רבבות חסידי בעלזא שהו בימי החג בצל האדמו"ר במרכז החסידות בירושלים. מאות חסידים לא הספיקו להגיע ארצה ונתקעו במדינות שונות, כגון בדובאי, קפריסין, אנטווערפן, ועוד. חלק מהחסידים הצליחו לנחות במהלך החג בארץ ועשו את דרכם רגלית להרי המרכז, שם שהו עד צאת החג, אז מיהרו לנעילת החג בצל רבם ועברו לקבלת שלום.
האדמו"ר הורה להעמיד עבור החסידים האלו יין במהלך הטישים, והוזכרו שמם לברכה כל העת.
במהלך החג אבטחו שני אברכים חמושים מכיתת הכוננות של החסידות את פתחי בית המדרש הגדול, כשהרבי מודה להם בפרטיות ואף אמר שיכוון עליהם בתפילתו.
בליל החג נשא הרבי דברות קודש, ורמז בדבריו נגד ביידן. הרבי אמר שיעקב אבינו ראה שתהיה אומה אחת שתתן לבני ישראל כסף נשק, וכל הדברים הטובים, ומזה חשש, שלא תהיה להם ירידה בכלל שעושים טוב לבני ישראל. אמר לו הקב"ה 'אל תירא', אין לך ממה לפחד, הם לא באמת מתכוונים לטובת בני ישראל, אלא מתכוונים לאינטרסים האישיים שלהם, וחפצים שבני ישראל יהיו המשרתים שלהם, והפטיר האדמו"ר, בסוף גם להם תהיה ירידה...
בצאת החג ערך האדמו"ר טיש נעילת החג כשאלפי האורחים עוברים מעת לעת להיפרד מהאדמו"ר.
