הכומר המכשף
שמעתי בק"ק מזיבו'ז היה כומר אחד שהיה מכשף גדול, והלך אצל אחד הממונים על העיר (=הקומיסר) ועשה צרות גדולות לישראל מאותה העיר, ובני העיר באו כמה פעמים לבעל שם טוב הקדוש, והיו מציקים לו שיתפלל לגרש את הכומר מהעיר, ואמר: אינני רוצה להתגרות עימו כי הוא מכשף גדול, וכשאתחיל עימו ירגיש תכף. ולא עסק בזה כלום.
פעם אחת, הכומר לחץ מאוד את בני העיר, ובאו לבעל שם טוב בצעקה ובקובלנא רבה, שיעשה משהו בענין.
ענה להם הבעל שם טוב הקדוש: מה אעשה עמכם? אני אתחיל לעסוק עימו, אבל, לאט ובנחת כדי שהכומר לא ירגיש בדבר.
והתחיל הבעל שם טוב הקדוש בתפילות, ותכף הכומר הרגיש בדבר.
פעם אחת עלה הבעל שם טוב הקדוש על הר אחד, ובדרך פגש את הכומר כשהוא יורד מן ההר, ואמר שיהיה לו מפלה, ואילו ח"ו היה ההיפך לא היה טוב (והדבר דומה, למה שאמרה זרש להמן: "אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל...").
ואכן כך היה, שרי העיר באו אל הכומר, ונטלו ממנו את רכושו וממונו, והורידו אותו ממקומו, והכריחו אותו לשלם לכל אחד מהיהודים שבעיר, את מה שתבע ממנו עד שהכומר הפך לעני, ולבסוף, נסע הכומר מהעיר בסוס אחד ועגלה בזויה.
"וכן יאבדו כל אויבך ה', ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", אמן.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לשבוע של בשורות טובות
הבעש"ט הקדוש מסר את נפשו על עבודת ה', כמו שנאמר על אברהם אבינו 'אברהם אהובי' כך ניתן לומר על מסירות נפשו של הבעל שם טוב הקדוש בהפצת תורת החסידות, לכל אחד מעם ישראל, ולא משנה באיזה דרגה רוחנית הוא נמצא.
"והאלוקים ניסה את אברהם" – המהרח"ו אומר שהקב"ה הביא את אברהם אבינו ל'קטנות מוחין', ורק אז: 'ניסה את אברהם' – רק אז יש מבחן אמיתי, שתוצאותיו: האדם עולה לדרגה רוחנית חדשה (עץ חיים).
חידוש נפלא של הבעש"ט הקדוש: כשהקב"ה מעמיד אדם בניסיון, הוא:
לוקח לו את שיקול הדעת, והוא - אינו יכול לחשוב בהיגיון.
בזמן ניסיון – אין ישוב הדעת: כשיש לאדם ניסיון, יצר הרע רודף אותו, ולא נותן לו רגע של 'ישוב הדעת':
"ומגודל הצער והעצבות, גוברות עליהם תאוות עולם הזה...".
ואם אינו עומד בניסיון, זה רק בגלל: "נכנס בו רוח שטות" (נתיב מצוותיך). ה'שם משמואל' אומר שבזמן הניסיון, הקב"ה לוקח לאדם את:
'מדרגות' היראה והדבקות, שהיו לו – עד היום!
ואז, מתגלה הנשמה האלוקית שהיא 'חלק' אלוק ממעל, והיא מלאה באמונה בה', כמו שראינו בשבועות האחרונים.
הניסיון כדי לגלות את ה'חלק' האלוקי שבך: כדי לגלות את ה'חלק' האלוקי שבכל אחד, הקב"ה 'מארגן' לנו עשרה ניסיונות, וזה:
"למען ענותך - ולמען נסותך"! ואז - "להיטיבך באחריתך"!
לכן, יש הרגשה של 'הסתר פנים' למרות:
שהקב"ה לא עוזב אף יהודי, אפילו לא – לרגע אחד!
'בעל כורחך' וכן בטובתך: בימים אלו, כל אחד מרגיש איך הקב"ה מאלץ אותו להתאמץ יותר להתקרב אליו, וכך, להאמין יותר בקב"ה ולדבק בו.
האם המשימה שלנו קלה? ההתקרבות לה' דורשת מכל אחד לוותר על רצונו הפרטי ולעשות רצון ה', ומי שמוכן לעשות את זה זוכה:
"פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם כפתחו של אולם": מדוע דווקא מחט? כי ההתקרבות לה', והוויתור לעשות רצונו קצת דוקר בבשר ודורש הקרבה.
הקרבה = התקרבות: בכל פעם שאתה 'מקריב' את רצונך, מוותר ועושה רצון ה' אתה זוכה להתקרב לה' יתברך - עולה ב'דרגה', אבל, אל תשכח:
הסכמת לוותר קצת על רצונך לקבל 'דקירה' במחט, ושכרך:
הקב"ה פותח לך פתח כפתחו של אולם – האם זה קל? לא! אבל, על זה נאמר: "מי יעלה בהר ה'".
הטיפוס בהר קשה, אבל, אין דרך אחרת להתקדם – רק כך!
הקושי והגלות הם ה'כלי' לגאולה: כל דבר שאתה רוצה לקבל, אתה צריך להכין 'כלי' שיכיל אותו, ולכן: ה'כלי' לגאולה, נבנה דווקא ע"י ה'גלות'!
הצעידה ברחובות 'עזה', היא – עליה בהר ה': צועדים שם בתוך 'ערפל', כמו שנאמר על משה רבנו: "אלוקים נגלה למשה מתוך הערפל - כי שם האלוקים".
"כי אשב בחושך, ה' - אור לי": עוד מעט האור יתחיל להאיר ולפרוץ, אי אפשר שהשחר יפציע אם לפני כן לא יהיה חושך, כמו שאומר: הבעש"ט הקדוש: ש'נמשך יתרון האור מכוח - זמן החושך'!
דווקא בערפל ובקושי מגלים את הקב"ה, ולכן - זאת הדרך לגאולה.
השמחה היא דרך בעבודת ה': אולי נוסיף... 'מני מני מני מני ממטרה':
מני – מ'שיח נ'או י'איר במהרה, אמן!
האבות הקדושים סללו לנו את הדרך ל'שער השמים': היום, כל אחד עושה עוד מאמץ לבקוע שערי שמים, שאור ה' יזרח ויתגלה בעולם.
הבעש"ט הקדוש עלה ב'הר' וניצח את הכומר, כך, כל אחד מעם ישראל יכול לנצח את כל אויביו אם ימשיך לטפס ב'הר' ה'.
מי לא ראה את החיילים אומרים: "שמע ישראל" ו'אין עוד מלבדו'?
הקב"ה שותף מלא איתנו במלחמה!
וזאת הדרך שפותחת את כל השבילים לזכות:
לניסים וישועות מעל הטבע - "ה' ילחם לכם, ואתם תחרישון"!
יהי רצון שתתגלה מלכות ה' ברחמים במהרה, ויבוא מלך המשיח וכולם ידעו שביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, אמן!