מאמר תגובה: מגילת אסתר מתקשרת בצורה נפלאה למאמרו של ארי טננבוים 'איך תדעו שאתם בקשר לא בריא'.
'ותמאן ושתי' – כבוד של מלכה!
המלך אחשוורוש אומר לושתי לבוא אליו ללא בגדים, והיא – ממאנת!
היא שולחת לו רמזים, שהיו צריכים לגעת לליבו: אם יראו שאני נאה - יהרגו אותך עבורי, ואם יראו שאני כעורה – תתגנה בגללי.
ולא השכיל להבין, איך ראוי לכבד את מלכתו שבממלכתו...
אחשוורוש – מלך, ושתי – מלכה!
אם אתה רוצה להיות - מלך, אשתך חייבת להיות - מלכה!
המשוואה 'תופסת' לשני הכיוונים:
אם אשתך כשפחה – אתה עבד, וכנ"ל ההיפך.
"איש ואשה זכו שכינה ביניהם" – השכינה שורה רק במקום שבני הזוג אוהבים ומכבדים אחד את השני, וטוב להם ביחד. בליבם יש אהבה ושמחה, רק כך שכינה שורה בבית ועימה הברכה, וזאת – זוגיות בריאה.
מרגישים בתודעה, בלי - קשר למילים!
גבר צריך לחיות בתודעת – מלך, והאישה – בתודעת מלכה, והילדים נסיכים ונסיכות בבית המלוכה.
כל אחד מבני הבית צריך להרגיש אהוב ומוערך בלי תנאים:
הוא יכול להיות 'הוא' על יתרונותיו וחסרונותיו.
לכל אחד יש את ה'מקום' שלו, כולל אפשרות להתבטא בחופשיות גם אם דעותיו שונות - תכבד, ותרגיש מכובד.
תודעה היא משהו מעבר למילים, היא הרגשת הלב.
נעלה כאן חלק מסימני זוגיות רעילה, או מה שנקרא:
התעללות שקטה או שקופה, ממש כתנאי – לחיות כמלך ומלכה.
אתה ראוי, ולא – נזקק!
אתה 'ראוי', והיא 'ראויה' - להרגיש בבית בטוחים ומגנים, כמעין – שמורים ב'מבצר' שמגן עליכם מבחינה גשמית, רוחנית ונפשית.
בטחון והגנה, רוגע ושלווה, אהבה ואחווה – זה הנכון והראוי.
כל אחד יקבל את צרכיו, מבלי להרגיש 'נזקק' כמקבץ נדבות שמרחמים עליו, ובטח לא קבלה מתוך ביזיון והשפלה.
נזקקות - זה חיים של עבד ושפחה, היא מקסימום מביאה רחמים, אבל, לא מושכת אהבה והערכה מלב השני.
לתת לשני את חפצו ורצונו, עם הרגשה שהוא 'שקוף' ולא ראוי:
זה סוג של התעללות, אומנם חיצונית נראית שקטה אך – צועקת בלב.
יש מלך שלא דואג למלכה? ממש לא!
בת ישראל היא מלכה – בטיבה ובטבעה:
ומלכה יודעת בוודאות שהמלך ידאג לה - לכל צרכיה!
לכן, היא רגועה ושלווה, משוחררת ושמחה:
אין מציאות כזאת, שהמלך - לא דואג למלכתו!
מלכה חיה בנעימות וכבוד כיאה למלכה, ואינה מוותרת על זכותה:
כל ויתור על צרכי המלכה הוא סוג של התעללות, גם אם ניתן לתרצו בכל התירוצים האפשריים, היא מלכה מקבלת את הדרוש, וכן - גם מותרות...
כמובן שהיא מתחשבת במצב העכשוי, ובמה שחנן אותם האלוקים.
"אשה כשרה עושה רצון בעלה" - גבר שמרגיש מלך אמיתי, לא מפחד לעשות את אשתו מלכה, אם ישכיל – יעזור לה להרגיש כך:
לא רק במילים, גם – בתודעה!
רק כך הוא יהיה בביתו מלך אמיתי, זה - סוד הממלכה.
ואם המלך שכח או התבלבל, מחובתך כבת מלך:
לשמור על מעמדך שלא יתערער, שח"ו - לא תתבטל מלכותך!
ובל נשכח, ביטול מלוכת המלכה, מבטל את ממלכת המלך...
אהוב ומוערך - בלי תנאים!
כאב ריגשי - אין מקומו בבית!
כל אחד צריך להרגיש ראוי ורצוי, אהוב ומוערך - בלי תנאים!
ואם לא כך, יש לבדוק את הדברים.
אמפטיה ואכפתיות צריכים לנשוב מקירות הבית, ולכן:
להתעללות שקטה או שקופה - אין מקום בבית ישראל!
ואם זה המצב, כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן, נכון שיש בימי לחץ וקורה שלא לגמרי מתייחסים, אבל, הכיון מובן - כולנו ראויים.
תחיה, אל – תשרוד!
בבית - חיים, לא – שורדים כמו אחד שנאבק בגלי ים סוערים, ולכן:
אף אחד לא צריך להוכיח או להתווכח על זכותו הבסיסית!
לחיות בביתו בנעימות וכבוד, ולא צריך לעמוד על משמר כבודו ומעמדו.
ואם זה המצב:
ראוי לחדש את הגבולות - ולבטל את המגבלות.
נתינה? ברצון ובשמחה – אין כפיה!
הישארי נאמנת לעצמך, ויתור – הוא טוב ויפה:
רק - מתוך בחירה! כניעה לדרישות השני - מגיעה מחולשה!
ושאף אחד לא יספר לך שצריך 'לשלם' מחיר, כדי לזכות להכלה והערכה.
כי זאת זוגיות רעילה – במיטבה!
כפי שכתב ר' ארי במאמרו - נתינה היא בכייפ ומרצון!
לא ניתן להשתיק או להכריח, להשפיל או לרמוס, כדי שהשני יסכים לתת מה שלא רוצה או לא נוח.
אל תמכרי את עצמך עבור – פרורי אהבה!
בבית צריך 'להיות' מה ומי שאת ואתה, לנשום ולהירגע, להרגיש אהוב ומוערך בכל מצב:
גם אם את או אתה לא מושלמים – זה בסדר!
כאן עולם העשיה, ועם רצון והדרכה - פועלים ומתקנים.
אף אחד מבני הזוג לא צריך ל'מכור' את עצמו בשביל:
פרורי אהבה, מילה טובה או מחמאה!
ואם זה אחרת – התעללות לזה יקרא, כי מילה טובה או מחמאה, הם חלק נכבד מהדברים:
שבעזרתם בונים תא משפחתי – בטוח, מוגן ויציב!
בית הוא המקום שבו בונים את תחושת 'נראות' יציבה, ומחזקים דימוי ובטחון עצמי, עד שבסוף זוכים להגיע:
לתחושת 'עצמי' איתנה, שממנה מתקדם ומצליחים לעשות שינויים.
אישה מוגנת – הגנה לכל בני הבית
טבעי שאישה צריכה תמיכה, הגנה וחמימות - כך ברא אותה הקל, גם לקבל 'מרחב' נח להביע את דעתה ורצונה, זה כבודו:
לדאוג לה להרגיש בטוחה ומוגנת, לכבד – עד כמה שאפשר!
כל אחד שמרגיש אהוב ומוערך מתמסר ונותן מעבר לכוחותיו – מרצונו ובאהבה, בלי כפיה, וזה קורה, אם - הזוגיות בריאה מיטיבה ובמיטבה.
שווה לוותר על משהו ולהיטיב לשני, כי לעולם:
אין שלמות, והציפיות – ישאירו לכריות.
את אהובה ללא שום – תלות וסיבה!
כי התורה – דרכיה דרכי נועם... כל אחד הוא 'חלק' אלוק ממעל, וחביב אדם שנברא בצלם:
חביב – בלי שום תלות או סיבה!
ומה הקב"ה מבקש - שנהיה אוהבים זה את זה ומכבדים זה לזה.
תנשום עמוק ותכיל את השוני, כבד קצב שונה – ותרוויח בכפלים, וגם מי שטעה בדרך - אל תוריד מערכו, רק הראה לו את השביל הנכון.
זה הנכון והבריא, ובדיוק ההיפך ממשהו רעיל.
אין להתווכח על רגשות – שחרר!
לכל אחד יש זכות להרגיש מה שהוא מרגיש, ולבטא את רגשותיו!
יש כאילו שנוטים להתווכח או להתכחש לרגשות...
על המציאות – ספק אם ניתן להתווכח, ועל רגשות – בוודאי שלא!
ביטול רגשות השני, זאת התנהלות - שמרסקת לבבות.
"עבדו את ה' בשמחה" – ניתן לקיים אם הלב לא מרגיש כאב וצער...
תבדוק בבית אם 'מד שמחה' מפזז בהתלהבות ומרץ, זה המימד אם רצונה להשקיע בחשק, ואם זה ההיפך – תבין שלא זאת הדרך.
קח אחריות – אל תרדם בשמירה!
כל אחד יקח אחריות על חלקו, ואם משהו התפספס, תמיד אפשר לקבל עזרה וסיוע.
במשפחה, לא מפעילים לחץ - נותנים לבחור!
עוד מעט יתחילו הניקיונות, וחוכמת נשים בונה ביתה ואולי רשימה תאפשר לכל אחד לבחור את המתאים לאופיו, כך יגדל הסיכוי שתגמר המלאכה.
מי שמתנהג בצורה ראויה, מחזק את הענף עליו הוא יושב, וסוף מעשה במחשבה תחילה...
אם אשתך שפחה אתה עבד, תכננת להתחתן עם מלכה או שפחה? חומר למחשבה...
רוצה להיות מלכה? עשי אותו מלך.
הנוסחה פשוטה – אין דרך אחרת!
כל סוג של התעללות הוא לא לרצון ה' - ומבשרך אל תתעלם!
אם הדברים נגעו בלב, במאמרו של ר' ארי יש כתובות לעזרה, ואפשר להתחיל מהתחלה.
אשרי מי שזוכה, תשקיע - תזכה!
להביא ברכה אל ביתך!
אשריך – אין עליך!