פרק א': הרב פרופ' אברהם בֶּרְלִינֶר [חי ופעל בין השנים תקצ"ג (1833) – תרע"ה (1915)], כיהן כר"מ להיסטוריה בבית המדרש לרבנים בברלין בראשות הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר, והיה רעו וידידו של הגאון רבי דוד צבי הופמן.
בספרו 'כתבים נבחרים' כותב הרב ברלינר התנגדות חריפה למנהג הכפרות ודרישתו להוציא את 'סדר הכפרות' מהסידורים (!) לטענתו מנהג הכפרות שימש הוגים נוצרים לחיזוק האמונה הקלוקלת שלהם בדבר ייסורי כפרה והתפיסה שמותו של ישו שר"י נועד לכפר על חטאי אחרים.
כראיה לדבריו ר"א ברלינר מצטט את ד"ר יחיאל מיכאל זק"ש[1] שהיה הראשון להשמיט את מנהג הכפרות.
מרן הבית יוסף על מנהג הכפרות: מנהג של שטות
עוד מוסיף ר"א ברלינר שמרן רבי יוסף קארו בשולחן ערוך, בדפוסים הראשונים כתב בכותרת של הסימן שעוסק במנהג הכפרות "מנהג של שטות", ובגוף הסימן כתב "יש למנוע המנהג".
עוד מוסיף ר"א ברלינר כנגד הכפרות בהטעימו שפרופ' פרנץ דליטש הנכרי: "עשה מזה מטעמים לשם חיזוק הדוגמה הנוצרית במחקרו על יסורי הכפרה", ו"נראה איפה ברצינות, שאין אנו מחזיקים בדעה זו!".
יצוין שהגאון רבי שמואל אבואב התייחס למשפט "מנהג של שטות" שנראה מזלזל במנהג הכפרות, וטען שהוא הוספה של המדפיס, וח"ו לא יצאו מפיו של מרן רבי יוסף קארו שכתב רק "יש למנוע המנהג".
ר"א ברלינר טוען שיש לבטל את מנהג הכפרות, כפי שביטלו את מנהג חז"ל לאמירת "התכבדו מכובדים" בכניסה לבית הכסא (שמובאת בשולחן ערוך אורח חיים סימן ג), כל זאת טוען ר"א ברלינר למרות שהרמ"א קיבל את מנהג הכפרות.
יצוין שבין הראשונים שהתנגדו למנהג זה, הוא רבינו הרשב"א שכתב שהוא מצא בעירו את מנהג זה לעשות כפרות יחד עם עוד מנהגים זרים שלמדו מהגויים, והוא התבטא בגנות המנהג וציווה לבטלו (שו"ת א, שצה).
המשך יבוא...
[1] ד"ר זקש היה קרוב לעמדה המשכילית הלא רידיקלית של ר' שלמה יהודה רפופורט חתנו של ה'קצות', עליו הרחבנו בסדרת כתבות.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com