מאז שמחת תורה אין כמעט יום שבו המדינה הערבית הזו, הצמודה לישראל מצפון, אינה נמצאת בכותרות. ארגון הטרור 'חיזבאללה' שמבוסס בה מטיל את אימתו על תושבי הצפון ולא רק.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כמעט בכל יום משוגרים מלבנון טילים לעבר ישראל. מאז תחילת המלחמה ישנם אף מספר הרוגים הי"ד כתוצאה מהשיגורים הללו. במקביל, צה"ל תוקף בלבנון מהאוויר. "צה״ל תקף מטרות טרור של חיזבאללה בדרום לבנון", הפך לנוסח די קבוע לאחרונה בהודעות שמפיץ דובר צה"ל.
השבוע, בהערכת מצב עם לוחמי מילואים בגבול הצפון, אף התבטא הרמטכ"ל הרצי הלוי כי בצה"ל מכינים מתקפה בצפון. "אנחנו מכינים מתקפה בצפון", אמר הרמטכ"ל ודבריו צוטטו בהודעה רשמית שהפיץ צה"ל.
לביירות, בירת לבנון והעיר הגדולה בה, טרם הגיע צה"ל בעוצמה. רבים מאזרחי המדינה גילו לא מכבר, בשל שיבושי GPS, שהמיקום שבו הם מזוהים במכשיר הטלפון שלהם הוא ביירות. אבל מעבר לכך טרם הגיעו ישראלים לאחרונה לעיר הזו.
בעבר זה היה אחרת. בשורות הבאות נספר סיפור מיוחד על קבוצת חסידים, חסידי חב"ד, שעשתה את דרכה אל תוך ביירות הלבנונית ואף הדפיסו בו את ספר התניא.
מדובר במבצע של חסידי חב"ד, שעליו עורר הרבי מליובאוויטש זי"ע פעמים רבות, להדפיס את ספר התניא - הנחשב לספר הייסוד של חסידות חב"ד ובדורות האחרונים מושפעים מאורו יהודים רבים מכל החוגים - בכל מקום בעולם.
עד עתה, ככל הידוע, הודפס ספר התניא ביותר מ-8000 מהדורות במספר דומה של מקומות בעולם. לפי יודעי דבר, מדובר בספר השני שהודפס, אחרי התנ"ך, במספר המהדורות הרב ביותר.
טנדר מאובק עם חסידים
ובחזרה ללבנון, לביירות. השנה היא תשמ"ב. 1982. מלחמת שלום הגליל פרצה זמן לא רב קודם לכן וחיילי צה"ל הגיעו לביירות. החיילים כיתרו את העיר ואף הפגיזו את מערבה. במשך תקופה חיילים ישראלים איישו את המוצבים.
מלבד חיילים, אזרחים ישראלים לא היו במרחב, כמובן. השטח הוגדר כשטח אויב. ואז לפתע הגיע למקום טנדר מאובק, עם לוחית זהות ישראלית, ובתוכו חבורה מצומצמת של חרדים עטורי זקנים ומשופעים אנרגיה.
החיילים במקום לא הבינו, מאיפה הם צצו. למרבה ההפתעה החסידים אף שלפו אישור כניסה ללבנון החתומה בידי אלוף משנה יוסי צחור, ממפקדת פיקוד צפון.
תניא בביירות
תיכף נחזור להדפסת התניא החריגה הזו. קודם לכן נשוב מעט אחורה, למה שהוביל לקיומה ולאופן שבו השיגה קבוצת החסידים את האישור המיוחל להיכנס לעומק לבנון.
השעה הייתה שעת ליל מאוחרת. הרב אהרן אליעזר צייטלין, משליחי חב"ד בצפת, אמריקני במקורו, התקשה להירדם. זמן מה קודם לכן התקבלה הוראה מהרבי מליובאוויטש שידפיסו את ספר התניא בכל הערים שאליהם הגיע צה"ל בלבנון.
בעקבות ההוראה נעשו ניסיונות להדפיס את התניא. בשלב מסוים, ללא כל אישור, הגיע קבוצת החסידים לחיילים בגבול בראש הנקרא ושאלו אותם אם יסכימו להם להיכנס ללבנון. החסידים נשלחו לפיקוד צפון אולם מאום לא התקדם.
באותו לילה, הרב צייטלין, שנמנה עם קבוצת החסידים, לא נתן דרור לעפעפיו. "הפריע לי שהרבי מבקש מאיתנו לעשות משהו ואנחנו לא ביצענו", סיפר לימים.
אבל אז הבליח רעיון. הרב צייטלין נזכר במה ששמע ברדיו ימים מספר קודם לכן, על קבוצת חברי-כנסת ערביים שהותרו להיכנס ללבנון לחלק סוכריות לילדים הערביים - להרים להם את המורל. הוא שאל את עצמו: להם נותנים אישור ולבקשה של צדיק שנוגעת לכל המלחמה - מסרבים?
"הייתי ממש בשיכרון-חושים והחלטתי שזה לא יכול להימשך ככה והחלטתי שאני הולך כעת להיפגש עם האלוף ואני יגיד לו דברים ברורים: הרבי רוצה שנדפיס את התניא בלבנון", שיחזר הרב צייטלין, שהלך בינתיים לעולמו בשנת תשע"ו.
אומר ועשה. כעבור זמן מה הרב צייטלין נטל עמו מספר ספרי תניא, כדוגמה, להראות לאלוף פיקוד הצפון, והצליח באמצעות חיוכו והקשרים שהספיק לרקום עם החיילים להגיע לפגישה עם האלוף.
כך שחזר הרב צייטלין את שיחתו עם האלוף: "ישבתי מול האלוף ואמרתי לו: תשמע, אני רוצה למסור לך שישנה בקשה של הרבי להדפיס את ספר התניא בלבנון ולפי דעתי זה נוגע לכל המלחמה ואני מקווה שככה זה התקבל אצלך. וכך, במשך רבע שעה הסברתי לו מה זה חסידות ומה זה חשיבות של הדפסת תניא וכו', והוספתי שהרבי רואה את ההדפסה כדבר חשוב ממדרגה ראשונה.
"לאחר הדרשה שלי, הוא שואל: "נו, ומה אתה רוצה עכשיו?" והשבתי: "לקבל אישור להדפיס את התניא". הוא העניק. "אני רוצה אישור בכתב", אמרתי. "אין בעיה", השיב ומיד צלצל לפיקוד והורה שינפיקו אישור. הוא הצביע לעבר ביתן קטן ואמר ששם יתנו לי אישור.
"שאלתי לשמו ולשם אימו בכדי לבקש בשבילו אצל הרבי והוא רק אמר: "תגיד לרבי שפיקוד הצפון נתנו אישור". כשהגעתי לביתן, פתח לי חייל צעיר ששאל: "אתה חב"דניק?" ועניתי בחיוב והוא התחיל לשיר בקול-רם "ופרצת"... והלהיב את כל החיילים שם שחב"ד עזרו לו פעם כשהיה בצרפת.
"כולי הייתי לחוץ לאישור ושאלתי אותו: "תוכל לתת לי את האישור?", והוא שאל אבל איך תכנסו עם נשק? לא ידעתי מה לעשות. ניסתי להגיד לו ששלוחי מצווה אינם ניזוקים והוא אמר שזה לא שייך. "אבל", אמר "בשעה ארבע תחכו כאן, יגיע ג'יפ עם ארבעה חיילים והם ייקחו אתכם למקום". והוא הוסיף לי באישור: "יש לעזור ולסייע לאנשי חב"ד בכל האפשר".
כעת המבצע יצא לדרך. בשלב הראשון הודפס התניא בעיר צור בדרום לבנון ובהמשך הודפס בערים נוספות, כולל בביירות כפי שהוזכר.
בחזרה להדפסה בביירות. כשהציגו קבוצת החסידים את האישור לא יכלו לסרב להם. במהירות הוציאו החסידים מכונת דפוס והתחילו להדפיס דפים של ספר התניא. בהמשך גם רקדו עם החיילים ושמחו אותם.
שעות אחדות היו החסידים בביירות ובמהלכן אף למדו עם החיילים מגיליונות התניא הטריים. כשסיימו עשו את דרכם לכיוון ישראל.
הרבי מליובאוויטש עצמו, מעניין לציין, התייחס להדפסת התניא הזו של חסידיו בהתוועדות פומבית שערך עם אלפי החסידים. הרבי אף הציג לקהל את אחד מספרי התניא שהודפסו בביירות, שנשלח אליו.