המונים מכל העולם הגיעו לפולין לרגל יומא דהילולא קדישא של הגאון הקדוש בעל ה'מאור ושמש' רבי קלונימוס קלמן בן רבי אהרן זיע"א, מגדולי תלמידיו של הרה"ק רבי ר' אלימלך מליז'ענסק זיע"א.
הרה"ק בעל ה'מאור ושמש' התגורר בעיר קרקוב (קראקא) מגיל חמש, וכבר אז פקע שמיה כעילוי ולמדן מופלג, בגיל שלוש עשרה התוודע לרבי הקדוש רבי אלימלך מליז׳ענסק, כאשר ביקר בעיר קרקוב, וכך נקשר אליו בעבותות אהבה ועבר לעיר ליז'ענסק לקבל את תורתו, כעבור מספר שנים הרבי רבי אלימלך מליז'ענסק שלח אותו להפיץ את תורת החסידות בקרקוב, וכך זרח שמשו ורבים השיב מעוון.
לאחר פטירת מורו ורבו הרה"ק רבי ר' אלימלך מליז'ענסק התקשר להרה"ק בעל ה'חוזה מלובלין' זי"ע והחשיבו לרבו, כמו כן החשיב את הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב ואת המגיד מקוז'ניץ לרבותיו.
את חיבורו על התורה 'מאור ושמש' החל לערוך בנו רבי אהרן בערוב ימיו כשרבי קלונימוס מפקח על מלאכת כתיבת הספר, הספר 'מאור ושמש' הפך לנכס צאן ברזל בתורת החסידות והוגדר על ידי מאורי החסידות כ'שולחן ערוך' של עולם החסידות.
עד עצם היום הזה, כאשר אדם מתקרב אל עולם החסידות, ממליצים לו לעיין תחילה בספה"ק 'מאור ושמש' אשר מהווה צוהר ופתח לעולם החסידות.
בספריו מרבה בעל ה'מאור ושמש' לעורר על כח התפילה ועל עבודת התפילה במשנת החסידות. השנה ביוזמה מיוחדת התעוררו רבים להתחזק בעניין תפילה במניין כהבטחתו בספרו בפרשת משפטים על הפסוק ועבדתם את השם וכו' וברך את לחמך ואת מימיך כותב ה'מאור ושמש': "יש להיזהר מאוד מאוד להתפלל עם הציבור שכל המתפלל עם הציבור מובטח לו שפרנסתו תהיה מזומנת לו בכל יום ברווחה וברכה תהיה מצויה במעשי ידיו".
ואכן, רבים אשר התוודעו לראשונה לדבריו התחזקו וזכו לישועות גדולות וביום ההילולא א' תמוז עלו לפקוד את ציונו הקדוש בקראקא להעתיר לישועת הכלל והפרט לזכות בהבטחה הנדירה.
לטובת העולים לציון נערכו השנה גורמים מקומיים ועסקנים להסדיר תנאי שהייה נוחים לעולים, ובס"ד השנה התקיימה במקום סעודת הילולא בהשתתפות המונים ובראשם אדמו"רים ורבנים שהגיעו במיוחד מהארץ ומהעולם להתחזק במשנתו של בעל ההילולא.
