ליארצייט של רבי אלימלך מליז'נסק – כ"א אדר
ישנם שלושה סיפורים בשם האדמו"ר מקוזניץ זיע"א, שסיפר בשם רבי אלימלך מליז'ענסק, והם: סגולה לפרנסה, ונהוג לספרם בשלושה זמנים (נביא את כל הדעות, כמה דקות של חיזוק אמונת חכמים בסיפורים שמסוגלים).
ביום היארצייט – כ"ק ה'שומר אמונים' ציוה לספרם.
בשבת מברכים - המליץ האדמו"ר מקוזניץ לספרם.
בשבת הגדול – לא זכור לנו... ונשמח לעזרת הקוראים.
סיפורים אלו, מסוגלים להוריד - שפע פרנסה לאדם!
ויזכה שהקב"ה יתן לו את כל צרכי חג הפסח בשפע רב.
סיפור ראשון - היהודי שהעביר לעיירה חביות יין שרף לכבוד חג הפסח.
היה יהודי שהביא לעיירה סחורה, חביות יין שרף לכבוד חג הפסח, וכשרצה להכניס אותם לעיר, עמדו אנשי המכס ושאלו אותו מה זה החביות? ואמר להם: יין שרף.
ולא הסכימו אנשי המכס, שיכניס את היין שרף לעיירה למוכרם שם.
היהודי רץ לרבו הקדוש רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א, ובכה מאוד שלקחו ממנו את חביות היין.
אמר רבי אלימלך ליהודי: תגיד להם - שזה מים ולא יין.
הלך היהודי, ואמר לאנשי המכס שזה מים, והם, לקחו וטעמו את מה שיש בחביות, וראו שיש באמת מים בחביות, ונתנו ליהודי להיכנס לעיר עם החביות.
אבל מה יעשה היהודי עם מים???
רץ היהודי לרבי אלימלך ושאל אותו: מה הוא יעשה עם המים? אמר לו הרבי: טעם גם אתה מהמשקה שבחבית!
טעם היהודי, והנה - חזר היין. וכך היה ליהודי פרנסה ברווח, ועשה את כל צורכי החג בהרחבה.
וכמו שבורא עולם עזר לאותו יהודי לקיים את חג הפסח ביד רחבה, כך הקדוש ברוך הוא יעזור לכל בית ישראל, לקיים את חג הפסח בהרחבה ובהידור רב.
סיפור שני - טבעת המלך שאבדה.
פעם אחת, באיזה עיירה, נעלמה למלך טבעת, ולא מצאו אותה. ואמר המלך, שכל מי שיחפש או שימצא אותה, יקבל הרבה מאוד כסף.
היה שם יהודי אחד, שהיה עני מרוד מאוד, ולא היה לו כסף. אבל, הוא אמר שהוא מוכן לחפש את הטבעת, וכל מי שהיה מוכן לחפש את מי שגנב את טבעת המלך, המלך נתן לו סכום כסף גדול - תמורת עבודה זאת.
היהודי קיבל את סכום הכסף תמורת העבודה שהתחייב לעשות, והלך וקנה בכסף זה מוצרים לחג, והיה לו ולבני ביתו ומצות יין ושמן וכו' ברווח רב.
בליל הסדר, ישב היהודי בראש השולחן וערך את הסדר, בזמן שסיפר את ההגדה ושר שירים ומה נשתנה וכו', באו עבדי המלך למלך, ואמרו לו, שהיהודי בכלל לא הלך לחפש את הטבעת, אלא, יושב הוא בביתו, ושר שירים ושמח.
אמר המלך, אני אלך לראות מה היהודי עושה, וכשהגיע המלך, הציץ וראה איך שהיהודי שמח ושר שירים, וכולם אוכלים ושותים.
והמלך עומד ומסתכל, ופתאום הוא שומע שהיהודי אומר משפט, וכולם עונים אחריו: דיינו ושוב דיינו... והמלך חשב שעכשיו הם דנים מי גנב את הטבעת, וכולם אומרים בפה אחד, שהגנב הוא העבד שלו שקוראים לו: דיינו.
מיד תפס המלך את עבדו 'דיינו', צעק עליו והכה אותו, עד שהודה העבד שאכן הוא גנב את הטבעת, ומיד לאחר החג, המלך הוסיף ונתן ליהודי הרבה מאוד כסף.
וכמו שחגג היהודי את הפסח כיד המלך, כך יחגגו כל בית ישראל את החג ברווח ושמחה, וכל טובה וברכה.
סיפור שלישי - 'מושיק' מי מפרנס אותך?
מעשה היה עם יהודי בשם 'מושיק' (משה) שהיה שכיר אצל הפריץ ועבד אצלו. פעם אחת, היה ויכוח בין מושיק לפריץ: מי שולח למושיק את הפרנסה ומי הוא זה שמפרנס אותו.
אמר לו הפריץ: אני נותן לך פרנסה, אמר לו מושיק:
הקב"ה, הוא זה שנותן לי פרנסה ואתה השליח שלו, כי הכל מה' יתברך.
התרגז עליו הפריץ, ואמר לו, שלא ייתן לו פרנסה כלל, וזרק אותו מלהיות שכיר אצלו. הלך היהודי לביתו, והיה זה בימים לפני חג פסח, והיהודי האמין בקב"ה באמונה שלימה, שישלח לו את פרנסתו מן השמים.
בהתקרב חג הפסח, לא היה מאומה למושיק כדי לקנות את הצריך לכבוד החג, ולא ידע מה לעשות.
ולפריץ היה חדר גדול של אוצרות כסף, שלא היה נכנס לשם אף אדם, הפריץ היה אוהב להיכנס מידי פעם לחדר, לספור את מטבעות הזהב שהיו לו שם.
ולפריץ היה קוף שהיה תמיד משתעשע איתו. והפריץ נהג לספור את המטבעות, והיה בודק אותם בלשונו, ומנקה מהם את האבק, והקוף היה רואה את כל מה שעשה אדונו, וחשב הקוף, שהפריץ אוכל את מטבעות.
יום אחד לפני חג הפסח, לאחר שהפריץ יצא מהחדר, הקוף לקח את המטבעות, ובלע אותם זה אחר זה עד שנפל, ונחנק ומת.
כשנכנס הפריץ לחדר, וראה שהקוף מת, אמר לעבדו, שיזרוק את הקוף בחצר של מושיק, ושם הגופה תסריח, וכך, הוא יראה למושיק מי שולח לו פרנסה.
הלך המשרת, וזרק באמצע הלילה, את הקוף לחצר של היהודי, ובבוקר, מושיק נבהל בראותו את הקוף בחצרו, כי חשב שיעלילו עליו, שהרג את הקוף, ורצה לזרוק את הקוף מחוץ לעיר.
הרים מושיק את גוויית הקוף, וראה שיוצאים ממנה, המון מטבעות של זהב, ולקח סכין, וחתך את בטנו, והוציא את כל המטבעות של הזהב, וזרק את הקוף מחוץ לעיר.
והלך מושיק מיד לקנות במטבעות את צורכי החג, וגם בגדים בשביל אשתו וילדיו וכל מה שהיה צריך, ומאותו היום, נעשה לעשיר גדול.
בליל הסדר, ישב מושיק עם בני ביתו, ואף הזמין הרבה עניים ואורחים ועשה את ליל הסדר, עם כלים יפים ומכובדים, ומאכלים טעימים ומכובדים, ובגדים מכובדים.
ובליל פסח, הפריץ שלח את עבדו, לראות מה עושה היהודי בלילה זה, והאם יש לו אוכל לחג.
והלך העבד לבדוק, וראה שהיהודי יושב בראש השולחן, עם המון אורחים ועניים, ואוכלים בשר ושותים יין ושרים ושמחים התפלא מאוד.
רץ העבד לספר את הדבר לפריץ, ולא האמין הפריץ למשמע אוזניו, ומיד הלך לבדוק אם נכון הדבר, ואכן, כך ראה.
נכנס הפריץ לביתו של מושיק, ושאל אותו: מי שלח לך כסף, ומהיכן היה לך כסף לצרכי החג, סיפר לו מושיק, איך שמצא בחצר ביתו קוף, שנפלו ממנו מטבעות זהב, אז, אמר לו הפריץ:
עכשיו אני מודה שהקב"ה זן ומפרנס לכל!
ומושיק חגג את חג הפסח בשמחה, והיו לו את כל צרכי החג בהרחבה רבה, וכמו שבורא עולם עזר למשה, כך יעזור לכלל עם ישראל, להכניס את חג הפסח מתוך שפע רוחני וגשמי, ואף יזכה לתת ממה שברכו ה' יתברך, לכל מי שצריך בשמחה ובטוב לבב.
שלושה סיפורים - שלושה דרגות באמונה, וכל הסיפורים מחזקים בליבנו את האמונה, שרק הקב"ה זן ומפרנס לכל, ומיטיב לכל בריותיו כפי צורכם.
לע"נ רבי אלימלך בן רבי אליעזר ליפמן ומיריש מאניפולי, זכותו תגן על כלל ישראל, ויזכו להתחזק באמונה בה' יתברך, ולשפע פרנסה וברכה מידו המלאה והפתוחה של בורא עולם, וכל אחד יחגוג את חג הפסח בשמחה ורווח רב, ונזכה השנה לגילוי מלכות ה', משיח צדקנו ובנין בית המקדש, אמן!