ליארצייט של רבי צבי הירש ובנו רבי אהרן מטיטיוב בן ונכד הבעש"ט הקדוש
רוצה שמירה מפחד? יש עצה!
רבי צבי הירש בנו של הבעש"ט הקדוש, זכה לעמוד לימין אביו עד יום פטירתו, ינק מאביו יראת שמים טהורה, וזכה למעלות גדולות בתורה, והתקדש מאוד, והיה בעל מידות טהורות ונשגבות, והיה שתקן וענוו במיוחד.
לאחר פטירת אביו, החסידים הכתירו אותו לרבם, אך כיון שהיה שתקן ומופנם, לאחר שנה, הוא מסר את ההנהגה למגיד ממעזריטש' בחג שבועות תקכ"א, שמאז המשיך להנהיג את שושלת החסידות בתבונה.
מה עושים כדי לא לפחד?
נקצר את הסיפור המקורי, כדי להגיע לעיקר:
איך לא לפחד בזמנים קשים, וימים מפחידים?
פעם אחת הבעש"ט הקדוש נסע עם תלמידיו וצבי בנו הקטן, והיו חייבים ללון ביער. החסידים וצבי הקטן היו רעבים, אמר צבי הקטן לאבי:
"אבא, כמה יפים הם דברי שיר השירים, אכלתי יערי עם דבשי, אלמלי היה לי יער עם דבש, הייתי אוכל את כל היער עם הדבש".
אמרו החסידים בבדיחותא: "נראה איזה סעודה יעשה לנו רבנו, לאחר שהורעבנו כל היום" ענה להם הבעש"ט הקדוש:
"תראו חביבי שלמחר אעשה לכם סעודה גדולה, ותתענגו כמו על יערות דבש, אכלתי יערי עם דבשי".
היתה זאת הפעם הראשונה שצבי הקטן היה צריך לישון ביער, סיפר לו אביו הבעש"ט הקדוש, איך היה מתבודד ביערות שבין קיטוב וקיסוב והיה ישן שם כל השבוע, עד ערב שבת קודש.
שאל צבי הקטן את אביו: "ולא פחדת כאשר ישנת ביער?" ענה לו אביו:
לא בני, "ממי אירא, הלא ה' עמדי" וסיפר לו על חסיד שהיה מתבודד במדבר, ושאלו אותו אם הוא לא מפחד מחיות רעות, וענה:
"בוש אני מבוראי, היושב שמים המשפילי בארץ לראות, שאני מתיירא ממי שהוא – מלבדו!".
ביום למחרת הן הגיעו לעיר גדולה והתאכסנו בבית נגיד אחד, ולנגיד היה דוד שהיה רב, שלא התראה עימו יותר מ – 12 שנה, והגיע אליו עכשיו ממרחק שמונים פרסאות, והנגיד עשה לכבודו סעודה גדולה, והזמין את כל בני העיר, שעדיין לא הכירו והחשיבו כל כך את הבעש"ט הקדוש.
לאחר שבני העיר התפללו בבית הכנסת, הם הגיעו לבית הדוד, והרב האורח ישב בראש הקרואים, והבעש"ט הקדוש עדיין היה מתפלל בירכתי הבית, שאל הרב האורח את דודו: מי הוא זה מתפלל עדיין?
וענה לו: זהו הבעש"ט, ומכיון שלא החשיבו את הבעש"ט הקדוש, גם לא קראו לתלמידיו הקדושים להסב עימם לסעודה.
כשהבעש"ט הקדוש סיים את תפילתו, הוא בא לרב ואמר לו:
דבר סתר לי אליך. והרב הלך עימו למקום סתר.
ויאמר הבעש"ט: הנה, רואה אני שלמעלתו יש איזה דאגה ומכאוב פנימי?
לו איזה חסרון. וענה לו: לא.
ענה לו הבעש"ט הקדוש: הנה, בכל פעם שאתה רוצה לכוון בשמע ישראל, מופיע לנגדך עיניך שתי וערב, סמל הנוצרים, והרב התכחש.
המשיך הבעש"ט הקדוש: הדבר לא אמת, זה כמה שנים שאתה מתענה בסתר, והתענת כבר שמונים תעניות, ואתה מסתגף סיגופים נוראים, בלי למצוא מרפא לנפשך.
באותו הרגע, הודה הרב ופרץ בבכי, ואמר:
אמת, רבנו, במה אוכל להירפא ולתקן?
ענה לו הבעש"ט הקדוש מענישים אותך משמים, שאתה מקטני האמונה בצדיקי הדור, ומהרהר אחרי מעשיהם הגדולים, ואמר לו, אם אתה רוצה להירפא:
תקבל על עצמך מהיום, לא להרהר אחרי מעשה הצדיקים הגדולים.
וקיבל על עצמו בלב שלם, לא להרהר אחר הצדיקים.
ואמר הבעש"ט: מהיום תנסה לכוון כוונה זו, ולעולם לא תראה עוד, ולא יופיע לעיניך ה'צלם':
ותצייר את דמותי בכל פעם, ותינצל - ממחשבות זרות.
הרב האורח נשק את ידו של הבעש"ט הקדוש, והושיב אותו ואת תלמידיו ובנו בראש המסובים, וגם שאר הנוכחים כיבדו את הבעש"ט הקדוש ותלמידיו בכבוד גדול וסעדו ביחד.
תלמידי הבעש"ט ובנו צבי הקטן ראו איך התקיימו דברי הבעש"ט הקדוש:
"אכלתי יערי עם דבשי" כי הגישו בפניהם מיני מגדנות של דבש ממש כטעם גן עדן.
וצבי הקטן רואה, שהרב מסתכל כל הזמן בפניו של אביו, ונהנה מזיו פניו, כי היה רצונו לחקוק את דמות דיוקנו של הבעש"ט הקדוש בליבו.
ואמרו דברי תורה ושתו 'לחיים' והרב שמח מאוד.
לאחר מכן, שאל צבי הקטן את אביו: מדוע האורח הסתכל כל הזמן בפניך?
וסיפר הבעש"ט הקדוש לבנו את הסיפור על הרב.
בני מפחד לישון בלילה – מה לעשות?
הבעש"ט הקדוש סיפר לבנו, שקיבל פעם אגרת דחופה, מרבי אפרים מטלוסט, שבנו מפחד תמיד, והחזיר לו הבעש"ט הקדוש תשובה לאגרת, וכתב לו:
"... וה' יתברך ישלח לבנו הבחור יודא בן רחל רפואה שלמה מן השמים תיכף... אמר לו: שבכל לילה קודם השינה על מיטתו, יצייר צורתי, וינצל מפחדים רעים רח"ל. והמכתב הזה, ישא על צווארו בלילה, וה' יתברך ישים בלבנו אהבתו אכי"ר".
והמשיך הבעש"ט הקדוש ואמר לבנו:
"ואתה בני חביבי, זכור תזכור בכל עת של פחד את צורתי, ויהיה לך לשמירה מכל פחד ומאורע, גם אני אהיה עימך בשעה זו שתצייר את צורתי, לשמרך בכל דרכיך – כל ימי חייך".
שמירה מפחד – התקשרות לצדיקים
בכל פעם שהאדם מרגיש פחד, שיזכור מה שאמר הבעש"ט הקדוש לבנו:
"ממי אירא? הלא ה' עימדי"! - ואל תירא ואל תפחד!
בכל פעם שנופל עליך פחד, תצייר את דמותי – ותינצל!
ובכל פעם שתצייר את דמותי, אהיה עימך, וזה יהיה – שמירה עבורך!
ואם האדם לא ראה את דמות הצדיק, מספיק שיצייר את דמותו כפי שרואה אותו בדמיונו, או יראה את ציונו, והדבר יהיה שמירה עבורו.
"צדיק מושל ביראת אלוקים" – מדוע?
כתוב: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" - הקב"ה נותן לצדיקים כח לשנות את הטבע כרצונם, ולהפוך דין לרחמים, מכיון שהם משרתי המלך:
וכבוד למלך לתת למשרתיו - הראשונים במלכות את הזכות לבטל גזרות!
כמו שמסופר בזוהר הקדוש על רשב"י הקדוש.
מי שמקורב לצדיקים יודע, שיש להם כח רב וממשלה, בזכות שעוסקים בתורה יומם ולילה, ומאור התורה הקדושה, הם רואים מסוף העולם ועד סופו, ואף בדורנו ישנם צדיקים, שראשם מגיע השמיימה...
לצדיק – אין מנוחה בעולם הבא!
"גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם" – לצדיק אין מנוחה בעולם הבא, כי: "צדיקים במיתתם נקראים חיים" והם:
משגיחים ושומרים על כל מי שמקושרים אליהם!
ומשתדל ללכת בדרכם, ולשמוע לעצותיהם...
כתוב בזוהר הקדוש: "שאם לא תפילת המתים עבור החיים, לא היו החיים מתקיימים אפילו חצי יום" (שמות, ט"ז, ע"ב).
ה' יתברך גדול מאוד, ואין יודעים כלל... וכל רצונו להיטיב לבריותיו, ולכן, הוא נותן לצדיקיו את הכח לבטל גזרות רעות, ולגזור גזרות טובות, ועושה רצונם, כי הוא: "מלך רחום וחנון" ורב להושיע.
בנו של רבי צבי הירש – רבי אהרן מטיטיוב
נזכיר את רבי אהרן מטיטיוב בנו של רבי צבי הירש, נכד הבעש"ט הקדוש, שהיה צדיק וקדוש, עניו וירא שמים וברח מפני הכבוד, והיה נחבא אל הכלים, יש אומרים שיום פטירתו ה' טבת, ויש אומרים ט"ו טבת.
רבי אהרן היה עני מרוד, וגם כשהיו אנשי עירו רוצים לאסוף עבורו תרומות, היו שוכחים ממנו מהר, כי היה מתפלל תדיר לקב"ה, שישתכח מלב הבריות... וזכה להתפרסם בין החסידים כ'בעל מופת'.
ישנה אמרה שמיוחסת לרבי ישראל מרוזי'ן, כי:
ראש חבורת ההולכים בדרכי הבעש"ט הקדוש, הוא - המגיד ממעזריט'ש. יד ימין של החבורה, הוא - רבי אהרן מטיטיוב.
יד שמאל, הוא - רבי ברוך ממזיבו'ז, ו
הלב הוא – רבי לוי יצחק מברדיטש'ב.
לע"נ רבי צבי הירש בן חנה ורבי ישראל בן אליעזר הבעל שם טוב הקדוש, ובנו רבי אהרן בן רבי צבי הירש, זכות כל הצדיקים תגן על עם ישראל, ונזכה במהרה לגאולה ברחמים, אמן!