המחלוקת בחסידות: האדמו"ר מסאדיגורה נדרש להתייצב אישית בבית המשפט בתביעה המתנהלת מצד אימו האלמנה וחלק מהמשפחה נגד הרבי, בטענה נגד אמיתות הצוואה - וגדולי הדיינים מפרסמים היום (שישי) מכתב חריף במחאה נמרצת.
על מכתב המחאה חתמו כל חברי בד"ץ בני ברק מיסודו של הגר"נ קרליץ זצ"ל, הגאב"ד הגר"ש רוזנברג, הראב"ד הגר"י סילמן, הגר"א פוזן והגר"מ הייזלר; רבני העיר בני ברק הגרחי"א לנדא והגרש"צ רוזנבלט; ראב"ד העדה החרדית הגר"מ שטרנבוך וחבר בד"ץ העד"ח הגר"י פישר; הגאון רבי יצחק זילברשטיין גאב"ד רמת אלחנן; הגאון רבי מרדכי אויערבאך רב קהילת 'אביר יעקב' בת"א; הגאב"ד הגאון רבי נפתלי נוסבוים; דייני הבד"צ של מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, הגרש"א שטרן גאב"ד מערב ב"ב, הגרי"מ שטרן גאב"ד קהילות יעקב והגרמ"ש קליין גאב"ד שכונת אור החיים וראב"ד בד"ץ ויז'ניץ; רבני ק"ק גור הגרש"ד גרוס, הגר"א זילברשטיין והגרמ"פ זנדר; דייני בד"צ 'קהל מחזיקי הדת בעלזא', הראב"ד הגרח"צ שפירא, הגרש"ק גרוס והגר"י גרינוולד, ועוד.
תחת הכותרת 'מחאה נמרצת' כתבו הרבנים: "הובא לידיעתנו וראינו הזמנות לבית המשפט ודורשים בכל תוקף כי יתייצב אישית בבית המשפט, ועוד הגדילו עשות וטוענים בכתובים שאי התייצבותו תהיה חתירה ופגיעה בשלטון החוק של מדינת ישראל. הננו בזאת לשאת קול מחאה רמה בכל תוקף בשער בת רבים, טרם נשמע כדבר הזה ואוי לאזניים שכך שומעות, אוי לו לדור שכך עלתה בימיו".
גדולי הפוסקים ציינו את האיסור המפורש שמובא בראשונים ובפוסקים על מעשה חמור זה: "עצם ההליכה לערכאות בלי היתר מפורש מבית דין, כידוע ומפורש בפוסקים הינה דבר פסול ומנוגד בתכלית להלכה, וכבר נקבע בהלכה כי דין הליכה לערכאות כדין המרים יד בתורת משה, ושבעתיים קשה הדבר כאשר נשמעים אמירות כאלו מצד החרדים לדבר ה', ומוטלת חובת מחאה על כל מי שיש בידו למחות".
בהמשך כתבו גדולי הפוסקים כי "דבר זה מהווה פגיעה חמורה בדת תורתנו הקדושה ובכל החרדים לדבר ה'", כשהם פונים בקריאה "לכל העומדים מאחורי התביעות המשפטיות האלו במישרין ובעקיפין ולכל המסייעים בידם, חיזרו בכם והעבירו דינכם לבי"ד מוסכם הדן בדיני התורה הקדושה ותקדשו בזה שם שמים".
מסביבתה של הרבנית תליט"א נמסר בתגובה ל'כיכר השבת': "התביעה החריפה בבית המשפט לא נולדה אלא מכך שהנתבעים צפצפו על פסיקתו של בית הדין, הפרו את התחייבותם לבית הדין לאפשר לרבנית לגור בדירתה, ובדרכים אלימות וקשות הביאו לגירושה מן הדירה בה גרה, הזיקו וגנבו רכוש רב השייך לרבנית".
"יודגש - תביעתה של הרבנית הוגשה בלב כבד, לאחר שהרבנית מיצתה את כל הניסיונות בפניות לאדמורי"ם, רבנים ומתווכי שלום שיעזרו בנושא, ולאחר תלונות במשטרה. לאחר שכל זה לא הועיל, קיבלה היתר מאחד מגדולי הפוסקים בדור להגיש תביעה בבית המשפט. התביעה כוללת טענות קשות מאד כלפי בנה ואנשים מטעמו שפעלו כנגדה באופן אלים, ברוטלי, בוטה וגס. כתב התביעה מציג מסכת גניבות והתנכלויות קשות מאד, ולא בכדי התקבל ההיתר לפנות לערכאות".
"יצוין כי אף לא אחד מן הרבנים אשר הוטעו לחתום על המכתב, עם סיפורי בדים, פנה למי מצד הרבנית לבירור הדברים".
"צביעותם של הנתבעים זועקת במיוחד כעת כאשר תוקפים כעת את הרבנית, שהרי הם הם עצמם פנו ותבעו בערכאות שוב ושוב, שלא על פי הלכה, תוך התעלמות מוחלטת משטרי בוררות שנחתמו על ידי הרבנית בבית דינו של הגאון הגדול רבי אשר וייס שליט"א. הנ"ל לא הססו לתבוע את כבו"ק האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים לבית משפט, לאסור עליו לבקר את אמו בדירתה בירושלים, ודרשו שיתייצב בבית המשפט, על כך לא נשמע קול מחאה".
"בנוסף פעלו כבר באלול ה'תשפ"א לנשל את הרבנית מדירתה בירושלים, (דירה אשר על פי צוואת העקבי אבירים זצ"ל הינה רכוש משפחתי פרטי)".
"ידועה גם הקריאה של אב"ד מפורסם (בעניין אחר), לפיה במקרי אלימות "אין לבי"ד מכל חוג שיהי' כח ודרך לעצור בדברים אלו... הדרך היחידה להפסיק ולעצור היא תביעה ועוד תביעה... בבתי המשפט ותלונות למשטרה".
מנגד, גורמים בחסידות סאדיגורה טוענים כי בעוד הם הציגו לרבנים את ההיתר שקיבלו לפנות לערכאות, כמה מהרבנים החותמים ביקשו מהמייצגים של הרבנית האלמנה את ההיתר שלהם לפנות לערכאות. כאשר לא קיבלו כל מסמך בנושא, צירפו את חתימתם למכתב החריג.