כיצד הציל הבעש"ט הקדוש את החוכר?
מעשה באיש אחד מק"ק פולנאה, שהיה עושה טובות לבעל שם טוב הקדוש, ונותן לו קמחים ודגנים בהקפה.
בסוף ימיו ביקש מהבעל שם טוב הקדוש שישגיח על בנו היחיד רבי מרדכי - רבי מוטיל, כי היה תמיד עולה ויורד מנכסיו.
פעם אחת, רבי מוטיל ירד מנכסיו ונשאר לו רק ביתו.
אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: יגיעו אליך שליחים מהמושלת, והיא תבקש שתחתום על חוזה חכירה, אל תלך עם השליחים אפילו אם הם יבואו אליך כמה פעמים, עד שהם יגיעו אליך עם עגלה.
וכן היה, שליחי המושלת הגיעו אליו כמה פעמים, ולא הלך איתם, ואמר שאינו בקו הבריאות כי לא יכול ללכת על רגליו, וכך היה שלוש פעמים.
עד שהמושלת שלחה אליו שליחים עם עגלה, והלך עימם, ואמר למושלת שאינו יכול לחתום על חוזה חכירה לבית המזיגה, כי אין לו במה להתחיל לקנות יין שרף, אמרה לו המושלת: אתן לך תבואה ששווה כמה מאות, וכך יכל לקנות יין שרף, ושמחה המושלת שחתמה איתו על חוזה החכירה, והוא הרוויח מבית המזיגה בערך שתים עשרה מאות אדומים.
ואמר לו הבעל שם טוב הקדוש: אל תסחור בשוורים! ולא שמע לו, וסחר בשוורים, והפסיד מזה ממון רב, עד שנותר לו חוב גדול לאדון אחד, בערך שלוש עשרה מאות זהובים, ולא היה לו איך לשלם את החוב.
אמר האדון: אם הוא לא ישלם את חובו, אהרוג אותו בירייה (קנה שריפה). רבי מוטיל שמע את הדברים ונתיירא, ונסע לבעל שם טוב הקדוש ונשאר אצלו כל הימים הנוראים.
והאדון תבע ממנו המעות, ואמר לו: אין לי.
פעם אחת, לאחר יום הכיפורים באשמורת הבוקר, אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: לך עמי למקווה! והלך עמו. ואחר זה אמר לו: לך לביתך!
שאל רבי מוטיל: מה יהיה כשאלך לביתי? אמר לו הבעל שם טוב הקדוש:
אל תירא ואל תחת! ונסע רבי מוטיל לביתו, ושמח בכל חג סוכות.
לאחר יום טוב היו גשמים, ומכיון שדאג מהחוב היה מעשן במקטרת (=לולקע) ומביט בחלון, וראה מחנה של רועי צאן שחזרו מן הדרך, וחפשו מקום אכסניה ולא מצאו, כי היו קבוצה של ארבעים או חמישים רועים בערך, ובאו לביתו, וביקשו להתאכסן אצלו, ונתן להם לאכול ולשתות וכל מה שחפץ ליבם, ולקח משכנו קצת יין שרף ושילמו לו.
וכך, קנה יין עוד כמה פעמים, ומהרווח יכל לקנות שוב עוד כמות גדולה של יין, והרוויח מזה הרבה, עד שהיה חסר לו כדי להשלים את החוב לאדון רק דינר אחד.
האדון שהיה חייב לו כסף הגיע אליו רכוב על סוס, וקרא לו שיצא החוצה אליו, ודרש ממנו שישלם לו את החוב, אמר לו רבי מוטיל: יש לי מעות!
רבי מוטיל הכניס את האדון לביתו, ושילם לו את כל חובו.
אמר לו האדון: דיברו עליך - שאין לך במה לשלם את החוב, ועכשיו אני רואה שיש לך את כל התשלום, ודיברו עליך שקר.
והאדון הבין מכך שרבי מוטיל אדם נאמן, ואמר לו:
תחזיק אצלך את המעות כמה זמן שתרצה.
ולא הסכים רבי מוטיל, ואמר: לא בכל יום מתרחש נס.
אמר הבעל שם טוב הקדוש לרבי מוטיל:
כמה בר מזל האדון הזה, אם לא היה לך להחזיר לו את המעות, הוא היה מוכרח למות.
ונראה מהדברים, שהבעל שם טוב הקדוש פעל במקוה, שרבי מוטיל לא יצטרך להחזיר לאדון את החוב.
ומכיון שהאדון איים על רבי מוטיל שאם לא יחזיר את חובו, יהרוג אותו, היה לאדון נס שרבי מוטיל השיג את התשלום, כי אם לא, לא היתה ברירה אלא לגרום לאדון למות, כדי שלא יבוא שוב לרבי מוטיל בדרישת התשלום, ועל כך אמר הבעל שם טוב הקדוש שלאדון יש מזל.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
הבעל שם טוב הקדוש מלמד, איך ניתן לזכות לישועה? ואומר שדווקא מתוך הרע מגיע הטוב, וזה: "ופרעה הקריב" - הרע כיסא לטוב, דווקא הפחד מפרעה גרם לבני ישראל לשאת עיניים לשמים ולהתפלל לקב"ה שיושיעם.
בני ישראל עומדים לפני הים, והמלאכים מקטרגים הללו עובדי ע"ז...
באיזה זכות מגיע לבני ישראל שיבקע להם הים?
בני ישראל צעקו לקב"ה ובקשו - לא בזכות עצמם, אלא:
"על שנוגע הדבר לה', כי כשישראל נתונים בצרה כביכול לו צר, ועוד כי יש בזה רב גודל קידוש ה' שיתגדל שמו בעולם".
תבקש ישועה עבור כבוד ה': הם בקשו מהקב"ה למען שמו וכבודו, כפי שכותב ה'באר מים חיים': "ולהראות שהוא מלך גדול על כל העמים והשרים שלמעלה" הם רצו להראות את כבוד ה' לעיני כל הגויים, ולהוכיח שהוא מולך על העולם, ולכן – זכו לישועה.
הצעקה למען שמו, היא - הזכות שלך: הקב"ה נענה לתפילתם, ולתפילת משה רבנו שביקש למען שמו באהבה, ואמר הקב"ה למשה רבנו:
"מה תצעק אלי, שאתה והם תולין הצעקה - בי, דבר אל בני ישראל ויסעו, כי כדאי - זכות בני ישראל לקרוע להם הים בזכותם".
רק בגלל שבקשו למען כבוד ה', אמר להם הקב"ה:
"כדי הוא האמונה שהאמינו בי ישראל שאקרע להם הים".
בזכות שבקשו לכבוד ה' - ראו במפלת אויביהם: בהמשך כתוב: "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל" עם ישראל זכו לישועה בזכות עצמם, כי ביקשו על כבוד ה', ולכן, נושעו מאויביהם, וזכו:
"שיראו ישראל בעיניהם אבוד שונאיהם" וראו את מפלת אויביהם כי ההצלה היתה בזכותם.
הים יכל להיבקע בזכות משה רבנו בלבד – אמר הקב"ה למשה רבנו: "ואתה הרם את מטך" - היה מועיל שמשה רבנו רק ירים את ידו והים יבקע בזכותו, ולכן אומרים: "בוקע ים לפני משה" (באר מים חיים, בשלח, יד').
איך גם אנו נזכה לישועה? בימים אלו, כולנו רוצים ישועות לכלל ולפרט, אבל, לא נבקש עבור עצמנו או בזכות זכויותינו, כי כל זכות שלנו, היא מזערית לעומת הטובות וחסדים שהקב"ה עושה איתנו, כמו שכתוב: "שאין לאדם אפילו להחזיק טובה לעצמו על טובותיו, וכל שכן שלא יתנשא ויגבה בהם".
לבקש ישועה - בזכות האבות: ראוי לבקש ישועה בזכות האבות הקדושים: אברהם יצחק ויעקב, כפי שמתחילים את תפילת שמונה עשרה, כי ליבם בער באהבה ויראת ה', וע"י זה זוכים:
"כל התולה בזכות אחרים, תולין לו בזכות עצמו" וצריך לחזק את הבטחון בזכות אבות, וע"י זה זוכים לישועות (ישמח משה, ויקרא).
נבקש למען שמו הגדול שיתעלה ויתקדש: כדי שיתגלה כבוד ה' ויפחדו ממנו: "ובכל תן פחדך... ויראוך כל המעשים" וכך כולם יכירו וידעו כולם: "כי לך תכרע כל ברך... ולכבוד שמך יקר יתנו" כך נחזיר לקב"ה את המלוכה, ונזכה: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
יהי רצון שכל בית ישראל יזכו לשבוע טוב עם בשורות טובות, בריאות ופרנסה, ברכה והצלחה וכל הישועות, אמן!