הוריו של 'בעל התניא' - ה'אדמו"ר הזקן' רבי ברוך ורבקה, הגיעו לבעל שם טוב הקדוש, כדי לקבל ברכה לזכות לילדים, והבטיח להם הבעל שם טוב הקדוש שתוך שנה ייוולד להם בן.
הוריו של האדמו"ר הזקן נשארו עוד כמה ימים במזיבו'ז במחיצת הבעל שם טוב הקדוש, עד י"ח אלול - יום הולדתו, ובסעודה שערך הבעל שם טוב הקדוש ביום הולדתו, אמר לרבי ברוך אביו של 'בעל התניא' למועד הזה ממש אתם חובקים בן.
לאחר שנה בדיוק בח"י אלול תק"ה, נולד רבי שניאור זלמן – האדמו"ר הזקן. לפני יום הכיפור נסע אביו של 'בעל התניא' לבעל שם טוב הקדוש כדי לקבל ממנו הדרכה - איך לנהוג עם הילד, והזהירו הבעל שם טוב הקדוש, לבל יספר לשום אדם על בנו, ועל גדולתו.
ואכן, כבר מגיל שנה שניאור זלמן התחיל לדבר, ובגיל שנתיים הרגישו הוריו של 'בעל התניא' שבנם ניחן בתפיסה ובזיכרון יוצאים מגדר הרגיל.
בגיל שלוש, הוריו של 'בעל התניא' הביאו אותו אל הבעל שם טוב הקדוש, והבעל שם טוב הקדוש הניח ידו על פאותיו וברכו בברכת כהנים, וביקש הבעל שם טוב הקדוש מהוריו שלא יספרו לאף איש על נסיעתם.
לשאלת שניאור זלמן הקטן, מהו האיש שגזז את שערותיו, ענה לו הבעל שם טוב הקדוש: סבא.
שאל אביו את הבעל שם טוב הקדוש, מדוע אסור לשניאור זלמן הקטן לדעת אודותיך, ענה הבעל שם טוב הקדוש:
מי שצריך להדריך את הנשמה החדשה הזו בעולם הוא תלמידי, רבי דב בער – המגיד ממעזריטש, ולא אני.
ואכן, לאחר שמלאו ל'בעל התניא' שמונה עשרה, הוא נסע ללמוד מפי המגיד ממעזריטש. וכשהגיע למגיד הקדוש, גילה לו המגיד את דברי הבעל שם טוב הקדוש:
אודותיו ואודות שליחותו הקדושה בעולם, לגלות ולבאר את תורתו של הבעל שם טוב הקדוש - להאיר אותה לעולם.
'בעל התניא' רבי שנאור זלמן מלאדי היה ענוג מאוד, ולא רצה לבלוט, והסתייג מלהנהיג את קהילת החסידים, ואף לא חשב להפיץ את תורת החסידות כפי שבסוף עשה בהמשך.
ממשיכי דרכו של הבעל שם טוב הקדוש: ממשיכי דרכו המוכרים של הבעל שם טוב הקדוש: רבי מנחם מנדל מוויטבסק 'פרי הארץ', ורבי אברהם הכהן קאליסק - שעלו לארץ ישראל באדר תקל"ז, בעליה הראשונה של החסידים לא"י, ואיתם קבוצה של שלוש מאות איש.
עלית 'פרי הארץ' והקליסקר לא"י: ברוסיה נשארו אנשים רבים ללא מנהיג ומענה, ופנו אל אהובם וחביבם רבי שניאור זלמן מלאדי 'בעל התניא'.
אבל, 'בעל התניא' ברח מהרבנות, ושנא את השררה, והשיב פניהם ריקם, ועל זה 'זכה' לתגובה חריפה באגרת נמרצת שכתב עבורו רבי אברהם הכהן מקאליסק - ה'קליסקר':
ושווה לכל אחד - לחרות מילים אלו על הלב:
"לדעתי, שכל חיי האדם, אף אם הם אלף שנים יחיה:
אין די עולה העבודה נגד - זכות הרבים!
להאיר עיניהם ולזרעם אחריהם לדור דורים:
ותקטן עוד זאת בעיניו?!".
רבות נכתב על זיכוי הרבים, אך – ה'קליסקר' אמר את מילות המחץ:
גם אם האדם יחיה ויעבוד את ה' יתברך אלף שנים!
זה אינו עולה נגד זכות הרבים - להאיר עיניהם ולזרעם אחריהם:
לדור דורים! ודבר זה עוד נראה – קטן בעינייך?!
'בעל התניא' רצה ללמוד ביחידות ולהתעלות בתורה, אבל, לקב"ה מאוד חשוב, והוא מעריך את עבודת קרוב בניו - לתורתו הקדושה.
בהקדמה לספרו כתב 'בעל התניא':
"מיוסד על פסוק 'כי קרוב אליך' וכו' לבאר היטב, איך הוא - קרוב מאוד" וידוע מה שאמר - בספר זה תמצא את התשובות לכל השאלות...".
כשראה רבי לוי יצחק מברדיט'שב את ספר התניא, הוא עיין בו בהתרגשות מרובה, ושאל:
כיצד הוא הצליח להכניס כל כך הרבה אלוקות לספרון כל כך קטן... טעמו וראו...
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לשבוע טוב ומבורך
מה החידוש הבסיסי של שהפיץ הבעש"ט הקדוש - תורת החסידות?
היסוד של פנימיות התורה - כל היקום מלא, נוכחות ההוויה האלוקית.
הדבר מבוסס על תיקוני הזוהר הקדוש:
"לית אתר פנוי מיניה" (קכב, ע"ב).
מציאות ה' – נמצאת בכל רגע בחיינו: עפ"י תורת החסידות, כל פרט בבריאה וכל מציאות העולם, מלאים בנוכחות ה' יתברך, ושורש הדברים בחוכמת הקבלה, ובתורת האריז"ל בפרט.
הדברים קיבלו עומק חדש ע"י תורת החסידות, והפכו למעשיים, הם: הובהרו, הוסברו וחודדו ע"י הבעש"ט הקדוש ותלמידיו, ובהמשך ע"י מנהיגי החסידות לדורותיהם.
כיצד הדברים מתקשרים לחיי היום יום? הדברים משפיעים על 'תפיסת' העולם בחיי היום יום, מציאות החיים נתפסת בשכל ברובד שונה, ממה שהיה מקובל עד גילוי תורת החסידות.
הקב"ה איתי עימו ואצלו: אחד הדברים הנפלאים בתורת החסידות, שהאדם מרגיש בצורה מוחשית ממש, איך:
שהקב"ה נמצא איתו עימו ואצלו, בכל רגע ובכל מקום במהלך היום.
כולנו שמענו בהתרגשות את דבריו של הבחור שחזר מהשבי יגיל יעקב, שאמר: שכל מה שהחזיק אותו בשבי הייתה האמונה – שהוא לא לבד... והרגיש שיש עליו השגחה אלוקית, והרגיש תמיד שהקב"ה שומר עליו מכל צרה ומכשול, וכשחזר, רצה להתחיל ללכת עם כיפה וציצית...
מי שחי כך, מעיד על הרגשת תענוג אמיתי:
לחיות בכל רגע את נוכחות הבורא, ממש: "כגמול עלי אימו".
רשב"י הקדוש - בסיס תורת החסידות: רשב"י הקדוש גילה את הקשר הפנימי שיש לכל יהודי עם הקב"ה, שמהווה:
חיבור ואהבה בלי תלות וסיבה בין הקב"ה לבניו!
ובלי קשר, עג כמה האדם 'חי' ומרגיש את הקב"ה בחיי היום יום.
הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע חידד את הדברים:
"זה כתב מורי הרב הגאון הצדיק מק"ק סעקעלהיד, כשביקשו ממנו שיכתוב איזה דברים מרבינו הבעש"ט זי"ע:
תלמידי הבעש"ט ז"ל - איך לית אתר פנוי מיני'?
דאפילו במ"ז יש ניצוץ, אשר האדם יכול להעלותו ואינו מזיק לו, אלא, אדרבה מתקנהו".
אחד הגאונים שאל את רבי צבי מזידיטשוב:
מה ענין של הבעש"ט זי"ע? והוסיף, שאינו מבין מה הוא חידש ומה דרכו? השיב לו הרב הקדוש מוהר"ר צבי ז"ל כי:
"התנא רשב"י הראה להעולם, כי יש בורא עולם,
האר"י זלה"ה לימד איך יגיע האדם לבורא עולם,
והבעש"ט לימד והסביר להעולם,
שאינך צריך לילך ולהעתיק ממקומך כי - במקומך תמצאנו".
רוצה להרגיש שהנוכחות האלוקית נמצאת איתך? תתחבר לנשמה האלוקית שבתוכך, ותרגיש שיש לה 'אור' אלוקי ועוצמה, שלא ניתן להסביר במילים, והנשמה שלך הכי רגועה ושמחה כשהיא מרגישה תלות מוחלטת בבורא עולם, וברגע שהאדם מרגיש כך, הוא:
מאיר בכל רבדי הנפש: מחשבה, דיבור ומעשה - ב'אור' אלוקי!
"אור חדש על ציון תאיר, ונזכה כולנו במהרה לאורו" – תיתן ל'אור' תורת הבעל שם טוב הקדוש לחדור ולהאיר את עולמך, ותזכה:
לשמחה וחיות, רוגע ושלווה אמיתיים!
וזה כל רצונו של הקב"ה בבריאת העולם:
להיטיב לכל ברואיו, ושידעו - שהוא היחיד שמשפיע את כל הטוב והחסד!
ומי שמודה לקב"ה על הטוב, זוכה לקבל – עוד ועוד טוב...
שנזכה, אמן!
תרגיש את אהבת ה' ורחמיו אליך, תתענג עליו "ויתן לך את משאלות ליבך"! ויזכו כלל ישראל לכתיבה וחתימה טובה, אמן!