הרב החסיד ר' אברהם דוב גרינבוים עורך ביטאונה של תנועת ש"ס "הדרך" כתב בטור ב'כיכר השבת' כתגובה לתחקיר כותב השורות, שהוא הזדעזע לקרוא את חשיפת כותב השורות בנושא הר הבית.
לדבריו, אלו שהאמינו לתחקיר כותב השורות מוגדרים כ "נשתבשה דעתם ברגע", ושקיבלו לשון הרע, והוצאת שם רע, על קדוש ישראל כ'הבית ישראל' מגור זי"ע.
בס"ד
את התחקיר (אותו קיבלתי ממקורות אמינים ומוסמכים), הגדיר "בוקי סריקי" – "בדותא" – ו"אין מי שיאמין".
תגובתי זו, היא לא התגובה המלאה. בידי מקורות מוסמכים ומדויקים, שאולי עוד יבוא זמנם לפרסום (והארץ תרעד). במאמר זה אני רוצה לדבר על נקודה אחת שהובאה בתגובתו של גרינבוים.
תחת הכותרת באדום על גבי לבן "הביקור הראשון: בחג השבועות" ניסה להוכיח הרב גרינבוים במאמרו שלא יתכן שהרבי מגור עלה להר הבית בשעה שלכותל הוא סירב להגיע, וכך דברי גרינבוים:
"בגיליון 'אוצר הגנוז' האחרון (מנחם אב תשפ"ד) מובאת עדותו של משב"ק הבית ישראל על הנסיעה הראשונה לכותל המערבי, בתוך שבעת ימי התשלומין שלאחר חג השבועות, כשהצטרפו אליו הגבאים רבי חנינא שיף ז"ל ורבי נחמן אלבוים ז"ל. למותר לציין ששאלתי השבוע את צאצאיהם והכחישו מכול וכול, כביכול נסע קודם ועלה להר הבית.
"הרא"מ סגל מספר גופא דעובדא היכי הווי: מיד עם שחרור הכותל וירושלים, פנה הרבצ"ר שלמה גורן לבית ישראל והציע לו לבוא עמו אל הכותל המערבי, שעוד היה בימים אלו גדור ומסוגר כשטח צבאי. קודם הציע לחמיו 'הרב הנזיר' שאכן הצטרף אליו בנסיעה אל הכותל, ואחרי כן הציע לבית ישראל שהתנגד ואמר: "איך וועל גייען ווען אלע יודען וועלען גייען", אני אלך כשכל עם ישראל יילך.
"באותם ימים צה"ל שיטח את שכונת המוגרבים והרס את כל הבתים שהסתירו את הכותל. רק בבוקרו של חג השבועות נפתח הכותל לרווחה, והמוני יהודים עשו דרכם אל הכותל, כשהם מהלכים על עפר וכל נעלי ירושלים נצבעו בלבן. הבית ישראל עצמו חיכה עוד שבוע, ורק ביום האחרון של שבעת ימי תשלומין נסע לראשונה אל הכותל.
"והמעניין יותר, מעיד הרב סגל: במהלך אותם ימים מאז השחרור בכ"ז באייר ועד לחג השבועות, הספיק הבית ישראל לבקר במערת המכפלה אשר בחברון ובקבר רחל, ששניהם היו מקומות פתוחים ויכלו לבקר בהם ללא אישור וליווי צבאי. "אל הכותל הוא לא הסכים לנסוע עד שיפתחו לכולם, אז להר הבית הוא עלה? מאיזה חלום הוציאו את זה?" שואל הרב סגל".
ובכן: כיוון שעדיין אין את קובץ 'אוצר הגנוז' מחודש אב תשפ"ד בתוכנת 'אוצר החכמה' (...) טרחתי ומצאתי את הגיליון המקורי ממנו ציטט הרב גרינבוים, והנה, שם נכתב שחור על גבי לבן שהרבי מגור הגיע לכותל מיד עם שחרורו ולא המתין עד שתאושר הכניסה לכלל עם ישראל - בדיוק ההפך מדבריו של עורך ביטאון הדרך.
וכך הובא בקובץ 'אוצר הגנוז' (אב תשפ"ד עמ' לט):
"מספר המשבק הרה"ח ר' משה לייב לוק שיחי': בשנת תשכ"ז ב'מלחמת ששת הימים' עת כבשו בירושלים מאת הירדנים את העיר העתיקה וה'כותל המערבי', עדכנתי את הרבי זיע על כך, והרבי הביע שמחה גדולה על הבשורה. הרבי השתוקק מאוד לשפוף שיח בתפילה על יד שריד בית מקדשינו, ואכן כעבור זמן מה נסע הרבי זי"ע לכותב ברכבו של הרה"ח ר' נחמן אלבוים ז"ל, יחד עם הגבאי הרה"ח ר' חנינה שיף ז"ל. היה זה עוד כאשר רחבת הכותב נחשבה כ''שטח צבאי סגור' בטרם נפתחה לקהל ההמונים".
תמונה אחת שווה אלף מילים
ואם לא די לכם במילים הכתובות שחור על גבי לבן, בקובץ שיוצא לאור מטעם חסידות גור, באותו הקובץ הובאה תמונה של אדמו"ר הבית ישראל מגור ברחבת הכותל המערבי מיד עם שחרורו בדיוק היפך דברי עורך ביטאון הדרך גרינבוים!
דברי עיתונאי ודברי קובץ תורני בשם משב"ק האדמו"ר - דברי מי שומעים?!
לסיום, רצוני לבקש סליחה ומחילה מכ"ק האדמו"ר הבית ישראל זי"ע וזצוק"ל שציטטתי את דברי הרב גרינבוים שכתב שהוא זי"ע לא רצה לבקר בכותל המערבי מיד עם שחרורו, והתבטא אמר "איך וועל גייען ווען אלע יודען וועלען גייען" - אני אלך כשכל עם ישראל יילך, וכפי שכתב הרב גרינבוים" "הבית ישראל עצמו חיכה עוד שבוע, ורק ביום האחרון של שבעת ימי תשלומין נסע לראשונה אל הכותל".
שכן, מעיון בקובץ 'אוצר הגנוז' היוצא לאור מטעם חסידי גור, הוכח שדברים אלו שיצאו מקולמוסו של גרינבוים הם הוצאת שם רע על קדוש ישראל כ'הבית ישראל' מגור זי"ע, ומוגדרים כ"בוקי סריקי", "בדותא", ו"אין מי שיאמין"...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com