פעם היתה מדינה עשירה שלא היה לה מלך. אנשי המדינה הרגישו שלא ניתן לחיות בלי מלך מנהיג חכם מורם מעם, חשוב ומכובד, שיקבע את חוקי המדינה.
החליטו חשובי הציבור לשלוח שליחים לכל העולם, כדי לחפש אדם מיוחד שיהיה ראוי להיות המלך במדינתם, והקציבו לנציגים שנה לחפש ולחזור עם תוצאות.
לאחר שנה של חיפושים, חזרו השליחים מכל המדינות, והתאספו לספר את התוצאות, ורובם אמרו שלא מצאו מישהו שראוי למלוך על מדינתם.
רק שליח אחד סיפר, שראה במדינה רחוקה אדם שנראה מאוד נפלא ונעלה, ותאר להם את מראהו החיצוני שהוא יפה תואר ויפה מראה, בעל חכמה ובינה באופן מיוחד, ובעל מידות מיוחדות ונעלות, ממש - כליל המעלות! וסיכם את דבריו: אין כמוהו ראוי למלוכה, אין זולתו!
התקבלו הדברים על לב השומעים, והחליטו נכבדי הציבור להכתיר אותו למלך עליהם. אבל, המון העם לא הבין את גודל מעלת המלך, ולא השתכנע שכדאי להמליכו, כיון שהמלך נמצא במרחק רב ולא ראו את המלך, הם התקשו להתלהב מהרעיון, ונשארו ללא מלך.
לאחר זמן, התכנסו החכמים וחשבו - כיצד נקדם את המלכת המלך, אם המון העם רוצים לראות אותו לפני המלכתו?
החליטו החכמים שאחד האנשים ילך למדינה הרחוקה שבא מצוי המלך, יצייר אותו, ויביא את הציור להמון העם, וכך כולם יראו שמדובר במלך מאוד מיוחד.
וגם לאנשים החכמים היה מה לומר, הם יתבוננו ויבדקו מה באמת נראה להם המהות הפנימית של המלך, ויחליטו - אם הוא ראוי למלוכה, וכך, גם העם יסתכל ויחליט אם הוא רוצה - להמליך את המלך עליו. וכך היה, החכם נסע לאותה מדינה וצייר את האדם המיוחד, והביא את הציור לבני המדינה.
התבוננו חכמי המדינה בזיו פניו של המלך האיר מהציור, וראו בברור את גודל ועומק חוכמתו, שהיה ניתן לראות כבר בצורתו החיצונית, והיו גם אנשים חכמים שיכלו להבין מהציור את חוכמתו הפנימית.
אולם עדיין נותרה בעיה, המון העם לא הבין בחכמת הפרצוף, לא הצליח להבין ולהשיג את מעלת האיש, והלב עדיין לא נמשך להכתיר את המלך, ושוב עברה תקופה ארוכה והעם נשאר ללא מלך.
לאחר תקופה ארוכה התאספו שוב חכמי המדינה, ואחד החכמים אמר שלא יתכן להמשיך להישאר ללא מלך, ולכן, הוא הציע לחזור לאותה מדינה, ולהפציר באיש הנבחר לבוא איתו למדינתם, כדי למלוך בה.
וכך היה, השליח נסע למדינה הרחוקה ודיבר עם אותו האדם, שיבוא להיות להם למלך, ולאחר דין ודברים הוא הסכים לבוא למלוך עליהם, מיד השליח שם כתר מלוכה על ראשו של המלך הנבחר, ושלח רץ למדינתו כדי שיתכוננו למעמד ההכתרה של המלך המיוחד.
כשהגיעה הידיעה שהשליח והמלך עומדים להגיע, התרגשו בני המדינה והכינו למלך טקס מפואר של קבלת פנים, והמתינו כולם בקוצר רוח לבואו של המלך.
כשהשליח והמלך הנבחר הגיעו למדינה, כולם שמחו ויצאו לקראתם, וזרקו עליהם הרבה מתנות של כסף זהב ויהלומים. לאחר המלכת המלך, זכה השליח להתמנות לתפקיד למשנה למלך, והפך לאדם הכי חשוב במדינה, וכל בני המדינה אהבו וכיבדו את המלך והמשנה למלך.
המשל של הבעל שם טוב הקדוש מדבר על שלושה שליחים:
השליח הראשון: גילה את קיום המלך.
השליח השני: צייר את דמות המלך.
השליח השלישי: הביא את המלך בעצמו למדינה.
נשאלת השאלה: מדוע דווקא השליח השלישי קיבל כבוד ויקר מהמלך? השליח השלישי הלך בכבודו ובעצמו הביא את המלך, שימלוך בפועל על העם, הוא: הפך את המלכת המלך - מדיבורים בעלמא, להמלכה - בפועל ממש!
אין הבנה לא במלך ולא בשליחיו: את הנמשל סיפר ה'עטרת צבי', וחייב לומר את הדברים בזהירות רבה, כי רק נועדו לסבר את האוזן, כדי שהדברים יכנסו לליבנו.
ברור לכל שמדובר על שרפי קודש, שקדושתם כלל וכלל אינה ניתנת להשגה ולהבנה בשום אופן וצורה, וכולם צדיקים קדושי עליון, ואנו רק מביאים את דברי ה'עטרת צבי'.
ידיעת ה' - משרישה בלב אהבת ה': התורה מצוה שנתבונן ונכיר בידיעה שכלית את רוממותו וגדולתו של ה' יתברך, והלב יקלוט שאין אלוק אחר – 'אין עוד מלבדו', קשה להבין את הדברים כי לגדולתו אין חקר 'דלית מחשבה תפיסא בך כלל' ולכן, להגיע לידיעה ואהבת ה' ללא עוררין.
שלבי גילוי תורת הנסתר: רשב"י הקדוש גילה את גדלות ה' יתברך בעולמות העליונים, אולם, גם את הגילוי הזה הוא נעל באלף מנעולים, וידוע הוא מינה את רבי אבא לכתוב את הסודות הנוראים של תורתו בהעלם, באופן של העלם ורק מי שראוי להבין - יוכל להבין. כשרשב"י הקודש גילה סודות נוראים, העולם השתנה ונהפך לעולם אחר, הוא פתח פתח לדורות הבאים שיוכלו קצת להשיג ולגלות קצה מקצהו של תורת הנסתר, וזאת ההכנה לקראת הגאולה השלימה.
"אין צור כאלוקינו" – תבין מהציור מי הצייר! רק לאחר דורות רבים זכינו לאורו של האר"י הקדוש, שהאיר וגילה דרך חדשה בתורת הקבלה, והדבר היה כעין 'ציור' לעולמות הרמים אשר בשמים ממעל.
אבל, עדיין דבריו הקדושים של האר"י ז"ל בענייני האורות העליונים ובעולמות עליונים – 'לאו כל מוחא סביל דא', כי כל דבריו היו בשמים למעלה למעלה, ורוב העולם לא היה ראוי לקבלם.
הבעל שם טוב הקדוש - הארת פנימיות התורה בלב כלל ישראל: ה' יתברך ריחם עלינו, והוריד את נשמת הבעל שם טוב הקדוש, שזכה להטעים לעולם: קצת הבנה במלכו של עולם ע"י באור סודות פנימיות התורה.
לימוד פנימיות התורה מרומם את האדם, ומביא לו חיות שמרוממת אותו, וכך הוא יכול לעבוד את ה' יתברך באהבה ויראה.
הבעל שם טוב הקדוש חידש את סוד ההתקשרות לצדיקים, שזה חלק מצורת ההעברה של התורה, באמצעות הארה של המשפיע על המקבל, והסביר שדרך התקשרות לצדיקים גם אנשים הפשוטים יוכלו להתעלות, להתחבר ולדבק בה' יתברך.
וכך באמת היה, תלמידי הבעל שם טוב הקדוש נקשרו אליו בקשר עז, בעבותות אהבה שלא ניתן לתאר, ואחריו נשארו שישים גיבורים תלמידיו ממשיכי דרכו, שהמשיכו את השושלת עד לימינו.
כל מי שזכה לטעום את מתיקות ואור פנימיות התורה, הרגיש הארה אמיתית בנשמה, עונג ותענוג אמיתי שלא היה ולא יהיה כמוהו, והוא כבר לא מחפש תחליפים זולים, כי מי שטעם יין הונגרי כבר לא יטעו אותו לעולם...
יהי רצון שיזכו כלל ישראל לקבל השבוע את התורה, ולטעום את מתיקותה מתוך שמחה אמיתית, אהבה ויראה, אמן!