבר טוב, וכל הרע יתבטל ויהפוך לטוב מוחלט, אומר על כך הבעל שם טוב הקדוש: שהרע – כיסא לטוב.
שכל אנוש מוגבל: ואין ביכולת האדם להבין דרכו של בורא עולם, ולכן, אומר הבעל שם טוב הקדוש: העצה היעוצה, שישליך כל עניניו על ה' יתברך, ויתפלל לקב"ה שידאג לו כל צרכו, כמו שנאמר: "השלך על ה' יהבך".
השתוות – גם ברוחנית: כל אחד צריך להשתדל לעבוד את הקב"ה ביראה ואהבה, אבל, יש לנהוג במידת ההשתוות גם ברוחניות, כי חיי האדם מורכבים מעליות וירידות, 'רצוא' ו'שוב'.
האדם 'מדלג' בחייו בין ימי גדלות לקטנות: הבעל שם טוב הקדוש אומר, שבמהלך החיים, האדם עובד את ה' יתברך, לפעמים:
ב'גדלות' - שמרגיש תענוג וחשק נפלא בתורה, תפילה וקיום מצות, ולפעמים ב'קטנות' - שאין לו חשק והתלהבות בעבודת ה'.
ולפעמים מרגיש 'קטנות' ממש - וליבו יבש מכל חשק וחיבור לקיום רצון ה' יתברך.
חשוב לזכור - אחרי 'קטנות' מגיע 'גדלות': אחרי ימי הקטנות, מגיעים ימי הגדלות, וזהו:
יתרון האור - מהחושך: אומר שלמה המלך "שיתרון האור מן החושך" – ברור שיש לאור יתרון גדול על ימי החושך, או במילים אחרות:
לימי הגדלות יש יתרון גדול על ימי הקטנות, מה מחדש הבעש"ט הקדוש?
מעלת האור – כשבוקע דווקא מתוך החושך: המעלה האמיתית של האור היא, שהוא מגיע - דווקא מתוך החושך, כפי שכתוב:
"נמשך יתרון האור, מכח - זמן החושך".
יש אור שקיים תמיד, ויש אור שמגיע מתוך החושך, והוא - יתרון גדול! כי הוא מאיר באור טהור וזך, אור יקרות שחודר לנפש האדם מזכך ומטהר אותו, ומאיר לחוץ לסובבים אותו, ואומר ה'תולדות' שזהו:
אור הרבה יותר עוצמתי, ובעל השפעה רבה יותר (צפנת פענח ד"ב ע"ב).
מטרת חייך - נחת רוח ליוצרך להעלות השכינה: כדי להמשיך לדבק בבורא עולם בימי הקטנות, כבימי הגדלות, האדם צריך להכיר בעובדה שימי ה'קטנות' הם חלק בלתי נפרד מימי הגדלות, וידע שהמצב זמני וימתין עד שירחם בורא עולם, ויחשוב בליבו מה שאומר הבעל שם טוב הקדוש: "יחשוב בזה שהוא עושה נחת רוח לבוראו יתברך, ולא לצורך עצמו - אפילו מעט".
הדרך ליעד המבוקש: הבעל שם טוב הקדוש מלמד את הדרך ליעד המבוקש: "ויתבודד תמיד במחשבתו עם השכינה, שלא יחשוב רק באהבתו אותה תמיד, שהיא - תדבק בו, ויאמר תמיד במחשבתו - מתי אזכה שישכון עמי אור השכינה?
צעד בדרך זו, ועוד – תגיע אל היעד, יבוא משיח צדקנו, ותתגלה מלכות ה' ויאיר כבודו יתברך בעולם, אמן!
שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, כל הברכות והישועות, אמן!