להתקרבות רבי דב בער המגיד ממעזריט'ש לבעש"ט הקדוש, ישנם שתי גרסאות, ונביא את הגירסה שכתובה בספר 'כתר שם טוב'.
המגיד היה מרבה בצומות וסיגופים, כפי שהיה נהוג באותם ימים, וגופו נחלש וחלה מאוד, חולשתו גברה מאוד, ולא נמצא מרפא למכאוביו, הוא שמע על רפואותיו וישועותיו של הבעש"ט הקדוש.
עד עיירתו הגיעה השמועה שיש רופא שמרפא מ'על הטבע', וכבר אז, התפרסם רבי דב בער לאחד מגאוני וצדיקי הדור.
באותה התקופה, רבים נסעו לבעש"ט הקדוש כדי להיוושע, ופשטה השמועה שגם תפילותיו פועלות נפלאות גדולות.
דרך ריפוי חולים, היה הבעל שם טוב הקדוש, מקרב את עם ישראל לאביו שבשמים.
המגיד ממעזריט'ש כבר אז היה ידוע, כחריף גדול ובקי בכל הש"ס, ובכל הפוסקים, והיה לו עשר ידות בחכמת הקבלה.
והיה תמהה מה באמת כוחו, וגודל מעלתו של הבעש"ט הקדוש, עד שפעם אחד החליט לנסוע אליו - כדי לנסותו.
נסיעתו הראשונה לבעש"ט הקדוש: המגיד היה מתמיד גדול בלימוד, ולכן, יום יומיים לאחר שיצא לדרך, התחרט מאוד על הנסיעה, כי הטלטלה בדרכים לא אפשרה לו להתמיד בלימוד, והדבר גרם לו לעוגמת נפש רבה.
כאשר נכנס בפעם הראשונה המגיד ממעזריטש אל הבעש"ט הקדוש, הוא חשב שישמע ממנו דברי תורה.
לעומת זאת, הבעש"ט הקדוש התחיל לספר לו מעשה, איך שנסע בדרכים במשך כמה ימים, ולא היה לו לחם לתת לערל שלו שמנהיג את העגלה, ונזדמן לו גוי עני אחד עם שק של לחם, וקנה ממנו את הלחם, כדי לפרנס את הערל בעל עגלה, ועוד מעשיות כאלו...
המגיד החליט להישאר אצל הבעש"ט הקדוש לילה נוסף. ובאותו הלילה, סיפר לו הבעש"ט הקדוש סיפור נוסף, איך שנסע בדרך, לא היה לו עוד שחת לתת לסוסים, ואיך שנזדמן לו... וכו'...
בכל המעשיות שסיפר הבעש"ט הקדוש למגיד, היתה חכמה רבה ונפלאה למבין. אך, המגיד שלא הבין זאת, וחזר לאכסניה שבה התאכסן, ואמר למשרת שלו: "אני הייתי חפץ לנסוע היום תיכף למקומנו. אך מפני חשכת הלילה, שהיה חושך מאוד, על כן נלין פה עד שתעלה מאור הלבנה, אזי ניסע לדרכנו..."
המגיד מגלה מה זה לימוד – עם 'נשמה': בחצות לילה, כאשר המגיד ממעזריטש הכין את עצמו לנסיעה, שלח הבעש"ט הקדוש את משרתו לקרוא לו - והמגיד הגיע.
שאל אותו הבעש"ט הקדוש: 'יכול אתה ללמוד?' והשיב: 'כן'.
אמר לו הבעש"ט הקדוש: 'וכן שמעתי עליך שאתה יכול ללמוד'.
שאל אותו הבעש"ט הקדוש: 'יש לך ידיעה בחכמת הקבלה?'
אמר לו: 'כן'. אמר הבעש"ט הקדוש למשרת שלו: 'קח לי ספר עץ החיים' (כתבי האריז"ל שנכתב ע"י תלמידו מהרח"ו).
משרתו הביא לו את הספר 'עץ חיים'. הראה הבעש"ט הקודש למגיד ממעזריטש מאמר אחד, וביקש ממנו שיפרש את המאמר.
אמר לו המגיד: 'הנה אקח לעיין ואתיישב בו'.
לאחר שהמגיד עיין, אמר לבעש"ט הקדוש את הפשט של המאמר.
אמר לו הבעש"ט הקדוש: 'אינך יודע כלום!'.
וחזר המגיד לעיין שוב במאמר, ואמר לבעש"ט הקדוש: 'הנה, הפשט הנכון הוא כמו שאמרתי, ואם יודע מעלתו פשט אחר יאמר לי, ואשמע האמת עם מי'.
ואמר לו הבעש"ט: 'עמוד על רגליך' - ועמד.
והמשיך הבעל שם טוב הקדוש: 'והנה במאמר הזה היה כמה שמות מלאכים'.
ומיד כשאמר זאת הבעש"ט הקדוש: 'נתמלא כל הבית כולו אורה, ואש היתה מלהטת סביבותיו, וראו בחוש את המלאכים הנזכרים'.
אמר הבעל שם טוב הקדוש למגיד ממעזריטש:
'אמת שהפשט - כמו שאמרת, אבל הלימוד שלך היה - בלי נשמה'.
ובאותו רגע, תיכף ומיד ציווה המגיד ממעזריטש את המשרת שלו לנסוע בחזרה לביתו, והוא נשאר אצל הבעש"ט הקדוש:
"ולמד אצלו חכמות - גדולות ועמוקות".
מי שסיפר את המעשה הנ"ל שעבר במסורת, מציין ששמע את הדברים ממש מפיו הקדוש של המגיד, ואמר:
"כל זה שמע מפה קודש הרב מוהר"ר דוב בער זלה"ה" (כתר שם טוב).
מהיכן היו מעיינות החכמה של המגיד הגדול ממעזריטש? מסופר על רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב שכשהגיע לעיר לינץ, לרגל נישואי רבי זאב - בנו השלישי.
סיפר לאנשי העיירה שציוו אותו מן השמים שיקבל את הבעל שם טוב טוב הקדוש לרב עליו, ואכן, הלך ללמוד ממנו, והראו לו את מעיינות החכמה שהולכים לבעל שם טוב הקדוש.
לאחר שנפטר הבעש"ט הקדוש, סיפר רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב, שציוו אותו מהשמים שיקבל את המגיד הגדול ממעזריטש לרב, והראו לו מהשמים:
שאותן מעיינות החוכמה שהיו הולכים עם הבעש"ט הקודש, הולכים אל הרב המגיד ממעזריטש (שבחי הבעש"ט).
המגיד ממעזריטש זכה להמשיך את השושלת: אומנם, דרך התקרבות המגיד לבעש"ט הקדוש היתה פתלתלה ומופלאה, אך, זכה להיות ממשיך דרכו, וממשיך שושלת החסידות, זכה להאיר ולהפיץ את 'אור' החסידות, שעד היום אור החסידות מאיר יותר מאי פעם, כי:
בכח תורת החסידות לסלק כל 'חושך' שמצוי בלב – עד ביאת גואל.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
אין גלות ואין גאולה – אלא בדעת: הבעל שם טוב הקדוש וממשיכי דרכו לימדו: "מלוא כל הארץ כבודו" – ממש!
ו'אין שום מציאות בעולם - חוץ מה' יתברך': כל העולם מלא אלוקות, וע"כ, ניתן למצוא את האלוקות גם מקומות הכי נמוכים או חשוכים, להאיר אותם ב'אור' ה' יתברך, ולהעלותם אל הקדושה.
בשביל זה צריך ל'דעת': 'שהכל אלוקות – ואלוקות זה הכל'.
אדם שחי את הידיעה ש'אין עוד מלבדו' ו"כבודו מלא עולם" יכול להיות שלוו ורגוע, וע"י השמחה לגאול את עצמו מהצרות, ולהאיר את ה'חושך' שמצוי בליבו.
'אין גלות ואין גאולה אלא בדעת': הכל מתחיל עם הידיעה השכלית שמחדירה ללב את המציאות האלוקית, כמציאות יחידה שיש בעולם.
תורת החסידות – לכל אחד ובכל מצב: החידוש של הבעש"ט הקדוש היה, שתורת החסידות מתאימה ושווה לכל אחד מעם ישראל, כי פנימיות התורה יכולה לקרב גם את פשוטי העם, כמו את ה'חברא קדישא' תלמידיו המובחרים ממשיכי דרכו של הבעש"ט הקדוש.
השמחה – יסוד בעבודת ה': אחד הדברים הבסיסים שתורת החסידות מדגישה הוא: עבודת ה' מתוך אהבת ה' ובשמחת הלב.
"אהבתי אתכם אמר ה'": הקב"ה מלא חסד ורחמים, והמטרה שלשמא ברא את העולם היא להיטיב עם האדם, כי: "חסד אל כל היום".
לא ניתן לדמיין ולשער את - גודל אהבת ה' לבניו!
יודע חי מרגיש – את מציאות ה' בכל רגע: ידוע סיפור התקרבותו של רבי לוי יצחק מברדיטש'ב לרבו הגדול המגיד ממעזריטש, וכמה שחותנו לא היה מרוצה מכך.
כשחזר רבי לוי יצחק ממעזריטש בפעם הראשונה, שאל אותו חותנו: מה למדת שם? והוא ענה לו רבי לוי יצחק, כשכולו קורן וזורח מאושר: שהוא למד שם דברים, מה שלא למד - בשום מקום אחר!
שאל אותו חמיו: לדוגמא? והוא ענה לו:
שיש לעולם הזה - בורא!
חמיו היה המום מהתשובה, וענה: את זה - גם המשרתת אומרת!
ענה לו רבי לוי יצחק מברדיטש'ב: היא אומרת את זה! אבל:
אני ממש יודע את זה, בכל נימי נפשי!
ואני חי את זה בכל - רגע ורגע!
אמתי קאתי מר? "לכשיפוצו מעיינותך החוצה..."
ומי שלא טעם טעם 'גן עדן' אמיתי:
לא יודע שהוא חי ב'גן עדן' מזויף...
"טעמו וראו כי טוב ה'..."
שנזכה במהרה לגילוי משיח ברחמים, אמן!
לע"נ רבי דב בער המגיד הקדוש ממעזריטש בן אברהם וחווה זכותו תגן עלינו, אמן.
יהי רצון שיהיה שבוע טוב ומבורך לכל בית ישראל, עם בשורות טובות, וכל הישועות, אמן!