מה עשה הבעש"ט הקדוש כשהמקטרת נגנבה?
פעם אחת, כשנסע הבעל שם טוב הקדוש בעגלה, עישן במקטרת (=לולקא), והמקטרת היתה ארוכה מאוד, עד שיצאה מהעגלה.
בזמן הנסיעה, הגיעו כנגדו שר אחד ושני אנשי חיל רוכבים על סוסים, ונטלו ממנו את המקטרת והמשיכו בדרכם, וגם הבעל שם טוב הקדוש המשיך לנסוע לדרכו.
לאחר שעה, הבעל שם טוב הקדוש עצר את העגלה, ואמר למשרתו:
קח סוס ותשיג את אנשי החיל, ותיקח מהם את המקטרת, וכן עשה.
המשרת עשה כדברי הבעל שם טוב הקדוש, והשיג את העגלה, וראה שהרוכבים יושבים רדומים על הסוסים, לקח מהם את המקטרת והלך כדרכו.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
הרבה שאלות עלו בעקבות עישון המקטרת (=לולקא) של הבעל שם טוב הקדוש וממשיכי השושלת, ואף היו מגדולי המתנגדים שלא ראו את הדבר בעין יפה.
לאחר עיון בנושא, נבאר סוד עישון המקטרת כפי שמופיע בספרי חסידות.
הדרגות הגבוהות שאליהן הגיע הבעש"ט הקדוש בעישון המקטרת: מסופר בשבחי הבעש"ט (סיפור ע') שפעם אחת רבי יחיאל אב"ד קהילת קאוולע שלח שליח איש למדן וחכם, לתהות על קנקנו של הבעש"ט הקדוש, בדרך למזי'בוז' השליח חלה, וכשהגיע למזי'בוז נכנס לאכסנייה ושכב קצת לנוח ליד התנור ונהנה מחמימותו.
שלח הבעש"ט הקדוש את גיסו רבי גרשון מקיטובר, שישב לידו ויאמר לו דברי תורה. בשעת מנחה, אמר לו רבי גרשון שבוא עימו לתפילת מנחה. בדרך לתפילה הבריא השליח, וחשב שרבי גרשון הוא הבעל שם טוב הקדוש.
שאל השליח את רבי גרשון: האם אתה הוא הבעל שם טוב הקדוש?
ענה לו רבי גרשון: הי! הי! אני הרב? הלוואי שיהיה לי עולם הבא, רק מה שמשיג הבעל שם טוב הקדוש כשהוא מעשן מקטרת (לולקא) אחת.
השליח חזר לרבי יחיאל מרגליות וסיפר לו את הדברים, ומאז הפך רבי יחיאל מרגליות לאחד התלמידים המקורבים לבעש"ט הקדוש.
כעבודת כהן גדול בקודש הקודשים: העיד ה'חידושי הרי"ם שעישון המקטרת של היהודי הקדוש מפשיסחא, היא: כ"עבודת כהן גדול בקודש הקודשים"!
לעשן בגלל תאווה? ה'בית ישראל' נהג לעשן, והיה תמוה לאנשים...ופעם אחת התבטא:
"העולם חושב שאני מעשן בגלל תאווה. בגיל שמונה עשרה כבר שברתי את כל מידותי". וסיפרה הרבנית, שהרבי התנה איתה בחתונה, שלעולם לא תחליף את תפריט ארוחותיו. ואכן, במשך עשרות שנים: הגישו לו בדיוק את אותם מאכלים מידי יום ביומו! (הרה"ח ר' ישראל פנחס טירנואר).
ה'בית ישראל' נהג להעניק סיגרים למקורביו כאות ידידות וברכה, והחסידים ראו בדבר סגולה לשמירה וברכה, ובמיוחד: בזכות חשיבות העבודה הנשגבה שהיתה לצדיקים בעישון.
עישון המקטרת עפ"י הזוהר חי: כותב האדמו"ר מקאמארנא על הבעש"ט הקדוש: "ואם ראו אצל אור עינינו, אור צח מצוחצח, שהיה לפעמים יושב בטל לעשן הלולקא וכיוצא... שעסק בייחודים גדול מן - עסק התורה... ותלמידו הקדוש מוהר"י אמר קודם פטירתו, שמבקש מאת ה' יתברך:
שירוויח בכל תורה ומצוות של כל ימיו, מה שהרוויח רבו מרן הקדוש בייחודים שעסק בעת עישון פעם אחת את הלולקע" (קאמארנא פר' תרומה).
סוד הטבק – הצלה מגזרת מוות: בבעל שם טוב על התורה בפר' משפטים, מסופר על גדולת הבעש"ט הקדוש, שאחד מתלמידיו שהתפלל אצלו בראש השנה, הריח באמצע התפילה טבק, ונפלה הקופסה לארץ, ותוך התפילה הרים אותה.
חברו ראה את הדבר, התרעם על שהפסיק בתפילתו להגביה הטבק ולשאוף כמנהג, ומרן אלוהיי הבעש"ט ראה ברוח קדשו, שיש תרעומת על הצדיק, והדבר גרם שפסקו לחבר שימות באותה שנה ר"ל.
עשה הבעש"ט עלית נשמה, וטען הרבה טענות להציל את תלמידו, ולא הועיל, עד שבליל הושענא רבה עלה שוב וטען וצעק, ופעל בתפילתו שאם המקטרג בעצמו ימצא זכות בעישון, יפטר חברו מהעונש.
בליל הושענא רבה נכנס הבעש"ט הקדוש לבית המדרש, ראה את שהתלמיד שהתרעם לומד... נטל ממנו את המוחין... ולא יכל להמשיך ללמוד, והיה מתהלך בבית המדרש אנה ואנה, וחשב ברוממות אל ויחודו ובעוד איזה עניינים, ונפל במחשבתו:
מדוע דווקא בדור אחרון, התגלה ענין שאיפה ועישון עשב הטבק?
ואמר במחשבתו כי: יש בדור האחרון כמה נשמות יקרות, שאי אפשר שיתגשמו, ולכן, עיקר תיקונם בריח, שהוא דבר דק, כטעם:
"אשה ריח ניחוח לה'". והתחרט על שהתרעם על חברו ששאף הטבק באמצע התפילה, כי:
מי יודע, איזה נשמה או דבר יקר הצדיק עלה בייחוד זה. ואמר לבעש"ט הקדוש מה שחשב... והתבטל הקטרוג מעל חברו (במקור, הסיפור מורחב).
סוד עישן ה'לוליק' - כ'קטורת' בבית המקדש: מובא בספר 'דרך אמונה' שאצל צדיקים: "העלאת עשן שקורין [רייכערן] הוא - חשוב כקטורת, ויש ניצוצין דקין אשר - אי אפשר להעלות אותן ע"י אכילה, וע"י ריח מעלים אותן".
ורמז לדבר: "מעלה עשן כל שהוא" (כריתות, ו', ע"א) פירש:
"ע"י מעלה עשן, יכולים להעלות אף כל שהוא פי' - ניצוץ דק".
'תכשיטי כלה' - ייחודים נוראים וקישוטים נפלאים: ה'באר מים חיים' מביא בפרשת משפטים, שרק "איש המשכיל הנלבב" יכול להבין איך עושים: "ייחודים נוראים וקישוטים נפלאים ע"י דברי עולם הזה, במה שמביט אל שורש שורשם... ועושה מכולם 'תכשיטי כלה' בבחינת:
'אשה ריח ניחוח לה'' - שנאמר על הקורבנות שבאים מחפצי עולם הזה, ומגביר - קדושתו יתברך ואורו על כל הארץ ומלאה...".
לא נהנה מהעולם הזה: רבי יהודה הנשיא לא נהנה מהעולם הזה, וידוע שזקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה, ואמר (כתובות, ק"ד):
"גלוי וידוע לפניך וכו' ולא נהניתי מעולם הזה אפילו באצבע קטנה וכו' ועושה ומכוון לשם שמים, לעשות עמהם קישוטין לשכינה הרי:
הקב"ה מקבלו באהבה ונחת רוח ומעלהו למעלה למעלה...".
סוד העישון – צריך לימוד: העיד רבי נחמן מברסלב, שלא היה עושה שום דבר לפני שידע את סוד הדבר, כפי שמובא בחיי מוהר"ן (רע"ג): "וַאֲפִילּוּ מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַטִּיטוּן ע"י לִילְקֶא (עִשּׁוּן טַבַּק), לֹא הִתְחִיל בָּזֶה עַד שֶׁיָּדַע סוֹד בְּהַנְהָגָה זוֹ".
הצדיק מעלה ניצוצות משורש נשמתו: מובא ב'דגל מחנה אפרים' (פר' לך לך) שיש לכל צדיק וצדיק: "ניצוצין קדישין השייכים לשורש נשמתו, אשר צריך לתקן ולהעלותם ואפילו משרתיו ובהמותיו וכליו, הכל יש בהם ניצוצין קדושים, וצריך הוא - לתקנם ולהעלותם לשרשם...".
הצדיק – נשמה כוללת: הצדיקים הם נשמה שכוללת את נשמות ישראל שקשורים אליהם ולתורתם, והצדיק מאיר בנשמתם באור אלוקי ומטעים אותם בתענוג אמיתי.
לקבל תיקון ולעלות ע"י הצדיק: יש נשמות שהצדיק מתקנם בזה ובבא, דווקא ע"י דבר דק כעישון הלוליק, ולא ניתן להבין את הנהגת גדולי וצדיקי הדורות - אין לנו השגה בנפלאות...
יהי רצון שיהיה חודש ושבוע טוב לכל בית ישראל, כל הברכות והישועות, ויתקיים בנו - 'בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל' במהרה ברחמים, אמן!