הרה"ק בעל ההילולא נולד לאביו רבי מאיר, בשנת תצ"ח בטולטשין. כשהתקרב לחסידות היה תלמידם מובהק של של הרה"ק המגיד ממעזריטש והרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין.
אחר הסתלקותו של רבו הרה"ק רבי אהרן בשנת תקל"ב, בחרו בו רוב החסידים כממשיך דרכו בקודש, ואכן מילא את מקומו בחסידות במרחב הליטאי, נחשב למייסד אסכולת קרלין.
הרה"ק נודע בעיקר בהתלהבותו בתפילה ובניסים ומופתים על טבעיים.
הרה"ק נורה בעיר לודמיר על ידי קוזק רוסי, בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, ונסתלק מפצעיו בכ"ב בתמוז ה'תקנ"ב, צדיקי החסידות ראו בו כ"משיח בן יוסף", האמור לההרג על ידי רשע בשם ארמילוס, ולפי המסורת החסידית כך נקרא הקוזק שירה ברבי שלמה. חסידי קרלין נוהגים ביום ההילולא שלו, לברך ברכת שהחיינו על פרי חדש, אף על פי שההילולא חלה בימי בין המצרים.
