יום ל"ג בעומר תופס מקום מיוחד בחצרות החסידים, אך בחצר בית רוז'ין יום זה מיוחד מאוד גם מסיבה היסטורית עתיקה עוד מימות ראש השושלת הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין זיע"א.
הכל החל עת ששמע הרבי מפיו של אחד מהחסידים תיאור קולע של הנעשה והנשמע בהילולת ל"ג בעומר בציון הרשב"י במירון.
אותו חסיד סיפר לרבי כי האווירה בציון הרשב"י בהילולא היא:
בחוץ שמחת תורה, ובפנים יום הכיפורים.
הסבא קדישא נהנה עד למאוד בשמעו זאת והיה מרבה לחזור על כך שוב ושוב באוזני מקורביו.
קשריו המסועפים של הס"ק מרוז'ין זיע"א בהרמת קרנו של הישוב היהודי בציון הייתה מן המפורסמות ובאחת ההזדמנויות אף רכש בכסף מלא מראשי ההקדש הספרדי של צפת-מירון את זכות ההדלקה במירון.
באותן שנים מחמת ריחוק המקום היה מנהגו לשלוח את רבה של צפת להדליק במקומו ביום ל"ג בעומר וכן היה שולח מטפחות של משי להשליך במדורה בשעת ההדלקה.
בנו של הס"ק מרוז'ין הוא רבי אברהם יעקב מסדיגורא שירש מאביו את זכות ההדלקה אמר פעם: 'שרבבות נשמות מישראל זוכות לקבל את תיקונם בהדלקה מקודשת זו שעל הציון' וכאביו נהג לקיים את ההדלקה ע"י רבה של צפת ששימש לו כידא אריכא.
לאחר פטירתו בי"א באלול תרמ"ג עברה החזקה לידי בנו הגדול כ"ק האדמו"ר "הפחד יצחק" מבויאן וכאביו וסבו גם הוא היה משגר מדי שנה בשנה כתב שליחות לרבה של צפת שיקיים את ההדלקה במקומו.
ממנו עברה המסורת לידי ארבעת בניו הקדושים שעלו במשך השנים בעצמם לראשונה לקיים בפועל את ההדלקה בציון הקדוש.
בכור הבנים רבי מנחם נחום מבויאן-טרנוביץ הראשון מאדמו"רי השושלת שקיים את ההדלקה בעצמו ולא ע"י שליח. הוא הגיע ארצה בשנת תרפ"ז אותה שנה חל ל"ג בעומר בערב שבת קודש הרבי נשאר לשהות בציון אף ביום השבת ומכאן נהגו החסידים לשבות בשבת במירון גם בשאר שבתות השנה מנהג זה השתרש למאוד וכיום שבתות במירון הוא מנהג נפוץ ביותר.
מחזה זה נשנה כשש שנים מאוחר יותר בשנת תרצ"ג עת בא לבקר בארץ הקודש אחיו כ"ק האדמו"ר רבי אברהם יעקב מבויאן-למברג זיע"א הי"ד אותה שנה חל ל"ג בעומר ביום ראשון (כמו השנה) ולכבוד ההדלקה במוצאי יום מנוחה שהה הרבי בעיר צפת הסמוכה. ובמוצאי שבת בחצות נערכה ההדלקה בהתרגשות יתירה בשיר ובזמרה על עלות השחר.
בשנת ת"ש עת עלה אחיהם השלישי כ"ק הרבי רבי ישראל מביאן לייפציג זי"ע תחילה רצה לכבד את הרבי מהוסיטיאן בהדלקה אך הוא סירב באומרו שהחזקה שמורה היא לבית בויאן.
בשנת תש"ט בא ארצה לביקור צעיר האחים האדמו"ר רבי מרדכי שלמה שהתגורר בניו-יורק שגם כאחיו בקודש עלה לקיים את המסורת המקודשת ולקיים את ההדלקה בציון הרשב"י. ובשאר השנים היה ממנה את רבה של צפת כשליחו להדליק את ההדלקה במריון עד לאחר פטירתו בשנת תשל"א.
בשנת תשמ"ה עם עלותו לכס ההנהגה של הרבי מבויאן נהג הרבי בכבוד רבה של צפת הרב שמחה קפלן זצ"ל ונהג לעלות יחד עמו את אש ההדלקה כיאה לשליח נאמן לאותם שנים ששה הרבי מבויאן זצ"ל בארה"ב.
ומאז ולאורך ימים ושנים נדמה שהרבי מבויאן וחסידיו הם הדמיות המזוהות ביותר עם ציון הרשב"י ביום ל"ג בעומר וזוכים להמשיך את המסורת אבותיהם ולפתוח את ההילולא הקדושה בהדלקה על גג הציון במירון.
שתהא השלהבת עולה מעליה.